מ.י. לשכת תביעות שרון - פלילי נ' אבו נגמה

בפני

שופט חגי טרסי

הכרעת דין

בפתח הדברים אציין כי לאחר שקילת מכלול הראיות מצאתי לנכון לזכות את הנאשם מהוראת החיקוק שעניינה גניבה מרכב, ולהרשיעו ביתר העבירות שיוחסו לו.

כתב האישום:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבת רכב, גניבה מרכב וחבלה במזיד ברכב - עבירות על סעיפים 413ב, 413ד(א) ו-413ה לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

על פי המפורט בכתב האישום, ביום 17.12.06, בין השעות 1:50-1:00, בפרדסיה, גנב הנאשם רכב מסוג מיצובישי פיג'ארו מ.ר 9238314 (להלן:"הרכב" או "הג'יפ") השייך לגב' אורנה לוין (להלן:"המתלוננת"), פירק את מערכת החשמל ברכב וגנב ממנו רדיו דיסק, שני משקפי שמש ושני מארזים של דיסקים.

ראוי לציין כי בתחילה יוחסו לנאשם גם עבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, אך עבירות אלה נמחקו בהסכמה ביום 6.1.10, לאחר שהתברר כי הנאשם נשפט על עבירות התעבורה הללו במסגרת הליך נפרד.

בטרם אתייחס בפירוט לתשתית הראייתית, אציין כי חזית המחלוקת בהליך זה הייתה מצומצמת למדי. אין למעשה חולק על כך שהרכב נגנב וכי הנאשם נהג בו, על אף שאינו מורשה לנהיגה ועל אף שמתג ההצתה ברכב היה מפורק וחוטי החשמל היו גלויים, מאזור היישוב צורן ועד לנתיבי איילון בתל-אביב, שם נעצר במחסום משטרתי שהוצב לצורך זה. השאלה היחידה העומדת להכרעה היא האם בנסיבות העניין, נוכח טענת הנאשם כי התבקש לנהוג ברכב על ידי מי שנחזה בעיניו להיות הבעלים החוקיים של הרכב, מתעורר ספק סביר באשר למעורבותו בגניבת הרכב. לאחר שבחנתי הראיות בקפידה, הגעתי לכלל מסקנה כי אחריותו לגניבת רכב ולנזק שנגרם לו הוכחה מעל לכל ספק סביר ולהלן נימוקי.

התשתית הראייתית:

עדי התביעה:

מטעם התביעה העידה המתלוננת והוגשו דו"חות הפעולה ת/4-ת/7, של השוטרים שהיו מעורבים בחסימת נתיב נסיעת הנאשם ובמעצרו.

המתלוננת העידה כי ביום 16.12.06 בסביבות השעה 21:00 לקח בנה אלעד את הרכב ונסע לכיוון בית חברתו בפרדסיה. מאוחר יותר, בסביבות השעה 1:00 התקשר אליה הבן ומסר שהרכב איננו, ושראה אותו לאחרונה בשעה 23:30 לערך. המתלוננת אספה אותו ברכב השייך לבעלה והחלה נוסעת חזרה לכיוון ביתה, כשלפתע, ברמזור היציאה מהיישוב צורן הבחינו המתלוננת, בנה וחברתו ברכב הגנוב, אותו זיהו בנקל באמצעות סימני זיהוי מובהקים המוכרים להם (עמ' 10 ש' 20-21 לפרוטוקול), והחלו לעקוב אחריו.

המתלוננת נהגה ברכב ובנה מיהר להתקשר למשטרה, ועמד בקשר עם תחנות המשטרה השונות לאורך מסלול הנסיעה, אשר הוביל מאזור צורן ועד בסמוך לאחר מחלף לה-גארדיה, בנתיבי איילון לכיוון דרום, שם נחסם הג'יפ ונעצר על ידי ניידות המשטרה.

המתלוננת ציינה כי לאורך כל מסלול הנסיעה שמרה על קשר עין רצוף עם הג'יפ. הנאשם נהג במהירות סבירה ולא ביצע עבירות כלשהן, והיא הקפידה לנסוע בעקבותיו מבלי להתבלט. במענה לשאלות הסנגור הבהירה המתלוננת כי בזמן המעקב אחר הנאשם לא הבחינה בשום אינטראקציה בינו לבין רכב אחר. כמו כן עמדה על כך כי לא היה סביבם במהלך הנסיעה ג'יפ נוסף מכל סוג שהוא (עמ' 12 ש' 21-28).

באשר לנזק שנגרם לרכב ולפריטים שנגנבו ממנו, העידה המתלוננת כי כאשר ניגשה לרכב ראתה את ההרס במערכת החשמל, הפלסטיק ומנעול ההגה וכי משקפייה ומכשיר הרדיו היו חסרים, אך היא לא התמקדה בחוסרים אלה (עמ' 11 ש' 15-18). בהמשך מסרה כי נמסר לה שהרדיו נמצא מתחת לכסא הרכב, אם כי היא עצמה לא ראתה אותו וכן הוסיפה כי דיווחה גם על חסרונם של שני מארזי דיסקים, אך היא אינה יודעת אם אכן נלקחו מהרכב והאם הוחזרו אם לאו, שכן בניה הם אלה שהתעסקו בכך. מכל מקום, לדבריה, לא קיבלה חזרה את משקפיה (עמ' 13 ש' 17-28).

בנוסף, כאמור, הוגשו דו"חות הפעולה של השוטרים שחר שרביט (ת/4), אורן נהרי (ת/5 ו-ת/6) ויניב שובל (ת/7). אורן נהרי אף העיד בפני, אך לא זכר את האירוע ולא יכול היה להוסיף דבר מעבר לאמור בדו"חות שערך. האמור בדו"חות משלים את עדות המתלוננת ומגלה כי בעקבות פנייתו של אלעד למשטרה, בוצעה חסימה על נתיבי איילון דרום, כ-200 מטרים דרומית למחלף לה-גארדיה. בגין החסימה נעצר הג'יפ, הנאשם נעצר, מבלי שגילה התנגדות כלשהי וטען כי "מישהו שאמר לו שהוא בעל האוטו אמר לו שייקח את הרכב לצומת רמלה וכי הוא יסע אחריו". כמו כן טען כי אינו מכיר את בעל הרכב וכי בתחילה נסע אחריו ולאחר מכן עקף אותו ואיבד את קשר העין עמו (ראו ת/6). עוד נכתב ב-ת/6 כי הסוויץ' של הרכב היה שבור ומחובר בחוטי חשמל גלויים.

לבקשת ב"כ הנאשם הוזמן למתן עדות גם אלעד, בנה של המתלוננת, על מנת שהנאשם יוכל לראותו ולזהות האם מדובר באדם שלטענתו אישר לו לנהוג ברכב. אלעד התייצב והעיד, לאחר זהוזמן כעד מטעם ההגנה, אך לדברי ב"כ הנאשם, לא זוהה על ידי הנאשם ואין מדובר במי שהתיר לנאשם, לטענתו, לנהוג בג'יפ.

אלעד מסר בעדותו כי במהלך כל שלבי הנסיעה אחרי הרכב הגנוב לא הבחין בנוכחותו באזור של ג'יפ נוסף מסוג ניסאן טראנו בצבע לבן (עמ' 21 ש' 1-2, 8-9). כמו כן ציין כי לאחר שהרכב נעצר במחסום הבחין בכך "שכל הדש-בורד מפורק" (עמ' 21 ש' 23-24).

כאן המקום לציין כי המתלוננת ובנה הותירו רושם אמין ביותר, תיארו העובדות כאשורן, גרסתם לא נסתרה, וב"כ הנאשם אף לא העלה בסיכומיו כל טענה לפיה יש לגרוע ממשקלן של עדויות אלה. לפכך אני נותן אמון מלא בגרסתם, כפי שהובאה בפני.