אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מפגשים בין קטין נזקק השוהה מרגע לידתו אצל משפחת אומנה לבין אביו הביולוגי

מפגשים בין קטין נזקק השוהה מרגע לידתו אצל משפחת אומנה לבין אביו הביולוגי

תאריך פרסום : 19/09/2017 | גרסת הדפסה
ענ"א
בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
32887-06-17
03/08/2017
בפני השופטת:
אספרנצה אלון

- נגד -
המערער:
האב
עו"ד מיכל שוויקה ואח' (מינוי מהלשכה לסיוע משפטי)
המשיבות:
1. מחלקה לשירותים חברתיים – חיפה
2. האם (חסויה) באמצעות האפוטרופוס עמותת אקי"ם

עו"ד הס בכר ואח'
עו"ד גילה ברזילי (מינוי מהלשכה לסיוע משפטי)
פסק דין
 

 בעניין הקטינים: 

הקטינה ר'

הקטין ד'

ע"י האפוטרופוס לדין–עוה"ד עמית לוי

(מינוי מהלשכה לסיוע משפטי)

א.         ההליך:

 

  1. לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת הבכירה, עדנה בן לוי), בתיק תנ"ז 16570-01-15 מיום 18/5/17 (להלן: "בית משפט קמא"), במסגרתה נדונה בקשת המערער לקיום הסדרי ראייה בינו לבין ילדיו. בהחלטתו קבע בית משפט קמא כדלקמן:

 

"באשר לבקשה להסדר ראיה בין המשיב לקטין – אינני נעתרת לבקשה ולא יתקיימו שום הסדרי ראיה אלא אם המשיב יעבור בדיקת מסוגלות הורית אשר ממנה ניתן יהיה לבדוק את מסוגלותו ההורית וכן ככל שהדבר ניתן את מידת מחוייבותו לקטינים אם אכן תתאפשר לו דריסת רגל בעולמם...

באשר למפגשים בין המשיב לקטינה, הם יתקיימו אך ורק במרכז קשר באישור עוח"ק".

                                                                                                            (להלן: "ההחלטה")

 

ב.         רקע:

 

  1. הקטינים – ר' כבת חמש (להלן: "ר'") והקטין ד' כבן שנתיים וחצי (להלן: "ד'"), הינם ילדיהם של המשיבה מס' 2, ילידת 1990, המוכרת כסובלת מפיגור שכלי קל, כאשר עמותת אקי"ם אפוטרופסות, מונתה לה לאפוטרופא (להלן: "האם" ו/או "משיבה 2") ושל המערער יליד 1978, רווק המתגורר בגפו, מתקיים מעבודתו ומקצבת נכות המשולמת לו על ידי המוסד לביטוח לאומי על רקע נפשי ומגבלות קוגניטיביות (להלן: "האב" ו/או "המערער").

 

  1. האם והאב הכירו בשנת 2010 בדרך של שידוך, במסגרת העדה האתיופית ונרקמו ביניהם יחסים רומנטיים, הם נפרדו לתקופת מה עד אשר האם יצרה קשר עם האב והודיעה לו שהיא בהיריון עם הבת ר'. מאז היו השניים בקשר לסירוגין עד חודש יולי 2014, שאז עברה האם לשהות במעון. בשנת 2015 הגישה האם כנגד האב לבית משפט לענייני משפחה בחיפה שתי תביעות לאבהות לגבי שני הקטינים ובהמשך משהוכר, על פי תוצאות בדיקת הרקמות מיום 25/10/16, כי הינו אביהם של שני הקטינים, הגישה שתי תביעות למזונות ומדור עבור כל אחד מהקטינים. במסגרת בירור התביעות, התיר בית משפט לענייני משפחה לב"כ היועמ"ש לחקור את המערער "על מנת לקדם את השאלה בדבר פתיחתו של הליך הכרזה כבר אימוץ בכל הנוגע לקטין ד'" (החלטה מיום 27/9/16).

 

  1. האב נפגש עם רשויות הרווחה לראשונה בשנת 2014 וגילה אדישות באשר לגורלה של ר' (לא ביצע בדיקת אבהות ולא התייצב לוועדה לתכנון וטיפול). לאחר קבלת תוצאות בדיקת הרקמות, נפגש האב עם רשויות הרווחה, הסכים לקבל סיוע בקידום ענייניו הכלכליים, אך סרב לקבל סיוע בהדרכה הורית או לעבור בדיקה פסיכיאטרית. בחודש נובמבר 2016 הגיש האב בקשה לבית משפט קמא, למתן צו להסדרי ראייה בינו לבין שני הקטינים. במסגרת הבקשה הציע, כי בשלב ראשוני יתקיימו המפגשים במרכז קשר ולאחר מכן ייערך תסקיר, אשר יבחן את המשך הסדרי הראייה, היקפם ומיקומם.

 

  1. ר', כבת חמש, הוכרזה כקטינה נזקקת תחת צו טיפול והשגחה והיא מתגוררת עם סבתה מצד האם, המתקיימת מקצבת נכות ומשמשת אחראית על הטיפול בנכדתה. ר' שולבה בגן שפתי ונפגשת עם אמה, רק כאשר זו יוצאת לחופשות בבית הסבתא. האם רואה בר' כאחותה ואינה מפגינה כלפיה תפקוד הורי כלשהו. האב, נהג לבקר את ר' כאשר האם התגוררה בבית אמה (הסבתא), אך עם עזיבתה של האם למעון, כאמור ביולי 2014, חדל לבקר את ר' וניתק עמה את הקשר למשך כשנתיים. רק בחודש נובמבר 2016 הגיש האב בקשה למתן צו להסדרי ראייה בינו לבין הקטינים.

            בדיון שהתקיים ביום 16/1/17, קבע בית משפט קמא, כי המפגשים בין האב לבין הבת ר', יתקיימו באישור עו"ס לחוק הנוער ובמרכז קשר, וזאת רק לאחר שהאב יביא מסמך פסיכיאטרי תומך בבקשה.

 

  1. ד', כבן שנתיים וחצי, הוכרז כקטין נזקק, והוא מצוי במסגרת משפחה אומנת מאז היותו בן 10 ימים, סמוך לאחר לידתו, ועד היום, וזאת לאחר שהוצא בצו ממשמורת אמו. ד' משולב במעון יום, התפתחותו תקינה ותואמת את גילו. בתחילה, התקיימו בין האם לבין ד' שני מפגשים בחודש, אחד בבית הסבתא ואחד במרכז קשר, אך נוכח קשייו של ד' לכל מגע עם אמו, צומצמו הביקורים לאחת לחודש במרכז קשר, לשם מגיעה האם בליווי מדריכה מהמעון.

            בדיון שהתקיים ביום 16/1/17 בבית משפט קמא, האריך בית משפט קמא את צו המשמורת עליו עד לקבלת החלטה אחרת, במסגרת החלטתו מאותו דיון הורה בית משפט קמא לב"כ היועמ"ש להגיש עמדתו האם בכוונתם לפתוח תיק אימוץ בעניינו ובהתאם לעמדה זו, ישקול את בקשת האב להסדרי ראיה בינו לבין הקטין ד'.

 

  1. בדיון שהתקיים בבית משפט קמא ביום 18/5/17, הציג האב תעודה רפואית - סיכום ביקור מתאריך 11/5/17 מהמרכז הרפואי לבריאות הנפש, ממנו עולה כי אין כל מניעה למפגשים במרכז קשר עם הקטינים ו/או בסביבה המטפחת או מעודדת קשר, וביתר פירוט:

 

"הגיע היום לצורך הערכה של מצבו הנפשי בשאלה של מסוגלותו להיות בקשר עם ילדיו.

יליד אתיופיה, 1978, רווק, תושב.

עוד בהיותו באתיופיה אבד ריעה (צ"ל – ראייה – א' א') בעינו הימנית מסיבה לא ברורה, לא טופל. בילדות עבר הערכה של מנת משכל על רקע של קשיי לימודים. אובחן כבעל רמת IQ של 76. בעל השכלה תיכונית, אך מתקשה בקרוא וכתוב. ללא עבר של אשפוזים פסיכיאטרים, לא טופל.

עובד במפעל זוגלובק מעל עשור. מתמיד בעבודתו ואין לו הפרעות התנהגות במקום העבודה שלו.

הכיר אישה, ככל הנראה הלוקה בשכלה, ללא זוגיות קבועה. היא נכנסה לשני הריונות לא מתוכננים ומסרה לו שהוא האב. תחילה חשד מאמיתות הדבר, ביקש בדיקת אבהות שיצאה מתאימה. לא פקפק בכך. האישה נמצאת במוסד, הבת הבכורה מתגוררת אצל הסבתא (אם האם), כאשר הבן הצעיר הועבר בצוו חרום למשפחת אומנה.

מבקרת (צ"ל – מבקר – א' א') באופן קבוע את בתה (צ"ל – בתו – א' א'), לוקח אותה למשפחה שלו וכיום מעוניין להיות בקשר עם בנו.

מודע לכך שאינו מסוגל לגדל את הבן בגפו, עקב ריבוי השעות בהן הוא עובד והוא מרגיש לא בשל לגדל ילד לבדו.

בבדיקה, נראה כפי גילו, מסודר ומטופח בהופעתו החיצוני, חייכן, נעים הליכות. משתף פעולה בשיחה, בעל אוצר מלים מצומצם יחסית לאדם המתגורר רוב חייו בארץ. מדי פעם חסרות לו מלות עצם ונעזר בתנועות ידיים כדי להיות מובן. הרושם שמסוגל להמשיג (צ"ל – להשיג – א' א') תכנים קונקרטים. בעל ידע כללי מצומצם. אינו מגלה מחשבות שווא או מחשבות אובד'ות. מציג בגאווה אלבום עם תמונותיהם של בתו, שתי הסבתות ואת יתר המשפחה. שיפוטו בגדר הנורמה. על פי הבדיקה הפסיכיאטרית לא התרשמנו מפסיכופטולוניה חריפה, מלבד מנת משקל (צ"ל – משכל – א' א') גבולית. אין מידע על אלימות בעבר ולא מתרשם שמהווה סכנה לעצמו או לסובבים אותו.

עקב הקושי בפתירות בעיות, זקוק להדרכת הורים/מרכז קשר.

אין מגבלה למגשים (צ"ל – למפגשים – א' א') במרכז קשר עם הקטינים ואף סביבה מטפחת ומעודדת קשה (צ"ל – קשר – א' א') עשויה לסייע לו בהתקשרות עם בנו הצעיר.

לא זקוק לטיפול נפשי".

 

                                                                                                (להלן: "התעודה הרפואית")

 

  1. בדיון שהתקיים בבית משפט קמא ביום 18/5/17, הציג האב את התעודה הרפואית. באותו דיון התברר, כי האב נפגש עם הבת ר' בבית הסבתא ואף מחוצה לו וזאת בניגוד להחלטת בית משפט קמא לפיה, המפגשים בין השניים יתקיימו במרכז קשר בלבד ובכפוף להמצאת אישור פסיכיאטר כמתחייב.

            האב טען, כי פעל בתום לב ומתוך רצון להיות קרוב לר' וזאת בהסכמת הסבתא ולבקשתה. האב התחייב לקיים את המפגשים רק במרכז קשר. אשר על כן, בית משפט קמא קבע מפגשים חד שבועיים במרכז קשר, והראשון בהם התקיים ביום 29/6/17.

 

ג.          טענות המערער/האב:

 

  1. האב מלין על החלטת בית משפט קמא לפיה המפגשים בינו לבין ר' יהיו במרכז קשר. לטענת האב, הקשר בינו לבין ר' הינו קשר בריא, אוהב וחיוני לקטינה. הקטינה התרגלה אליו, היא רואה בו חלק מחייה ולפיכך, יש מקום להתיר מפגשים ישירים ביניהם, ולא להגביל קיומם של מפגשים מעין אלה רק במרכז הקשר. האב הבהיר שהוא מעוניין להיות פעיל ומעורב בחייה של הקטינה. האב ציין שהוא מקיים עמה שיחות טלפוניות פעמיים בשבוע ובנסיבות אלו, על אף שייתכן שהוא זקוק להדרכה נוספת לצורך תמיכה ושיפור הקשר, אין למנוע מהקטינה ר' וממנו, קיום מפגשים ישירים, אשר יטיבו עם הקטינה.

 

  1. עוד, מלין האב על החלטת בית משפט קמא אשר התנתה את המפגשים בינו לבין ד' בבדיקה למסוגלות הורית. לטענת האב שגה בית משפט קמא משהתנה את קיום המפגשים ביניהם בביצוע בדיקה למסוגלות הורית. האב טוען, כי מאחר ולא היה קשר בינו לבין ד', הוא מבין את החשיבות בקיום מפגשים במרכז קשר בתחילה, ומסכים לכך אך אינו מסכים להתנות את המפגשים בבדיקה למסוגלות הורית. לטענתו, כשם שהוא כשיר למפגשים במרכז קשר עם ר', הוא כשיר גם למפגשים עם הבן ד'. מרכז הקשר הינו אכסניה לפיקוח ובחינת קשר בין הורה לילד, במיוחד שהורה אינו בעל מסוגלות הורית או כאשר קיים ליקוי כלשהו ולא כאשר הכל תקין.

            לטענת האב, אין לגזור גזירה שווה בין קשייו של ד' בעת קיום המפגשים בינו לבין האם והסבתא לבין המפגשים שיהיו לבן עם האב, וכי צפוי שהקשר שיתפתח בינו ובין ד' יהיה קשר מטיב.

 

  1. אשר על כן, האב טוען, כי יש לקבל את הערעור, להתיר לו לפגוש את ר', בתיאום עם הסבתא תוך התחשבות בצרכי הקטינה ובעיסוקה, מחוץ למרכז הקשר וכן להתיר לו להיפגש עם ד', במרכז הקשר ללא כל תנאי מקדים, לרבות חיובו בבדיקת למסוגלות הורית. ובהמשך להתיר לו להיפגש עם ד' מחוץ למרכז הקשר, בהתאם לדיווחים שיתקבלו.

 

 

ד.         טענות האפוטרופוס לדין:

 

  1. לטענת האפוטרופוס לדין לא נפל כל פגם בהחלטת בית משפט קמא, אשר ניתנה בהתאם לסמכותו על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: "חוק הנוער") ובהתאם לתכלית הראויה של החוק - לדאוג בראש ובראשונה לטובתם של קטינים וקביעת הדרך אשר תוביל לתכלית זו.

לטענת האפוטרופוס לדין, המערער הוכר כאב רק לאחר הליך שכפתה עליו האם ומאז רואה הוא לנכון להתעלם במופגן מהמלצות גורמי הטיפול ומהחלטות שיפוטיות אשר הגדירו את הדרך המומלצת לחידוש הקשר בינו לבין הקטינים.

 

  1. האפוטרופוס לדין טוען, כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא ככל שהיא נוגעת למפגשים בין המערער לבין ר' במרכז הקשר, וכן אין להתערב בהחלטתו להתנות את המפגשים בין המערערת לבין ד' בביצוע בדיקה למסוגלות הורית.

 

  1. אשר למפגשים בין המערער לבין ר', במרכז הקשר –האפוטרופוס לדין טוען, כי יש להותיר החלטה זו על כנה, שכן המערער עשה דין לעצמו ויחד עם הסבתא, החל בפגישות עם ר', בניגוד להחלטת בית משפט קמא ובניגוד לעמדה המקצועית של גורמי הטיפול, שסברו כי ראוי שהקשר יהיה מפוקח בשלב הראשון ויבנה באופן התואם את יכולתה של הקטינה. התנהלות המערער מדגישה, כי אין הוא רואה כל פסול במעשיו ואינו רואה את הסיכון הרב אשר טמון במפגשים ישירים, ככל שהקטינה תחוש מצוקה בקשר זה ולא יהיה כל גורם מפקח.

 

  1. אשר להתניית המפגשים בין המערער לבין ד' בביצוע בדיקה למסוגלות הורית, האפוטרופוס לדין טוען, כי להבדיל ממערכת היחסים שהייתה לו עם ר', הוא מעולם לא נפגש עם ד' השוהה, מגיל 10 ימים, אצל משפחת אומנה והפך להיות חלק בלתי נפרד ממשפחה זו. לטענת האפוטרופוס לדין, כלל לא ברור אם המערער מסוגל לשמש כאב או אם יש לו את הרצון והנכונות להתמיד בקשר עם ד', האם נכון המערער לקבל הדרכה, ושאלות נוספות המחייבות בדיקה בטרם מזעזעים את עולמו של הקטין. הבדיקה למסוגלות הורית תספק מענה לשאלות אלו. משכך, לגישת האפוטרופוס לדין, חיובו של המערער בבדיקה זו, הינו הכרחי, בפרט כאשר המערער הוכיח בדרך בה חידש את הקשר עם ר' כי אינו מקיים את החלטות בית המשפט ואינו נשמע להנחיות מקצועיות. זאת ועוד, לטענת האפוטרופוס לדין מהתעודה הרפואית עולה, כי המערער אינו מסוגל לגדל לבדו את הקטין, לכך יש להוסיף את הקושי האמתי שחווה הבן במפגשים בינו לבין אמו והסבתא.

           

ה.         טענות המשיב מס' 1 (היועמ"ש):

 

  1. גם המשיב מס' 1 סבור כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא, וטוען כי יש להותירה על כנה. לגישתו, בית משפט קמא ראה לנגד עיניו את מכלול התנאים ובראש ובראשונה את טובתם של הקטינים, מבחינה נפשית ורגשית ובהסתמך על מכלול הראיות שהונחו לפניו, שיש בהן כדי להעיד על התנהלותו הלא יציבה והלא רציפה של המערער והעדר שיתוף פעולה מצדו, קבע כי קיום המפגשים בין המערער לבין הקטנים, יהיה בפיקוח ובתנאים, ובכך אין מקום להתערב.         

 

  1. אשר למפגשים בין המערער לר' במרכז הקשר בלבד, טוען ב"כ המשיב מס' 1, כי המועד להגשת ערעור על החלטה זו חלף, שכן ההחלטה ניתנה ביום 18/5/17. אף אם לא, לגישת ב"כ המשיב מס' 1, אין להתעלם מהעובדה שהמערער סובל מקשיים תפקודיים משמעותיים, סובל מנכות על רקע נפשי, אינו מוכר לרשויות הרווחה ואנשי הטיפול הרלוונטיים, סירב לקבל הדרכה הורית וניתק קשר עם ר' לתקופה ארוכה. החלטתו הפתאומית של המערער לחדש קשר עם בתו, שבעצמה סובלת מקשיים התפתחותיים, ללא שהוא רואה מה בהתנהגותו הלא אחראית, ככזו שגורמת לר' ו/או עלולה לגרום (הן בניתוק הקשר והן בחידוש הקשר ללא כל תיווך והדרכה), מעידה שלמערער אין כל הבנה מהם צרכיה או טובתה של הקטינה.

 

ב"כ המשיב מס' 1 מבהיר, כי בהתאם לעמדת הגורמים המקצועיים, מפגשים של הקטינה עם אביה וסבתה ללא השגחה, עלולים להביא לרגרסיה בהתפתחותה של הקטינה, אשר הראתה התקדמות משמעותית. במצב עניינים זה, הכרח הוא, כי תחילת המפגשים בין המערער לבין ר', יתקיימו במרכז קשר, על מנת לתווך את המפגשים ביניהם, לתת הדרכה מתאימה ולוודא, כי מפגשים אלו אכן עונים על צרכיה של הקטינה ומיטיבים עם התפתחותה התקינה.

 

  1. אשר להתניית ראשית הקשר עם ד' רק בקבלת תוצאות הבדיקה למסוגלות הורית, טוען ב"כ היועמ"ש, כי חוק הנוער הינו חוק טיפולי המכוון לשיקום התא המשפחתי של הקטין ועל מנת לטפל בקטין ולתת מענה מתאים והולם לצרכיו, יש צורך ראשוני לאבחן ולטפל בהורה אשר במחיצתו ישהה הקטין. לא ניתן להפריד בין מצבו של הקטין לבין מצבו ותפקודו של מי שאמור לטפל בו ולהוות דמות מרכזית בחייו. הפרדה זו אינה הגיונית ואינה מתיישבת עם טובתו של הקטין. על פי תכלית חוק הנוער, יש לפרש את סמכותו של בית משפט ליתן כל הוראה שיש בה כדי לשפר את מצבו של הקטין, לרבות בדיקת מסוגלותו ההורית של האחראי עליו, מכח סעיף 3(1) לחוק הנוער.

 

  1. לטענת ב"כ היועמ"ש, אין חולק כי זכותו העקרונית של האב לפגוש את הקטין, אולם זכות זו עומדת מול זכותו של הקטין, כי לא ייפגע במפגש עם הורהו. זכות זו של ההורה, מהווה אך את אחד השיקולים בהכרעה בשאלת המפגשים בין הורה לילדו ואינה יכולה להוות שיקול מכריע. לא ניתן להתעלם מכך, כי המערער לא ראה את הקטין מיום היוולדו, על אף שהיה מודע לדבר הולדתו ולדבר הטענות אודות אבהותו, לא עשה דבר על מנת לברר עניין זה ולממש את זכותו לראות את הקטין וזאת משך שנתיים ימים. הכנסת דמות חדשה לחייו של הקטין, שנשקלת בעניינו נקיטת הליכי אימוץ, רק על מנת שלאחר מכן ינותק הקשר, ­­ משמעותה סיכון וערעור יציבותו הרגשית של הקטין.

 

  1. לטענת ב"כ היועמ"ש, בדיקת מסוגלות הורית עשויה לשפוך אור על מצבו ותפקודו של האב, בהתייחס לד' וליתן המלצות רלוונטיות, בהתחשב בכך שאין מדובר בחידוש הקשר, אלא ביצירת קשר לקטין שהינו כבן שנתיים וחצי. בדיקת מסוגלות הורית נדרשת על מנת למדוד את יכולת ההורה לאפשר לילד התפתחות אופטימלית בתוך סביבה בטוחה, להצביע על מאפייני אישיות רלוונטיים הקשורים ליכולת תפקודית של הורה, לרבות מידת האמפטיה שלו כלפי הקטין, מסוגלותו להכיל את הקטין, מידת ההבנה לצרכיו ועוד. אלמנטים אלו הינם בעלי משקל מכריע בקשר הורה-קטין, על כמה וכמה בקשר שטרם התחיל.

            בנסיבות אלו, ההחלטה המתנה את יצירת הקשר בבדיקה למסוגלות הורית הינה סבירה, ולקחה בחשבון באופן ראוי את מכלול הקשיים והמורכבות.

 

ו.          נטענות המשיבה מס' 2 (האם):

 

  1. לעמדתה של האם, למערער ולקטינים קיימת הזכות לקיום קשר הדדי ביניהם, כל עוד הדבר משרת את טובת הקטינים, שכן לגישתה טובתם של הקטינים נשקלת כשיקול ראשון במעלה במסגרת שבה הם חשים בטוחים ורגועים. לאם אין כל התנגדות לפיתוח הקשר בין הקטינים לבין האב, מחוץ למרכז הקשר או במסגרתו, שכן היא רואה חשיבות רבה לפיתוח הקשר ביניהם. אך זאת, בכפוף להוראות גורמי המקצוע. באותה מידה עמדה האם על החשיבות הרבה לפיתוח הקשר בין ד' לבין סבתו, היא אמה, המגדלת כיום את ר'.

 

ז.          דיון והכרעה:

 

  1. לאחר שבחנתי טענות הצדדים בכתב ובעל פה, עיינתי בהחלטות בית משפט קמא ובהחלטות בית המשפט לענייני משפחה, בדוחות עו"ס שהוגשו לבית משפט קמא בגין כל אחד מהקטינים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות באשר לקיום המפגשים במרכז הקשר בין המערער לבין ר' ולהתקבל באשר להתניית המפגשים בין המערער לבין ד', בקיום בדיקה למסוגלות הורית, ואביא נימוקיי.

 

  1. בית משפט קמא קבע, כי המפגשים בין האב לבין הבת ר' יתקיימו במרכז קשר.

            מרכז קשר הורים-ילדים הוא:

"מסגרת מוגנת, תומכת ומקצועית לקיום מפגשים בין הורים לילדיהם במצבים של קונפליקטים במשפחה על רקע של פירוד, גירושין או אלימות וסיכון. מרכז הקשר נועד לבנייה והבניה מחדש של קשר בין הורים לילדיהם כשקשר זה אינו מתקיים בצורה עצמאית. המגמה היא לבנות, במידת האפשר, תכנית טיפול שתאפשר בצורה הדרגתית, לפי הצרכים והיכולות של הילדים ושל ההורים, לעבור מהסדרי ראייה במסגרת מוגנת להסדרי ראייה עצמאיים וקבועים בקהילה, לבד מן המקרים שיחייבו פיקוח צמוד זמן ממושך" (ראה תע"ס 3.36).

 

על פי מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, עבודת מרכזי הקשר מכוונת להביא להמשך קשר בטוח ולא מפוקח בין ההורה הלא משמורן לבין הילד. בחלק מן המקרים היעד הוא לקדם את חיזוק הקשר, ובמקרים אחרים היעד הוא למנוע נתק שהיה קורה אלמלא הטיפול. (ראה: מרים נבות, הסתר פאס, הילה צדקה, מרכזי קשר הורים-ילדים: מחקר הערכה ארצי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אגף למחקר, תכנון והכשרה, האגף לשירותים חברתיים ואישיים, ירושלים,

אדר א' תשע"ד, פברואר 2014- www.molsa.gov.il/.../מרכזי%20קשר%20הורים-ילדים%20-%20מחקר%20הערכה%20ארצי-20).

 

  1. אני סבורה, כי החלטת בית משפט קמא המורה על קיום מפגשים בין המערער לבין ר', בשלב זה, במרכז קשר, היא החלטה המתיישבת עם צרכי הקטינה, היסטורית חייה, התפתחותה וטובתה. נזכור ונזכיר, כי הן האב והן הקטינה ר' סובלים כל אחד מהם ממורכבות אחרת – לאב, מנת משכל גבולית והוא בעל נכות על רקע נפשי. כפי שעולה מתוך התעודה הרפואית, הוא זקוק להדרכה הורית/מרכז קשר. בעוד שהקטינה ר', הוכרזה כקטינה נזקקת, ביוני 2017 הוארך צו המשמורת שהוצא לה בבית סבתא לשנה נוספת, שכן היא סבלה מקשיים התפתחותיים ורק בשנה האחרונה נצפתה התקדמות משמעותית ומבורכת אצלה. שיקול נוסף המצדיק מפגשים במרכז הקשר, הוא הנתק הממושך שהיה בין האב לבין הקטינה ואשר חודש רק לאחרונה, על פי בקשת האב.

            כיום מביע האב, בשונה מעמדתו בעבר, רצון להסתייע בהדרכה הורית ויש לברך על כך. עם זאת, יש לבחון את טובתה של הקטינה, את יכולת אביה להכיל אותה, את רצונו הלכה למעשה, את מידת ההתמדה בקשר ובעיקר יש ליתן מענה טיפולי לחיזוק הקשר וטיפוחו. האכסניה המתאימה לבחינת הדברים האמורים היא מרכז הקשר, אותו מאיישים עובדים סוציאליים מקצועיים ואשר ביכולתם ליתן, במסגרת מפגש/טיפול ופיקוח, מסגרת מוגנת, תומכת ומקצועית.

 

  1. אדגיש, המפגשים במרכז קשר מיועדים להיות מוגבלים בזמן ואינם אמורים להיות פתרון קבע. ההחלטה, שהורתה על קיום מפגשים במרכז קשר בין האב לבין ר', היא החלטת ביניים שתשוב ותבחן על ידי הגורמים המקצועיים וכן על ידי בית משפט קמא.

 

  1. אשר על כן , מאחר ובית משפט קמא ביטל את הדיון העוקב ולא הורה על הגשת תסקירים, דיווחים בעניינה של הבת, נדרש להוסיף על החלטת בית משפט קמא את ההוראות הבאות:

           

(א)       עו"ס מרכז הקשר, מתבקשת להגיש דיווח לבית משפט קמא ובו יפורטו המפגשים שנערכו בין המערער לבין ר' במרכז הקשר וכן יינתנו המלצות בדבר המשך המפגשים, בין אם במרכז הקשר ובין אם מחוץ למרכז הקשר. הדיווח יוגש לבית משפט קמא ולצדדים עד ליום 14/9/17.

מובהר בזאת, כי עו"ס מרכז הקשר מוסמכת, עד החלטה אחרת ליתן כל הוראה מקצועית הנראית לה בעניין המפגשים: האם ייערכו בפיקוח מלא או חלקי, האם הפיקוח יהיה ישיר או בלתי ישיר קרי, האם הפיקוח יהא בנוכחות פיזית של המפקח במפגש או בשימוש במראה חד-כיוונית או בווידאו או שניתן להורות, בהדרגה, על פיקוח בעת העברות בלבד, ו/או כל המלצה טיפולית נוספת נראית בעיניהם.

 

(ב)        עו"ס לפי חוק הנוער מתבקשת אף היא להגיש תסקיר/דיווח לבית משפט קמא בדבר הקטינה, בו לפרט את המענה הטיפולי מחוץ למרכז הקשר, שיינתן לקטינה ו/או לאב וזאת כחלק מהכנה לקראת מפגשים ישירים ביניהם, תדירות המפגשים וכן כל עניין נוסף כפי שתמצא לנכון. התסקיר יוגש לבית משפט קמא ולצדדים עד ליום 14/9/17.

           

(ג)        לאחר כל אלה, מתבקש בית משפט קמא ליתן הוראות משלימות באשר להמשך המפגשים בין האב לבין הבת ולשיקול דעתו, האם ומתי לקבוע דיון לעניין זה.

 

  1. הנני מקבלת את הערעור, ככל שהוא נוגע להחלטת בית משפט קמא, שהתנתה את המפגשים בין המערער לבין ד', בחיובו בבדיקה למסוגלות הורית, ומורה על ביטולו של תנאי זה, שאינו מידתי ואינו הכרחי.

           

  1. מידת ההתערבות המותרת בתא המשפחתי היא על פי עקרון המידתיות הקבוע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, 'אלא במידה שאינה עולה על הנדרש', ראה סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בית המשפט נדרש אפוא לבחור בדרך שתשמש לתכלית ראויה ולהימנע מפגיעה שאינה הכרחית. חוק הנוער קובע כי אין פוגעים פגיעה גורפת בזכויות ההורים, אלא נוקטים דרכי טיפול, ללא צורך בהסכמתם, כעולה מלשון סעיף 7 לחוק הנוער:

 

"הוראות חוק זה אינן גורעות מזכויות האחראי על קטין ומחובותיו כלפיו לפי דין אחר, אלא במידה שבית המשפט הגבילן לצרכי חוק זה".

 

בענייננו, מכלול הנסיבות ותכלית חוק הנוער מצדיקים נקיטת אמצעי מתון יותר ומדויק יותר לבחינת טובתו של הקטין בקיום המפגשים בינו לבין אביו, והאמצעי הוא - מפגשים במרכז קשר הורים וילדים. לקטין הזכות להיות בקשר עם אביו, כמובן קשר שמיטיב עמו ואין מקום להעלים את דמותו של האב מחייו, אלא בנסיבות קיצוניות וחריגות, שאין המקרה שלפנינו, בא בקהלם.

 

  1. האב צירף, על פי דרישת בית משפט קמא, תעודה רפואית, ממנה עולה כי מדובר באב בעל מנת משכל גבולית, אף שהוא בעל השכלה תיכונית הוא מתקשה בקרוא וכתוב, מדובר באיש ללא עבר של אשפוזים פסיכיאטריים, ללא טיפול, ואינו זקוק לטיפול נפשי. הוא עובד בעבודה קבועה ויציבה מעל עשור ואין לו הפרעות התנהגות במקום עבודתו. הפסיכיאטר שבדק אותו התרשם, כי המערער אינו מהווה סכנה לעצמו או לסובבים אותו. כל שהוא זקוק עקב קשייו, להדרכה הורית/מרכז קשר. הפסיכיאטר ציין בתעודה רפואית, כי אין כל מגבלה למפגשים במרכז קשר עם הקטינים, הוסיף וציין, כי סביבה מטפחת ומעודדת קשר עשויה לסייע לו בהתקשרות עם בנו הצעיר. הפסיכיאטר ציין, כי המערער מודע לכך שאינו מסוגל לגדל את הבן בגפו, עקב ריבוי השעות בהן הוא עובד ואין הוא מרגיש בשל לגדל את בנו לבדו, אך מעוניין להיות עמו בקשר.

            אל מול תעודה רפואית זו, לא צורפה כל חוות דעת מקצועית המראה, כי טובתו של הקטין ד', מחייבת, לצורך קיום מפגשים בינו לבין אביו ובדיקת מידת מחויבות האב לקיום המפגשים והתמדתו בהם, כי רק בדיקה למסוגלות הורית היא האמצעי היחיד, תתן מענה לשאלה זו.

 

  1. זאת ועוד, עילת ההתערבות ומידת ההתערבות בעניינם של קטינים נבחנות על פי שלושה חוקים עיקריים – חוק הנוער, חוק הכשרות המשפטית חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות"), וחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק האימוץ") שהינו, ההתערבות הקיצונית ביותר השוללת מן ההורים את סמכויותיהם ומעבירה את הילד לתא משפחתי אחר.

שאלת המסוגלות ההורית עולה בבית המשפט במקרים בהם נדרש בית המשפט להכריע בעניין החזקת הילד בתיק משמורת, מכח חוק הכשרות או כשהוא מתבקש להכריז על הילד כבר-אימוץ מכח חוק האימוץ, אך אין היא נדרשת לצורך בחינת מפגשים בין האב לבין הקטין, על אף שמעולם לא היה ביניהם קשר ושהקטין מעת לידתו גדל במשפחת אומנה.

ב"כ היועמ"ש טען בפני בית משפט קמא כי טרם בשלו התנאים להליך אימוץ של ד', ביחס לאביו. בית משפט קמא האריך את צו המשמורת בעניינו (ראה החלטה מיום 6/2/17 וכן ההחלטה מיום 18.5.17). העובדה שמעל ד' מרחף תיק אימוץ, אין בה כדי להרחיב נקיטת כלים וסמכויות המצויים בחוק הנוער שלא לצורך דרכי טיפול והשגחה ובמסגרת תיק הנוער.

ואפרט:

המסוגלות ההורית מתייחסת למילוי צורכי הילד בתחומים רבים ומגוונים. מסוגלות הורית הינה מידת התאמתו של הורה המחזיק בילד ו/או מגדלו ו/או מבקש לגדלו, להעריך נכונה את צרכיו הפיזיים, הרוחניים והנפשיים של ילדו, בקונטקסט גילו והתפתחותו, ולהיות זמין ונכון לענות על צרכים אלה. בענייננו על פי התעודה הרפואית עולה כי האב מודע, לכאורה לכך שאינו יכול ואינו מסוגל לגדל את הילד בגפו, ולא נקט כל הליך להחזיק בילד, מכאן שכל אותם טעמים אותם פירטה ב"כ היועמ"ש (כמפורט בסעיף 20 לפסק דיני) אינם נדרשים לצורך בדיקת טובתו של הקטין בקיום מפגשים בינו לבין אביו. ואם לא די בכך, אוסיף כי מסוגלות הורית איננה נושא דיכוטומי, מדובר בנושא מורכב ורב ממדי. מסוגלות הורית אינה תכונה אישיותית או מאפיין קבוע, אלא,  המסוגלות נגזרת מצורכי הילד או הילדים, משכך, הערכת המסוגלות ההורית צריכה להתחיל, אפוא, במצבו של הילד. יש לבדוק בכל פעם מסוגלות הורית ספציפית להורה מסוים, לילד מסוים ובטווח זמן מסוים על מנת להעריך ולבחון את יחסי הגומלין בין הילד לבין הורהו בטווח הזמן הרלוונטי להערכה. כיצד ניתן לבחון אינטראקציה זו, כאשר אין כל מפגשים בין האב לבין הקטין?!

(ראה: דוד יגיל, "שיקולים ולבטים באבחון מסוגלות הורית", כרמי, א', זכי, מ' ולבני, ע' (עורכים), סוגיות בפסיכולוגיה, משפט ואתיקה. תל אביב: דיונון מבית פרובוק בע"מ, 206-183; פרופסור משה זכי, "הערכה פסיכולוגית של מסוגלות הורית בתיק משמורת לעומת הערכה פסיכולוגית של מסוגלות הורית בתיק אימוץ: הדומה והשונה", רפואה ומשפט, גיליון מס' 31 – דצמבר 2004).

           

  1. זאת ועוד, בענייננו, מצא בית משפט קמא, כי ראוי וניתן לפקח על המפגשים בין האב לבין הבת, באמצעות מפגשים במרכז קשר. ב"כ היועמ"ש טענה, כי קיים הכרח שהמפגשים בין המערער לבין הבת, יתקיימו במרכז קשר, על מנת לתווך את המפגשים ביניהם, לתת הדרכה מתאימה ולוודא כי מפגשים אלו אכן עונים על צרכיה של הקטינה ומיטיבים עמה. הוא הדין לגבי הבן, במפגשים עם אביו. העובדה שהאב לא קיים עד כה כל מפגש עם הבן ואילו עם הבת הוא חידש את הקשר, אין בה כדי לשנות, בפרט שגם עם הבת ר' לא היה האב בקשר במשך כשנתיים, ואילו לגבי הבן ד' הוא הגיש בקשתו לקיום מפגשים עמו בהגיע הבן ד' לגיל שנתיים. פרק הזמן שלא היה כל קשר בין האב לבין מי מילדיו הינו משמעותי, אך יחד עם זאת אין בו כדי לנקוט באמצעי פיקוח ובקרה, שאינו מידתי. חידוש קשר שנותק למשך שנתיים לילדה כבת 5 ו/או תחילת קשר עם ילד כבן שנתיים וחצי אינו מצדיק פערים כה משמעותיים באמצעי הפיקוח, בפרט כאשר קיימת קורת גג בטוחה וטיפולית – היא מרכז קשר הורים ילדים.

 

נדגיש כי מרכז קשר הורים-ילדים, נועד לבנייה והבנייה של קשר בין הורים לילדיהם. למרכז קשר הורים-ילדים, מגיעות אוכלוסיות יעד, שניתן לחלקן לשתי קבוצות: 

            (א) משפחות המתמודדות עם משבר פירוד או גירושין ועם קשיים בהסדרי ראייה (מופנות למרכז הקשר על ידי עו"ס לחוק סדרי דין); (ב) משפחות אשר ילדיהן נמצאים בהשמה חוץ-ביתית (מופנות למרכז הקשר על ידי עו"ס לחוק הנוער).

על פי הוראת 3.36 לתע"ס, שצרפה ב"כ היועמ"ש כמוצג 5 לעיקרי הטיעון, אחת ממטרות מרכז הקשר הוא "חידוש הקשר בין הורים לילדים שאינם גרים יחד בגלל פירוד, גירושין, נתק ממושך או עזיבת ילדים את ביתם (למקלט, אומנה, פנימייה), שימורו והידוקו". צא ולמד, מרכז הקשר הוא זה שייתן מענה לאותן שאלות שהציב והציף האפוטרופוס לדין (ראה סעיף 15 לפסק דיני).

           

  1. מקבלת אני את עמדתו של האב, כי לא היה מקום להתנות את המפגשים בינו לבין הבן, בבדיקה למסוגלות הורית, שכאמור לעיל, אינה מידתית ואינה נדרשת. לטעמי, ראוי היה גם להימנע מאמירה נוקבת, שנקב בית משפט קמא, כי "לא יתקיימו שום הסדרי ראייה, אלא אם המשיב יעבור בדיקת מסוגלות הורית אשר ממנה ניתן יהיה לבדוק את מסוגלותו ההורית וכן ככל שהדבר ניתן, את מידת מחוייבותו לקטינים, אם אכן תתאפשר לו דריסת רגל בעולמם" (עמ' 20 שורות 7-9 להחלטה).

           

  1. לאור האמור לעיל התנאי – בדיקה למסוגלות הורית שחויב האב לעבור, בהתאם להחלטת בית משפט קמא - בטל. המפגשים בין המערער לבין הבן יתקיימו במרכז קשר הורים ילדים. אשר לקביעת תדירות המפגשים בין האב לבין הבן, שמתי לנגד עיניי את גילו של הקטין, את מספר ותדירות המפגשים בינו לבין אמו וסבתו, את קשייו שעולים ממפגשים אלו, את מידת המורכבות שבגידולו במסגרת השמה חוץ-ביתית (משפחת אומנה) ועוד. לאחר כל אלה אני מורה, כי המפגשים יתקיימו במרכז קשר הורים ילדים בתדירות של אחת לשבועיים (כפי שהיה בתחילה היקף המפגש בינו לבין אמו וסבתו).

             עו"ס לחוק נוער מתבקשת לפעול ליישום הוראה זו, לדאוג כי המפגש הראשון בין האב לבין הבן יתקיים לא יאוחר מיום 1.9.17, וכן להגיש  תכנית מסודרת בדבר הטיפולים הניתנים לאב בתוך מרכז הקשר ו/או מחוץ למרכז הקשר בעניין המפגשים ביניהם, וכל זאת לא יאוחר מיום 14/9/17.

 

            בית משפט קמא מתבקש לבחון מעת לעת, על פי בקשת מי מהצדדים ו/או על פי שיקול דעתו, את המשך המפגשים וליתן הוראות משלימות, על פי שיקול דעתו.

 

ח.         סוף דבר

 

  1. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליטה כדלקמן:

 

(א)        הערעור נדחה ביחס לקיום המפגשים במרכז הקשר בין המערער לבין הבת. וניתנות ההוראות המשלימות הבאות - עו"ס מרכז הקשר, מתבקשת להגיש תסקיר/דיווח לבית משפט קמא עד ליום 14/9/17. בהתאם לסעיף 26 לפסק דיני; עו"ס לחוק הנוער, מתבקשת להגיש תסקיר/דיווח ביחס לשני הקטינים, לבית משפט קמא עד ליום 14/9/17, בהתאם לסעיף 26 לפסק דיני.

 

 (ב)       הערעור מתקבל ביחס להתניית המפגשים בין המערער לבין ד', בקיום בדיקה למסוגלות הורית ותחת זו אני מורה, כי המפגשים ביניהם, יתקיימו במרכז קשר, כמפורט בסעיף 33 לפסק דיני.

 

(ג)         בית משפט קמא מתבקש לקבוע דיון בהתאם לסעיפים 26 ו-33 לפסק דיני.

 

(ד)        בנסיבות העניין, הנני מחליטה שלא לעשות צו לתשלום הוצאות משפט בערעור, וכל צד יישא בהוצאותיו.

 

ככל שהופקד ערבון הוא יושב למפקיד באמצעות בא כוחו.

 

המזכירות מתבקשת להמציא פסק דיני לצדדים ולסגור התיק.

 

פסק הדין מותר לפרסום לאחר עריכה והשמטת פרטים מזהים.

 

 

 

ניתן היום,  י"א אב תשע"ז, 03 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.

                                                                                                 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ