מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' חדד

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של אי ציות לתמרור ב-36 בניגוד לתקנה 22(א) בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן בתקנות) , נהיגה ברכב בעודו שיכור כהגדרתו בחוק, תחת השפעת אלכוהול וכן עבירה של סירוב לתת דגימה של אויר נשוף לבדיקת בניגוד לדרישת שוטר כמפורט בכתב האישום.

האירוע נשוא תיק זה התרחש ביום 8.3.09 והחל בסמוך לשעה 03:40 לפנות בקר בקריית יהודית בעיר באר-שבע.

ביום 9.12.09 התקיימה ההקראה בתיק והנאשם באמצעות בא כוחו טען כי הוא מודה בעצם הנהיגה במקום ובזמן אך כופר בסירוב להיבדק, בטענה כי היה שיכור וכן בטענה כי לא נתן זכות קדימה בניגוד לתמרור ב-36.

ביום 15.4.10 החלו להישמע ההוכחות בתיק ומטעם המדינה העידו שני עדי תביעה.

ע.ת 1 (השוטר אסולין שלומי) העיד בפני ונחקר ארוכות בחקירה נגדית של ב"כ הנאשם.

עדותו הראשית של ע.ת 1 נשענה על אסופת המסמכים שערך במהלך האירוע ואשר הוגשה בהסכמת ב"כ הנאשם במקום חקירתו הראשית.

במהלך חקירתו הנגדית נחקר עד זה בכל שאלה אפשרית הקשורה לפרשה.

כל חלקיו של האירוע למן הרגע הראשון בו הבחין השוטר ברכב הנאשם ועד לרגע שחרורו נחקרו ולובנו בחקירה נגדית.

על אף חקירתו היסודית מאד של עד זה, לא איבד העד ולו לרגע את שלוותו, לא כשל הוא בלשונו ולא סתר את דבריו בשום נקודה מהותית כאשר משווה אני את מסמכיו הכתובים לעדותו בעל פה בבית המשפט.

גם בסיכומיו הארוכים והיסודיים של ב"כ הנאשם לא מצאתי הפנייה לסתירה מהותית בדבריו של ע.ת 1 או לטענה אחרת המוכיחה ולו לכאורה כי עד זה לא אמר או כתב אמת בעדותו.

התרשמתי כי עדותו של ע.ת 1 היתה אמינה לחלוטין ואני מחליט לתת לה משקל ראייתי רב בתיק זה.

ומה ניתן ללמוד מעדותו של ע.ת 1 ביחס לאירוע נשוא התיק?

מהמסמך ת/1 עולה כי הנאשם נכנס לצומת ופנה ימינה כאשר בכיוון נסיעתו היה מוצב תמרור ב-36 (אותו ניתן גם לראות בברור בתמונות נ/2 אשר הוגשו ע"י הנאשם).

בהתאם לעדותו של ע.ת 1 הנאשם הגיע בנסיעה מהירה פנה ימינה מבלי לתת לניידת זכות קדימה ואילץ את הניידת לבלום ולסטות.

טענתו של ע.ת 1 נתמכה מאוחר יותר גם בעדותה של ע.ת 2 (השוטרת אינה טל) אשר ערכה את המזכר ת/7 ובו ציינה כי הנאשם פנה ימינה ולא נתן זכות קדימה לניידת בניגוד לתמרור ב-36 שהיה בכיוון נסיעתו.

טענות אלו של ע.ת 1 וע.ת 2 עומדות בסתירה לטענת הנאשם לפיה ראה את הניידת כאשר היא עומדת בצד שמאל ולא נוסעת. הנאשם הוסיף וטען כי פנה ימינה ומיד עצר וחנה בצד ימין כאשר רק אז הגיע הניידת לידו והשוטר טען כלפיו "ראית איך נהגת ?" (ראה עמוד 15 שורה 18).

כבר בשלב זה עלי לציין כי עדותו של הנאשם ביחס לאירוע חציית הצומת תמוהה.