אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה נ' דן מרויץ ושות משרד

מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה נ' דן מרויץ ושות משרד

תאריך פרסום : 25/01/2010 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בנתניה
2484-09
09/01/2010
בפני השופט:
רות רז

- נגד -
התובע:
עו"ד דן מרויץ ושות משרד
הנתבע:
מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה

החלטה

לפני בקשה להטלת הוצאות על המאשימה.

כנגד הנאשמת, דן מרויץ ושות משרד עו"ד, הוגש כתב אשום המייחס לה עבירה של נהיגה במהירות מעל המותר ביום 06.05.07.

ביום 4.5.09 הופיע עו"ד דניאל זיידמן, בשם הנאשמת, בבית המשפט וטען כי מד המהירות ברכב לא היה תקין והעביר לבדיקת המאשימה אישור בדבר החלפת מד המהירות ברכב.

בדיון שהתקיים ביום 7.7.09 טען עו"ד זיידמן מספר טענות : הנאשמת לא הייתה המחזיקה ברכב ואינה הנאשמת הנכונה, עו"ד זיידמן הוא שנהג ברכב, לא פורטו עדי התביעה בכתב האישום והייתה תקלה במד המהירות של הרכב.

הואיל ועו"ד זיידמן סירב לוותר על טענת התיישנות לא הסכימה המאשימה לתקן את כתב האישום ולהסב את כתב האישום על שמו. לטענתה, כתב האישום הוגש במקור כנגד חברת פריים לייס שהינה הבעלים הרשום של הרכב ולפי הצהרתה כי הרכב היה מוחכר במועד העבירה לנאשמת, הוסב כתב האישום לשמה של הנאשמת.

בתאריך 24.11.09 זוכתה הנאשמת מן העבירה המיוחסת לה בכתב האישום וזאת נוכח העובדה שהמאשימה לא הציגה את תצלום הרכב עליו מתבססת העבירה המיוחסת לנאשמת. בקשת המאשימה לדחיית מועד הדיון לצורך השלמת הגשת ראיות נדחתה על ידי בית המשפט וכן נדחתה בקשתה להגיש תע"צ תקינות ללא עורך התע"צ.

סעיף 80(א) לחוק העונשין קובע שתי עילות לפסיקת הוצאות לנאשם שזוכה במשפט פלילי. האחת, "ראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, והשנייה, "ראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת".

לטענת המבקשת מתקיימות שתי העילות בגינן יש לפסוק הוצאות על המשיבה. האחת - לא היה יסוד לאשמה שכן, לא ניתן להעמיד תאגיד לדין בגין עבירות תנועה, והעמדת תאגידים לדין בעבירות אלה מקורה בטעות שהשתרשה בפסיקה ובפרקטיקה. והשנייה - המבקשת הודיעה למשיבה כי ברכב החזיק עו"ד דניאל זיידמן והוא נהג ברכב שהינו רכב שכור ולמרות זאת הוגש כתב האישום נגד המבקשת, ולכן יש לראות בכך התעמרות במבקשת.

תגובת המאשימה הייתה כי המבקשת גרמה להתמשכות ההליכים בתיק שכן הנהג סירב לוותר על טענת התיישנות אם יוסב כתב האישום על שמו.

לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את נימוקיה, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות לנאשמת, מנימוקים אלה:

הנאשמת זוכתה מאחר והמאשימה לא הגישה את צילום הרכב כראיה לכך שהרכב נשוא כתב האישום עבר עבירת מהירות ובכך לא עמדה בהבאת ראיות לכאורה להוכחת כתב האישום. הנאשמת זוכתה זיכוי "טכני" באשר בית המשפט לא קבע כי הנאשמת לא ביצעה את העבירה אלא קבע כי "התביעה לא הרימה את הנטל להוכחת מהירות נסיעתה של הנאשמת".

בע"פ 1328/00 בן ארויה נגד מ.י. נפסק : " במקרים בהם זוכה הנאשם זיכוי "טכני" מחמת העדר הוכחה - כגון כאשר לא הצליחה התביעה להביא עד מרכזי או כאשר לא נמצאה הראיה הטובה ביותר להוכחה, בלא קביעה פוזיטיבית כי הנאשם לא ביצע את העבירה - הרי ככלל ובהעדר נסיבות חריגות, כגון התרשלות של ממש מצד התביעה, לא ישופה הנאשם בגין הוצאותיו".

הטענה אותה מעלה המבקשת בבקשתה ולפיה לא היה יסוד לאשמה הואיל ולא ניתן להעמיד תאגיד לדין בעבירות תעבורה, כלל לא נטענה על ידי המבקשת, לא נשמעו לגביה טיעונים משפטיים, לא הוצגו אסמכתאות משפטיות והיא לא נידונה ולא הוכרעה בהכרעת הדין. הנאשמת אף לא השמיעה טענה מקדמית לפי סעיף 149 לחסד"פ בדבר פגם או פסול בכתב האישום.

לאחר שבמסגרת פרשת התביעה לא הובאו ראיות על ידי המאשימה, הסתכמו טיעוני ב"כ הנאשמת בטענה : " אבקש זיכוי ". ב"כ הנאשמת לא עתר לזיכוי מכוח קיומו של פגם בכתב האישום עקב העמדת הנאשמת לדין ללא יסוד משפטי. הכרעת הדין המזכה ניתנה רק נוכח אי קיומן של ראיות להוכחת ביצוע העבירה.

בנסיבות אלה, לא ניתן להעלות את הטענה ב"דלת האחורית" במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות.

לעניין זה אציין כי היה יסוד להאשמה נוכח הודעת המאשימה כי כתב האישום הוסב על שם הנאשמת על פי הצהרה שהגיש הבעלים הרשום של הרכב.

בע"פ 1382/00 האמור נפסק עוד : " הבוחר להישפט נוטל על עצמו סיכוי לזיכוי אל מול סיכון שיהיה עליו לשאת בהוצאות משפטו: אם יזוכה תוך קביעה שלא עבר עבירה – כגון אם יתברר כי המעשה לא היווה עבירה, או שהנאשם לא היה מי שביצע את העבירה והוא הועמד לדין ברשלנות או בשל טעות טכנית או בירוקרטית – כי אז ניתן להניח שככלל, ובכפוף לנסיבותיו של כל מקרה, יזכה הוא בשיפוי בגין הוצאות הגנתו."

אין זה המקרה שלפני. זיכויה של המבקשת לא ניתן תוך קביעה כי היא לא ביצעה את העבירה או תוך קביעה כי היא הועמדה לדין ברשלנות או לא ביצעה את העבירה, שכן נושא זה לא עלה לדיון במסגרת הכרעת הדין ולא הוכרע בדיון שהתנהל. לפיכך, אין מקום לפסיקת הוצאות.

לא מצאתי גם קיומן של נסיבות אחרות המצדיקות הטלת הוצאות. ההתכתבות שקיימה המבקשת עם המאשימה טרם הגשת כתב אישום אינה מעלה נסיבות המצדיקות הטלת הוצאות ואינה רלוונטית להליך שהתנהל בבית המשפט. ההליכים בתיק זה לא התמשכו, התקיימו 3 ישיבות בלבד, כאשר בישיבה הראשונה נדחה הדיון נוכח הגשת מסמך על ידי ב"כ הנאשמת לבדיקת המאשימה והכרעת הדין ניתנה בישיבה השלישית. המבקשת זוכתה לאחר ניהול הליך קצר ואין בזיכויה כדי להביא לפסיקת הוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ