אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעמד גמלת נכות או פיצויים במסגרת איזון משאבים

מעמד גמלת נכות או פיצויים במסגרת איזון משאבים

תאריך פרסום : 22/04/2015 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה חיפה
22632-08-10, 5667-09-11
14/04/2015
בפני השופטת:
אלה מירז

- נגד -
תובעת:
ה.כ.
עו"ד זכי כמאל
נתבע:
ר.כ.
עו"ד מירב אדטו גולדנברג
פסק דין
 

 

  1. התובעת הגישה שתי תביעות בתיקים שבכותר: האחת – תביעה רכושית לשמירת זכויות, איזון משאבים, פירוק שיתוף בדירות והשניה - תביעה למזונות 4 ילדים ומזונות אשה, לאחר שניתן תוקף פסק דין להסכמות הצדדים בתמ"ש 21144-07-09 כמפורט להלן.
  2. הצדדים בני העדה הדרוזית,   נישאו ב-1996  ונולדו להם 4 ילדים, כיום כבני 18, 16, 11 ו-8 שנים. פרודים מאפריל 2009, מועד בו עזב הנתבע את בית הצדדים בע. ועבר להתגורר יחד עם אשתו הנוכחית בד. הצדדים התגרשו ביום 19.9.12 (תעודת גרושין-ת/9). הנתבע מוכר כנכה צה"ל בשיעור 100% צמיתה + מיוחדת, מתקרית שארעה.

 

התביעה הרכושית

  1. לב המחלוקת בין הצדדים הינה הדירה בד., המצויה ב - xxx (להלן: דירת ד.). הדירה נרכשה במהלך נישואי הצדדים, בסיוע הטבה חד פעמית, אותה קיבל הנתבע ממשרד הביטחון בסך 910,000 ₪. כיום מתגורר בה הנתבע עם אשתו השנייה וילדיה .

לצדדים דירה נוספת בע. בגוש xxx חלקה xx  הרשומה על שם שני הצדדים (להלן: דירת ע.) בה מתגוררת התובעת עם ילדיהם, לגביה ישנה הסכמה שהדירה  ברת איזון. לטענת הנתבע בקיזוז תשלומי המשכנתא.

  1. הצדדים חלוקים משפטית האם הדירה בד., הרשומה על שם הנתבע בלבד, כלולה במסגרת סעיף 5(א)(2) המחריג נכס מגדר איזון בהיותו "גימלה או פיצוי" המגיעים על פי חיקוק לנתבע.

            לטענת התובעת, הדירה אינה מהווה פיצוי או גמלה ואין כל מגבלה על מכירתה ולפיכך מגיע לה מחצית הזכויות בדירה. לטענת הנתבע הדירה מהווה גמלת נכות. אינה ניתנת למכירה/שעבוד או דיספוזיציה. הדירה "שייכת" למשרד הביטחון, או ניתנה לו ע"י משרד הביטחון במתנה. התובעת ויתרה על הדירה, והדירה נרשמה על שמו   בלבד. משרד הביטחון שילם את מחיר הדירה במלואה ולא ניתנה כל הלוואה. טענת התובעת לשיתוף בנכס ספציפי, לא נטענה בכתב התביעה ומהווה הרחבת חזית אסורה.

             קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים בשאלה, האם הדירה בד. נרכשה מהלוואה שניטלה ע"י התובעת, כטענתה, בהסתמך על כספים ששולמו לאחיה, שעבד כמלווה של הנתבע והופקדו בחשבונה. לטענת הנתבע לא ניתנה כל הלוואה והדירה נרכשה במלואה ע"י המענק שקיבל ממשרד הביטחון.

  1. מחלוקת נוספת בין הצדדים מתייחסת לחוות דעת האקטואר רו"ח אבי כהן. הנתבע טוען כי יש ליתן תוקף של פסק דין לחוות הדעת לפיה הגמלה המשולמת בשל נכותו אינה ברת איזון ועל התובעת לשלם לו 78,518 ₪.

לטענת התובעת, יש לעדכן חוות הדעת לגבי כספים שקיבל הנתבע מיום עזיבתו את הבית, באפריל 2009 ועד יום הגירושין ביום 19.9.12. לטענתה לא הומצאה חוות דעת מתוקנת כפי שנקבע בהחלטה מיום 11.12.13 , בהעדר מידע מנציג משרד הביטחון. אין בעובדה כי הכספים הופקדו בחשבון הבנק, כדי לענות על הצורך בעדכון, שכן לא נבדקו משיכות קודמות, כמו משיכה בסך 60,000 ₪ ע"י הנתבע, ללא כל הסבר. לטענתה, כספי משרד הביטחון נטמעו בפרנסת המשפחה, כאשר הגמלה שימשה בעיקר להוצאות הבית. יש לאבחן קצבה המגלמת אובדן הכנסה, מגמלת הנכות, לצד כוונה מיוחדת לשיתוף בגמלת הנכות. הנתבע לא הוכיח כי עשה שימוש בכספים להוצאות רפואיות. לצד גמלה בסך 5,700 ₪ יש לאזן 15,000 ₪ נוספים, שאינם גמלה או פיצוי, כמו מענק שהתקבל בחודש יולי 2011 בסך 123,000 ₪ המהווה נכס בר איזון. כן מציינת הכנסות מעבודה בסך של 7,000 ₪ לכל הפחות אם לא כפל הסכום.

            לטענת הנתבע התובעת העלימה 2 רכבים. מכחיש קיום חשבון בבל"ל בתקופת הנישואין.

עדי הצדדים

התובעת העידה לעצמה (ת/1, ת/2)הנתבע העיד לעצמו (נ/ ו-נ/6).

            העיד המומחה רו"ח אבי כהן , ונציג משרד הביטחון ש. ב.ע.

 

המסגרת הנורמטיבית

  1. עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מהצדדים למחצית שווים של ככלל נכסי בני הזוג כמצוין בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: החוק). בסעיף 5(א)(2) לחוק , נקבע החריג לכלל לפיו גימלה או פיצוי המשולמת עקב נזק גוף אינה בגדר נכס משותף לאיזון. וכמצוין בסעיף 5 :

            הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין

            "(א)עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט ...

(2)   גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;"

בהקשר של מקרה זה שאינו על פי פסיקה, הסעיף קובע מבחן כפול מצטבר -

א. היות התשלום גימלה או פיצוי המגיעים לנכה.

ב. על פי חיקוק.

            דהיינו יש לשאול שאלה כפולה -האם דירת ד. נרכשה מכספי סיוע לדיור ("מענק דיור") הניתן לנכי צה"ל בדרגה 100%+ מיוחדת, הינה בגדר גמלה או פיצוי ,כמשמעותם בחוק והאם המענק התקבל על פי חיקוק, ומוחרג ממסת הנכסים המשותפים? כאמור מדובר בתנאים מצטברים.    

            כן מתעוררת  שאלה לעניין מרכיבי הגמלה אותה קיבל הנתבע, החל ממועד עזיבתו את הבית ועד גירושי הצדדים האם הינם ברי איזון? האם הינם גימלה או פיצוי והאם ניתנו על פי חיקוק.

מעמד גמלת נכות או פיצויים במסגרת איזון משאבים

  1. בפסיקה נקבע כי גמלה הינה תשלום מחזורי קבוע, לקיום יומיומי של הנכה, כאשר "פיצוי" בא להחזיר מצבו של הנכה לקדמותו.

הרציונאל מאחרי מבחן הגמלה או פיצוי , הוסבר בת"א (ב"ש) 258/94 שגב נ' שגב, (בעמ' 9):

"אין הגיון שבן זוג שקיבל פיצוי בגין נזק גוף עקב כאב וסבל על מנת לשקם את עצמו בעקבות הגבלות פיזיות שנגרמו לו, יוותר לאחר פקיעת הנישואין או לאחר פירוק השיתוף בנכסים עם נכות מלאה ומחצית בלבד מהפיצויים שנועדו לסייע לו להתמודד עם מגבלותיו הגופניות."

נימוק נוסף –

"גם מבחינת המאמץ המשותף - לא ניתן לומר על פיצויים כאלה שהם הושגו במאמץ משותף."

 ואכן נקבע במספר פסקי דין כי גמלת נכות משרד הבטחון אינה ברת איזון-

 ראה:  תמ"ש (י-ם) 21760/07 ד. י. נ' י. י. (מיום 30.8.10) 

         בתמ"ש (י-ם) 6852/97 פלוני נ' פלוני (מיום 11.3.99).

      החריגים לכלל

עם זאת, לכלל המצוין בחוק קיימים חריגים שנקבעו בפסיקה.

א. גמלה שהינה תמורת אבדן הכנסה- מהווה נכס משותף בר איזון.

ב. גמלה הנכנסת לחשבון משותף ומשמשת לצרכי הצדדים.

ג. הוכחת כוונת שיתוף מיוחדת.

 בבע"מ (י-ם) 821/05 ש. א. נ' ש. ג.(12.11.06) מסכם כב' השופט דרורי את ההלכה הנוהגת:

"ככל שמדובר בקיצבה המשולמת עקב מוות או נכות, יש להתייחס אליה באופן הבא: לכתחילה, קיצבה זו נועדה למי שמקבל אותה, ולא לבן זוגו, כי היא משקפת כאב או סבל שעבר אותו בן זוג המקבל את הגימלה. ברם, אם הגימלה היא תמורת אובדן הכנסה, יש לראות בגימלה כחלק מהכנסות בני הזוג, והן משותפות. כמו כן, כאשר נכנסת הגימלה לחשבון הבנק המשותף ומשמשת לצורכי הצדדים, ניתן לראות בכך הסכמה לכך שהיא חלק מן הרכוש המשותף של בני הזוג."

החלק שהינו תמורת אובדן ההכנסה, מאובחן מכלל הגמלה שמיועדת למקבל הגמלה בגין נזק גוף. הפקדה בחשבון משותף ושימוש לצרכי המשפחה מלמד על הפיכת הגמלה לרכוש משותף ובר איזון.

            השופט אליקים רובינשטיין בת"א (י-ם) 88/95 חזן נ' חזן, דינים מחוזי, כו(6), 411 קובע:

"בסעיף 14 (א) (לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט-1959 (נוסח משולב) - א.מ) נקבע כי 'אסור לנכה להעביר את זכותו לתגמול, או לתתו בערבות, או לשעבדו שיעבוד כלשהו'; וסעיף 15 קובע, כי 'אין להטיל עיקול על תגמול....

...פיצויי פרישה והיוון גימלה מצה"ל לא ייכללו בחזקת השיתוף, כיוון שהיה על המערערת דהתם 'להצביע על ראיה כלשהי שיש בה כדי להוכיח כי היתה קיימת כוונה מיוחדת....

אינני קובע מסמרות אם התוצאה היתה זהה אילו היה תגמול משרד הבטחון מקור משמעותי ביותר בפרנסתה של המשפחה כולה (כמו בנכויות גבוהות מסוימות) או אילו הוכח כי המדובר במקרה הספציפי בפיצוי על אבדן השתכרות; ואולם בנסיבות המקרה דנן נראה לי כי אין מקום להחיל את חזקת השיתוף על התגמול לפי חוק הנכים שמקבל הנתבע."

כאשר מדובר בגמלת נכות הרי שבהעדר כוונה מיוחדת, הגמלה אינה ברת איזון. עם זאת, כאשר מדובר בגמלה גבוהה המשמשת לפרנסת המשפחה או שמוכח שמדובר באובדן השתכרות, הרי שהגמלה תהא ברת איזון.

לעניין האפשרות להוכיח  כוונה מיוחדת ראה: בתמ"ש (ת"א) 98793/97 פלוני נ' פלונית (מיום 11.2.02).

 

 

בת"א (ב"ש) 258/94 שגב נ' שגב, דינים מחוזי, נקבע:

"סביר להניח שכל עוד קיימת הרמוניה בין בני הזוג, הם משתמשים בכספים שנתקבלו מפיצויים בגין נזקי גוף לכיסוי הוצאות רפואיות ואחרות בגין הפגיעה, להשלמת ההכנסות שנפגעו עקב אובדן ההשתכרות שבגינו שולמו הפיצויים וגם לצורכי מחייה שוטפים, תוך התחשבות בצרכי העתיד ובמטרת הפיצויים, היינו: לאפשר לנפגע להשקיע את כספי הפיצויים ולהשתמש בהם לאורך הימים בהם הוא עשוי להזדקק להם עקב מגבלותיו הגופניות. כמו כן, יש להתחשב בהתנהגות הצדדים- באם הייתה כוונתם לכלול את הפיצויים בגין נזקי גוף בחזקת השיתוף או להוציאם מחזקת השיתוף".

בתמ"ש (י-ם) 1550/09  ע. נ. נ' א. נ (21.12.12) נקבע כי תגמול בעד נזק גוף ממשרד הבטחון אינו בר איזון. אלא שהפקדה בחשבון המשותף מלמדת על כוונת שיתוף וכי מדובר בהכנסה שוטפת של המשפחה ולכן סכום כסף שנצבר בסך 80,000 ₪  אוזן.

עם זאת, יש לזכור כי אין בהכרח צורך בחשבון משותף ודי "בקופה רעיונית משותפת" כפי שנקבע בע"א 964/92 אורון נ' אורון. בבע"מ (י-ם) 821/05 ש. א. נ' ש. ג.(12.11.06) הביאו דוגמא -

"כך, למשל, אם יובהר כי כאשר התקבל סכום גבוה חד-פעמי ממשרד הביטחון, ובני הזוג השתמשו בסכום זה לצורך נסיעה לחו"ל, או החלפת רכב, או קניית ריהוט לבית, יש בכך כדי להעיד על כוונת שיתוף גם ביחס לגמלה זו."

בפסק דיני במסגרת תמ"ש (חי') 27430/07 תמ"ש (חי') 13807-01-09            מ.ר. נ' י.ר (23.1.13) דנתי במחלוקת בין בני זוג לעניין איזון גמלת משרד הביטחון וקבעתי כי:

"החריגים לכלל הינם רק  במקרים בהם הגמלה מהווה מקור הכנסה עיקרי למחיית המשפחה, או כשמדובר בפיצוי על אובדן השתכרות ,או כאשר נעשה שימוש בכספים לצרכי המשפחה באופן קבוע וסדיר, המלמד על כוונת שיתוף ועל היות הכספים ברי איזון."

באותו מקרה קבעתי כי מאחר ולא חל אף אחד מהחריגים והגמלה לא תאוזן.

ביום 13.11.14 במסגרת עמ"ש 9102-01-14 פלונית נ' פלוני (13.11.14) נדונה שאלת הכללת החרגת פיצוי בגין אובדן כושר עבודה, כאשר בית המשפט המחוזי בנצרת קובע כי הנכס אינו בר איזון. בית המשפט המחוזי בדק את הפיצוי מבחינה לשונית, תכליתית והפעיל שיקול דעת שיפוטי וחוזר על הרציונל כי:

 "הנפגע זקוק לגמלה לקיומו היומיומי והתשלום מאפשר לו באופן רעיוני "להשיב את המצב לקדמותו", רציונל שבלב תכלית דיני הנזיקין. המטרה העומדת מאחורי סעיף 5(א)(2) לחוק ..-הכספים שמקבל בן הזוג הנכה נועדו לפצותו על הנכות ולהקל עליו ואין הוא אמור להתחלק בהם עם בן זוגו."

בית המשפט מציין את העקרונות שהובאו לעיל כשני קריטריונים עיקריים:

א. קבלת הסכום כקצבה או באופן חד פעמי.

ב. השימוש אשר נעשה בכספים בפועל, שימוש המעיד על כוונת הצדדים ליצירת שיתוף או הבדלה.

כמו כן בחן בית המשפט פרמטרים סובייקטיביים דוגמת- מטרת הפיצוי, האם נעשה שימוש בכספים השנויים במחלוקת שימוש ולצרכי מה, עיתוי קבלת הכספים ביחס למועד הקרע. באשר למהות הפיצוי מאבחן בית המשפט תחליף הכנסה לתקופה שלאחר התרת קשר הנישואין כפיצוי שאינו בר איזון. באשר לשימוש שנעשה בכספים קובע בית המשפט המחוזי:

"קיומו של חשבון משותף והפקדת כספים בו, מהווה חזקה בדבר רצון בעלי החשבון לקיום שותפות בחשבון וכי הכספים בו שייכים לשניהם בחלקים שווים עם הפקדתם, ע"י מי מהצדדים בחשבון זה, כל עוד לא הוסכם אחרת...לפיכך כאשר בני זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, ההנחה היא שבני הזוג התכוונו לבעלות משותפת וככל שהיתה תרומת יתר של צד אחד, הרי היא בגדר ויתור או מתנה של צד זה לרעהו."

        באותו מקרה ראה בית משפט הפקדה בחשבון פרטי של חלק הארי של הפיצוי כחזקה שלא ליצור שיתוף.

מענקים לרכישת נכס עבור נכה

  1. נקבע בפסיקה לעניין רכב נכה ממשרד הבטחון- כי הינו מוחרג מאיזון המשאבים של בני הזוג.

בתמ"ש 14702/97 פלונית נ' אלמוני (מיום 2.4.00)נקבע :

"בנסיבות דנן יש לראות את הרכב הרפואי אשר נרכש בחלקו הארי ממענק אשר ניתן ממשרד הבטחון בגין נכות ברגליו של הנתבע, כ"פיצוי" בהתאם לקבוע בס' 5(א)(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג."

בתמ"ש 4092/04 פלוני נ' פלונית (מיום  10.4.07) נקבע:

"הנני מאמצת את מסקנתה של כב' השופטת נ. מימון בפסה"ד לעיל, ולפיה הזכות לרכב רפואי, אשר נרכש בחלקו הארי באמצעות מענק משהב"ט, אינה נכללת באיזון המשאבים, ונכנסת לגדר סע' 5(א)(2) לחוק. בפס"ד פלונית, הוצא הרכב הרפואי מאיזון המשאבים, בניכוי ההלוואה שניתנה לנתבע (שליש משווי הרכב) והוכח שהוחזרה ע"י הצדדים מכספים משותפים שלהם."    

עם זאת,  ביהמ"ש למשפחה במסגרת תמ"ש (י-ם) 6852/97              פלונית נ' אלמוני (11.3.99) קבע כי זכות להפעלת מונית תיכלל במסגרת איזון שכן אינה מהווה גימלה או פיצוי בגין נזק גוף, תוך שבית המשפט קובע- "אין מדובר "בפיצוי" עבור נזק הגוף כי אם ב"שיקום" הנכה בעבודה או בעיסוק". תוך שבית המשפט קובע כי ,כאשר מדובר בזכות  המשמשת לפרנסת המשפחה, יצמצם בית המשפט פרשנות המוציאה זכות כזו מנכסי האיזון. בית המשפט קובע כי "אין זכות זו מגיעה על פי חיקוק".

בית המשפט מאבחן וקובע:

"ההחלטה בדבר הימלא תנאים אלה נתונה לשיקול דעתו של שר הבטחון או מי שהוסמך על ידו. אין הזכות להפעלת מונית, זכות אשר נקבעו לגביה כללי זכאות כלליים וקבועים. מתן הזכות, בענינו של נכה כאמור, נתון לשיקול דעת שר הבטחון או מי שהוסמך על ידו, מכאן שאין זכאות מוחלטת (עם המלא תנאים קבועים וכלליים) לקבלה."

לעומת

"ואילו מנוסח ס' 5(א)(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג הקובע כי לא ייכלל בנכסים בני האיזון  פיצוי שמגיע על פי חיקוק יש ללמוד כי יש לכלול במסגרת סעיף זה פיצוי אשר הזכאי לו זכאי לקבלו ויכול לדרשו והפיצוי מגיע לו אם נתקיימו כללי זכאות קבועים ושווים לכל ולא תנאים הנתונים לשיקול דעת של המחליט בדבר נתינתם."

בסופו של יום בית המשפט מעביר מחצית השווי מזכות הפעלת המונית במסגרת האיזון.

סיכום ביניים

  1. עולה מהפסיקה כי על מנת להחריג נכס או תשלומים מאיזון המשאבים, עליהם לעמוד במבחן כפול מצטבר של גמלה או פיצוי המשולמים על פי חיקוק. כאשר "פיצוי" מטרתו השבת מצב לקדמותו(מטרת הפיצוי). עם זאת גם לחריג זה קיימים חריגים – אובדן הכנסה לעומת גמלה בגין נזקי גוף, הפקדה בחשבון משותף או בקופה רעיונית, הוכחת כוונת שיתוף מיוחדת, דוגמת רישום ע"ש בן הזוג האחר. כאשר יש משמעות גם לעיתוי קבלת הכספים ביחס למשבר.

מהכלל לפרט

מענק לרכישת דירה - גימלה או פיצוי?

  1. מתן המענק לנתבע בסך של 910,000 ₪, לרכישת הדירה בד., הינו פיצוי והדבר עולה מהצורך להתאים את הדירה למצבו של הנתבע. מצבו הרפואי של הנתבע היווה עילה למתן המענק, על מנת שיוכל להתגורר ולהשתמש בדירה באופן הקרוב "לאדם רגיל". יש במענק משום השבת מצבו של הנכה לקדמותו, תוך אפשרות סבירה לשימוש בדירה (כאשר כבר ישנה דירה אחרת).
  2. התובעת טוענת כי מענק הדיור באמצעותו נרכשה דירת ד. אינו נכלל בגדר "גימלה או פיצוי".

נשאלת השאלה מהו  המקור בגינו מוענקות הזכויות השונות בכלל ומענק הדיור בפרט?

            בהתאם לאתר אגף השיקום נכים במשרד הבטחון (http://www.shikum.mod.gov.il/he-il/shikumH/) תחת הלשונית "זכאויות-תגמולים, הטבות ורווחה" פרוסות כלל הזכויות של נכה משרד הביטחון תוך הפניה להוראת אגף השיקום ומספרה. כך למשל התשלום הבסיסי לנכה – תגמול עבור אחוזי נכות – קיימת הפניה להוראה מספר 40.1. עיון בהוראה מציין את הביסוס המשפטי-

"הוראה זו מתבססת על חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 –סעיפים 4-14 ו-18 לחוק".

             דהיינו, אין מחלוקת כי התשלום עבור אחוזי נכות מקורו בחיקוק.

            ההוראה הרלבנטית במחלוקת דנן 62.07  שכותרתה-

"מענקים לדיור (הוראה מס' 62.07) הזכאות למענק למטרת רכישת דירה או החלפת דירה הינה חד פעמית לאחת מהזכאויות בלבד, ולמעט בנושא רכישת דירות שבבעלות משהב"ט בהתאם להוראת משרד הביטחון".

             עיון בהוראת הנוהל מעלה כי-

"הוראה זו מעגנת סיוע המוענק בנוסף לקבוע בחוק".

הנוסח המצוי באתר מעודכן ליום פסק הדין, עם זאת לא הובא בפני מקור אחר למענק הדיור.

דהיינו הטבת הדיור אין מקורה  בחיקוק ולכאורה אינה נכללת בהוראת סעיף 5(א)(2) לחוק.

כב' השופטת מימון בתמ"ש 14702/97 בקריאת סעיף 45 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 מפנה לתקנה הכללית בסעיף 45(א)(6) לחוק הנכים, המסמיכה את שר הבטחון לקבוע תקנות אשר, לדעת שר הביטחון, עשויים להקל על נכים את קליטתם במערכת חייה הכלכליים של המדינה ואת היאחזותם בה. אעיר כי קביעת נהלים רלבנטית רק לגבי עניינים הנידונים בתקנות (ראה תקנה 45(א)(7) לתקנות) ולא לגבי כל ההטבות הותקנו תקנות. השופטת מימון מציינת כי בהתאם לפקודת הפרשנות "תקנה" כוללת גם הוראה. ומבקשת לראות בכלל ההוראות של אגף השיקום כזכויות שמקורן "בחיקוק". לפי שיטתה לכאורה כלל ההוראות שהותקנו חוסות תחת החרגת סעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון.

מכל המקובץ עולה, כי אין הכרח כי המענק לרכישת דירה חוסה תחת הוראת חיקוק.  הגישה המקובלת לשיטת כב' השופטת מימון, היא  כי  המענקים חוסים כאמור תחת הוראת חיקוק.

יתר על כן, המדובר בהטבה מעבר להוראות חוק ולתקנות, ומן הראוי לאמץ מבחן מהותי בדבר ייעוד התשלומים.

מ"חיקוק" למבחן מהות ומטרה

  1. עיון בהטבות השונות, עשוי להצביע כי חלק ניכר מהגמלות כלל אין מקורן בחיקוק, אלא הינן בנוסף למצוין בחוק או בתקנות, אלא אם מקבלים את פרשנותה של כב' השופטת מימון כמצוין. עם זאת, יש מקום לשקול את הרציונאל העומד מאחורי כל הטבה, בהתאם לשיקולים שהועלו בפסיקה, לאבחון הטבות שמקורן בחיקוק גם לגבי הטבות שאין מקורן בחקוק:

            שיקולים השוללים הכללה במסגרת איזון- שיקום הנכה בעקבות הגבלות פיזיות שנגרמו לו, סיוע לנכה להתמודד עם מגבלותיו הגופניות. שיקוף של  כאב או סבל שעובר אותו בן זוג המקבל את הגמלה.

            שיקולים התומכים הכללה במסגרת איזון- תמורת אובדן הכנסה(שיקום בעבודה), השלמת הכנסות, וזאת לצד כוונה  מפורשת לשיתוף.

            כך למשל, "דמי חימום" מסווגת כהטבה שאין מקורה בחיקוק, אלא "כהטבה בנוסף לקבוע בחוק". עיון בקריטריונים מעלה כי כל מהותו של המענק עניינו רמת הנכות של הזכאי ומקום מגוריו בלא קשר למשפחתו,  אלא לסיוע לנכה להתמודד עם הפגיעה  ולא ניתן לומר שמטרת ההטבה, הנעמת זמנם של משפחת הנכה.

  1. מעבר מבחינת היות ההטבה "חיקוק" למבחן מהותי או מטרה, עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט, באשר להטבת רכב נכה, לכאורה שאין מקורה בחיקוק והינה מעבר לקבוע בחוק. כך למשל בפסקי הדין שהובאו לעיל, בעניין רכב רפואי לנכה בתמ"ש 14702/97 פלונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] (מיום 2.4.00) בותמ"ש 4092/04 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (מיום  10.4.07) נקבע כי הרכב או תשלומים שניתנו בגינו אינם ברי איזון והעובדה כי בהוראת אגף שיקום מס' 56.02, מצוין כי מדובר בהטבה הניתנת "כהטבה בנוסף לקבוע בחוק הנכים" (ראה לעיל דברי השופטת מימון הסוברת אחרת)  ואיני סבורה כי יהיה מי שיבקש לאזן כספים אלו.
  2. עיון במסמכים בקשר למענק לדירה בד. (נ/1) מלמדים כי המענק ניתן בשל נכותו של הנתבע כנכה צה"ל 100%+ מיוחדת וכי לצורך קבלת המענק לקבלת הדירה נידרש ביצוע שינויים בנכס (הנתבע על כסא גלגלים). הסיוע שהוענק אושר "כחריג",  ללא קשר למצבו המשפחתי או האישי.

            חשוב לציין כי גם איזון שווי, שיביא בסופו למכירת הנכס, עשוי לסכל את מטרת המענק ,שהינו חד פעמי כאשר הנתבע לא ייהנה מסיוע נוסף. שמירת הנכס הספציפי ברשות הנכה, עולה גם מכתב ההתחייבות כולל התחייבות לרכוש נכס חליף מותאם(ראה סעיף 6 לכתב ההתחייבות- נ/1).

            הנתבע העיד :(בעמ' 62 לפרו'):

משרד הביטחון החתים אותי על סעיף שבמידה והבית  נרכש בגלל המוגבלות  הפיזית שלי והנכות שלי, לא מצב משפחתי, בגלל זה אם אני רוצה להשכיר אני לא יכול או להעביר בעלות לשם אחר אלא בתנאי אחר – שאני רוכש משהו במקביל  ...הוא מציע למכור את הבית אבל לא לבזבז את הכסף אלא מחייבים לקנות בית באותו סכום"(עמ' 62).

נציג משרד הביטחון בעדותו, אישר כי מכיר את נוסח התצהיר עליו חתם הנתבע, המתְּנה רכישת נכס חלופי המותאם למגורי נכה וציין כי התצהיר קיים נכון למועד הדיון (11.3.13 בעמ' 33) וכי מצבו המשפחתי אינו משמעותי למתן הענקה הקשור למצבו הרפואי.  כן אישר כי מדובר במענק חד פעמי (עמ' 33) וכי הסיוע הותנה בהתאמת הבית לנכה, לאחר שמרפא בעיסוק ומהנדס אגף בינוי נותן אישור שהבית מותאם לצרכי הנכה.

הנתבע ציין בשולי טענותיו, כי ייתכן ויש לראות בהענקות אלו מעין "מתנה"' דהיינו שמקור ההחרגה הינו דווקא בסעיף 5(א)(1). העד מטעם משרד הביטחון ש.ב.ע אף העיד "זאת מתנה רק שלו"(עמ' 31). כך שגם אם אין מדובר ב"גמלה" או "פיצוי" בהתאם לסעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון, עדיין לא יהיה מדובר בנכסים או תשלומים ברי איזון.

 

 

כוונת שיתוף ספציפית

  1. התובעת טענה כי קיימת כוונת שיתוף ספציפית בדירה בד., לצד הטענה המצויה במחלוקת עובדתית בדבר הלוואה שניתנה לרכישת הדירה.

            בפסק הדין שקבע שיתוף בדירת המגורים ועליו מסתמכת התובעת תמ"ש 14702/97 בחנה השופטת מימון מהותית את המענק והטבות הדיור –

            "אין המענק וההלוואה מהווים גימלה, אין הם תשלום מחזורי קבוע לקיום יומיומי של הנכה, אין הם אף בגדר "פיצוי" הבא להחזיר מצבו של הנכה לקדמותו כפי הרכב הרפואי לנכה שנפגע בגפיו ומוגבל בניידותו.

המענק וההלוואה לרכישת דירה באים לסייע לנכה בשיקומו אין הם ניתנים כ"פיצוי" ישיר לפגיעה."

מה שהכריע את הכף בפסק הדין, הייתה העובדה שהחזר הלוואת הדיור נעשתה מכספים משותפים ו"נבלעו" בכספי רכישת הדירה, במיוחד בשל הרישום המשותף של הדירה-

"בעצם הרישום על שם שני בני הזוג יש ללמוד על כוונתם כי הכספים שכל אחד מהם תרם עבור רכישת הדירה ייבלעו בערך הדירה והסכימו כי הבעלות עליה הינה שווה בשווה בידי שניהם. ובנסיבות דנן במיוחד, כאשר מדובר אף בכספים אשר התובעת תרמה לרכישת הדירה לאחר שמכרה דירה שהייתה בבעלותה לפני הנישואין ואשר ללא מכירתה והשקעתה ברכישת הדירה המשותפת לא היתה נכללת ונחשבת כנכס מנכסי האיזון".

  1. על מנת להוכיח כוונת שיתוף ספציפית לעניין דירה שהובאה טרם הנישואין, יש להראות נסיבות עובדתיות נוספות, מעבר לעצם קיום חיי נישואין משותפים ממושכים. קיומו של "דבר מה נוסף" יכול להתבטא בהשקעות כספיות בנכס מצדו של בן הזוג הטוען לשיתוף או בהבטחות ובמצגים אקטיביים שעשויים להביא להסתמכות מצד בן הזוג הלא רשום ולהקים טענת מניעות לבן הזוג הרשום.

            ראה: בעמ 1398/11  אלמונית נ' אלמוני (ניתן ביום 26.12.12)

  1. במקרה דנן, משרד הביטחון העניק מענק לנתבע, שלא נידרש להשיבו ולא הוצאו כספים משותפים לצורך החזר הלוואה כלשהיא למשרד הביטחון.  משרד הביטחון העביר לנתבע במשך השנים תשלומים, עד מלוא הסכום בסך 910,000 ₪ (ראה ריכוז תשלומים לזכאי לשנת המס 2004 – ת/3, מכתב ממר י.ש. מאגף שיקום מיום 9.1.10 הוגש וסומן ת/4, אישור סכום המענקים מאת הגב' א.מ. מיום 5.4.05  – ת/5,אישור מענק התקנת שער חשמלי בד. מיום 5.11.06- ת/6).

התובעת  לא הוכיחה נטילת הלוואה לרכישת הדירה בד. אין בעובדה כי כספי אחי התובעת הופקדו בחשבון התובעת (עמ' 21) כדי ללמד על מימון דירת ד. אדרבא, ממכתב א.מ. ממשרד הביטחון, מיום 10.2.11 עולה, כי "אושר לך סיוע למימון מלוא ערך הבית שבנדון במענק". דהיינו לא נידרש שום סכום נוסף לרכישת הדירה כטענת התובעת וכאמור גם לא הוכח.

הצדדים ניהלו חשבונות נפרדים, כאשר מדובר בנישואים שניים של שני הצדדים. הנתבע העיד "מעולם לא היה לנו חשבון משותף"(עמ' 56) ולתובעת לא היה ייפוי כח בחשבון ולא החזיקה כרטיס אשראי בחשבון (עמ' 57).

יתרה מזאת, בניגוד לדירת ע., שגם בגינה קיבל הנתבע כספים ממשרד הביטחון להתאמתה, הדירה  נרשמה ע"ש שני הצדדים (נסח טאבו הוגש וסומן ת/11), בעוד דירת ד. רשומה ע"ש הנתבע בלבד (נסח טאבו  הוגש וסומן ת/10). הצדדים לא התגוררו בדירה למרות שהבית נרכש בשנת 2004. עד עזיבת הנתבע את הדירה בע., בשנת 2009 משך 5 שנים הצדדים לא עברו להתגורר בדירה בד. (עמ' 61).  הנכס הותאם לנכותו הקשה של הנתבע.

            מכל המקובץ והמצוין ובהעדר כל הוכחה לכוונת שיתוף, דירת ד. ,אינה דירה משותפת ואין להביאה  במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים. תביעת התובעת לענין הדירה –נדחית.

            נעבור לבדיקת יתר טענות התובעת.

תקבולי כספים -עד המועד הקובע

  1. בהחלטה מיום 12.7. 11 מונה רו"ח אבי כהן כמומחה לבדיקת משאבי הצדדים לאיזון. מועד תחילת השיתוף נקבע ליום 26.10.96 ומועד פירוק השיתוף נקבע ליום 1.5.09. המומחה הגיש חוות דעת ביום 31.5.12 (הוגשה וסומנה ח/1) שעודכנה ביום 8.4.14.

עדכון אחרון ניתן ביום 19.1.15 לפיו על האישה לשלם לנתבע סך של 79,518 ₪.

מקור החיוב הינו ביתרת חובה משותפת בבנקים (עמ' 45). חוות הדעת מיטיבה עם התובעת בכך שלא מחושבת לפי ריבית בנקאית (עמ' 47 לפרו').

            הצדדים חלוקים בשאלה אם ליתן תוקף לחוות הדעת.  עיקר טענת התובעת, שלא לאמץ את חוות הדעת בנוגע לתקבולי הכספים שקיבל הנתבע, מאז עזיבתו באפריל 2009 ועד לגירושי הצדדים ביום 19.9.12 (ראה עמ' 36-37). ובנוסף טוענת למשיכות כספים ע"י הנתבע ,מהחשבון כעילה לבדיקת משיכות במהלך התקופה ולא מצב חשבון ליום הקובע כשם שנהג המומחה.

            חקירת המומחה העלתה כי התובעת לא פעלה לקבלת צווים, מעבר לדרישת המסמכים הבסיסית של המומחה על מנת להוכיח את טענותיה. כך למשל לא הוכיחה קיום חשבונות נוספים (עמ' 38). אין מחלוקת כי מלוא התקבולים הופקדו בחשבון הנתבע, כפי שנעשה במהלך הנישואין. הנתבע העיד כי  מחשבון הבנק שלו מומנו כל הוצאות המשפחה (עמ' 57). התובעת העלתה טענה למשיכות כספים, עם זאת לא הצביעה על אף משיכה ספציפית. יתרה מזאת, המומחה בעדותו ציין, כי בחן את התנועות בחשבון להעברות בין חשבונות או הברחה של כספים מחוץ לחשבון וכאשר מצא משיכה חריגה זקף אותה לחובת הנתבע.

המומחה העיד (בעמ' 40 ):

"יתרה מכך, אפשר לראות שבמהלך הבדיקה שלי ראיתי שנמשכו 20,000 ₪ במזומן ועוד 10,000 ₪ במזומן ע"י מר כיוף , כך שקיזזתי מיתרות החוב שלו 30,000 ₪ כיוון שהם נמשכו על ידו במזומן וזה בסמוך למועד חווה"ד."

            ככל שבוצעו משיכות "חריגות" נוספות הרי שעל התובעת היה להוכיחם.

            לגבי תשלומי גמלה בתוך תקופת חוות הדעת, טענה התובעת  כי יש להביאם בחשבון. לכאורה יש לאבחן בהתאם למבחנים שנקבעו לעיל, אלו תשלומים שולמו בגין אובדן הכנסה להבדיל מתשלומים בגין הנכות.

יודגש, כי לבני הזוג חשבונות נפרדים ולכן גם אם נקבל את הטענה בדבר "קופה רעיונית", לא בנקל תוכח כוונה "להטמעת" הכספים בחשבון, שהינו נפרד , גם אם חלק מהכספים שימשו בפועל  לפרנסת המשפחה.

            יתרה מזאת,  הכספים הופקדו כאמור בחשבון ולכאורה חשבונות הבנק נלקחו בחשבון, במסגרת חוות הדעת, נכון ליום הקובע. המומחה העיד כי כל מה שהנתבע קיבל בעבר נכלל בתוך חשבונות הבנקים ונלקח בחשבון (עמ' 44). יוצא כי מלוא ההטבות שקיבל הנתבע הופקדו בחשבון הבנק, כאשר משיכות "חריגות" שאותרו נזקפו לחובתו. לפיכך אין שחר לטענות התובעת, אשר לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה להוצאות חריגות מעבר למצוין בחוות דעת המומחה.

מכל המקובץ, הנני דוחה את טענת התובעת בדבר כספים שהתקבלו בתקופת האיזון ושלא הובאו בחשבון במסגרת חוות הדעת.

תקבולי כספים לאחר המועד הקובע

  1. באשר לכספי גמלה שלא נכללו בחשבון מיום עזיבת הבית ועד לגירושי הצדדים. התובעת מבקשת בעצם "להזיז" את המועד הקובע שנקבע לצורך עריכת חוות הדעת, באופן שתשלומים עתידיים יאוזנו,  למרות שאין מחלוקת כי המועד משקף את מועד הקרע הרלבנטי בין הצדדים.  המומחה עצמו העיד (בעמ' 45): "כל הכספים מהמועד הקובע אינם ברי איזון".

            בעמ"ש 9102-01-14  פלונית נ' פלוני (13.11.14) נקבע כי עיתוי העברת הכספים רלבנטי בשאלה האם יובאו במסגרת האיזון תוך ציטוט מפס"ד שגב-

"סביר להניח שכל עוד קיימת הרמוניה בין בני הזוג הם משתמשים בכספים שנתקבלו מפיצויים בגין נזקי גוף לכיסוי הוצאות רפואיות ואחרות בגין הפגיעה, להשלמת ההכנסות שנפגעו עקב אובדן ההשתכרות שבגינו שולמו הפיצויים, וגם לצרכי מחיה שוטפים, תוך התחשבות בצרכי העתיד ובמטרת הפיצויים, היינו לאפשר לנפגע להשקיע את כספי הפיצויים ולהשתמש בהם לאורך הימים בהם הוא עשוי להזדקק להם עקב מגבלותיו הגופניות. כמו כן יש להתחשב בהתנהגות הצדדים – באם היתה כוונתם לכלול את הפיצויים בגין נזקי גוף בחזקת השיתוף או להוציאם מחזקת השיתוף..."

            בעמ"ש 9102-01-14  פלונית נ' פלוני (13.11.14) נקבע כי-

"בענייננו, כספי הביטוח התקבלו אצל האשה באוגוסט 2012, כאשר כבר בחודש דצמבר 2012 הגישה את תביעותיה בבית המשפט קמא. יש להניח כי להגשת התביעות קדמה תקופה בה התערערו היחסים בין הצדדים.......

"מדובר אפוא בכוונה ברורה ומובהקת המעידה על התייחסות האשה לכספים כאל נכס חיצוני. מובן כי בנסיבות אלה, יוחל הכלל האמור בסעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון ואין כל מקום להתייחסות פרטנית הסוטה מכלל זה."

            אין מחלוקת כי עזיבת הנתבע את הבית הינו אירוע קיצוני הסותם את הגולל על ראיית תקבולי משרד הבטחון ככספים ברי איזון. זאת ועוד, יש להביא בחשבון כי התובעת הגישה תביעות למזונות אישה וילדים וראיית הכספים כברי איזון עשויה  לגרום לכך כי  הכספים יובאו בחשבון "בכפל" פעם כמזונות ופעם כנכס בר איזון.

באשר למענק נטען בסך  122,000 ₪ שהופקד בחודש יולי 2011 (עמ' 9 ו-23 לפרוט')  התובעת לא ידעה לומר אם מדובר בשכר מעוקל של 10 חודשים ממשרד הבטחון בהוצל"פ (עמ' 23). מכל מקום, לא עמדה בנטל הוכחתם.

            מכל המקובץ, לא מצאתי להכליל במסגרת האיזון כספים שנתקבלו לאחר המועד הקובע. תביעת התובעת בנידון- נדחית.

רכבים

  1. הנתבע העיד  כי משנת 2002 הינו עם רכב מדינה לצד הוצאות רכב (עמ' 74).

            הנתבע מכר רכב פ. מודל 97 לשכן ב.ע. ב-1,000 ₪ (עמ' 23)

            מכל המקובץ, לא מצאתי להכליל באיזון המשאבים את שווי הרכבים.

 

תביעה להגדלת מזונות- תמ"ש 5667-09-11

  1. התובעת הגישה את תביעתה ביום 5.9.11 ,לאחר שמזונות בסך 5,400 ₪ נקבעו וקיבלו תוקף של פסק דין ביום 27.6.10  במסגרת תמ"ש 21144-07-09. לטענתה פסק הדין ניתן על בסיס הטעייה שהוטעתה ע"י ב"כ דאז עו"ד ח. הסכום שנקבע 5,400 ₪ הינו מינימאלי. טוענת לשינוי נסיבות הן בהשתכרות הנתבע מסך של 7,000 ₪ לסכום של 35,000 ₪. כן מציינת את פטירת אביה ואת הפסקת קבלת תמיכה. מבקשת לקבוע את מזונות הילדים ע"ס של 10,000 ₪ ומזונות אישה בסך 6,000 ₪, מפנה לסעיף 15 לתצהירה לעניין ההוצאות החודשיות ולסעיפים 20-23 לתצהיר לעניין צרכי הקטינים.
  2. מנגד טוען הנתבע כי מדובר בפסק דין שניתן בהסכמה. לא הוכח שינוי נסיבות. אבי התובעת השתכר פחות מ-2,000 ₪ בחודש ולא ייתכן כי תמך כספית בצדדים. התובעת לא הוכיחה את צריכה. התובעת אינה ממצה את כושר השתכרותה. לטענתו שכרו הבסיסי 6,000 ₪ לחודש.

המסגרת הנורמטיבית

  1. פסק דין בעניין מזונות אינו יוצר מחסום בפני התדיינות חוזרת, וניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי גובה המזונות. התנאי לשינוי סכום המזונות שנפסק, הינו הוכחת שינוי נסיבות מהותי (להבדיל משינוי של מה בכך), שהתרחש לאחר מתן פסק הדין המקורי. ראה: בע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני.

            השינוי שעל התובעת להוכיח הינו באחד מאלה: בעצם החיוב , בשיעורו, בצורכי הקטינים, ביכולת החייב, ביכולת ההורה המשמורן, ברכוש הקטינים.  נטל ההוכחה, כי חל שינוי נסיבות מהותי מוטל על הטוען לכך.

ראה: בע"מ 7916/03 פלונית נ' פלוני, פ"ד נט(5) 183.

שינוי סכום המזונות יכול שיתבקש גם אם ניתן פסק הדין הקובע את סכום המזונות ובין אם פסק הדין מעגן את הסכמת הצדדים. עם זאת, נפסק, כי כאשר נקבע סכום המזונות בהסכם גירושין אשר אושר וניתן לו תוקף של פסק דין, על בית המשפט להקפיד הקפדה יתרה עם המבקש את שינוי המזונות, וליחס ערך מוסף לעובדה שהמדובר הוא בהסכם שנכרת בין הצדדים, אשר במהותו הינו הסכם פשרה.

ב ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח(1) 767 נקבע:

"פסק-דין, שניתן בהסכמה, אין לפתחו אלא במקרים נדירים, וזאת בשל אופיו ההסכמי. ודאי שניתן לפתחו, אם הצדדים השאירו פתח לכך, במפורש או במשתמע....אך גם אם לא הייתה זו כוונת הצדדים, מכוחו של בית המשפט לקרוא תניה כזו לתוך ההסכם, וזאת מאחר שיש לראות את ההסכם כמכוון למערכת עובדות ונסיבות מסוימת, כפי שהייתה בעת כריתת החוזה".

עם זאת, על מנת שבית המשפט יורה על ביטול הסכם, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין, אין די לטעון – כלאחר יד – כי ההסכם נחתם מחמת פגמים ברצון, אלא יש להגיש תביעה מתאימה ובמסגרתה לטעון מהו הפגם הנטען ולהוכיח כדבעי כי אכן נפל פגם ואף להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפגם לבין החתימה על ההסכם.

מהכלל לפרט-החלטות קודמות

  1. בהחלטה מיום 6.2.12  נקבע:

"לאור העובדה שהסכמות אלה קיבלו תוקף של פסק דין לא בנקל ישנה בית המשפט הסכמות ופסק דין שניתן רק לפני כשנה וחצי. על מנת לשנות את ההסכמות ואת פסק הדין יש להראות שינוי נסיבות משמעותי שיש בו כדי לשכנע את בית המשפט כי יש מקום לשינוי המזונות."

לעניין מזונות אישה נקבע בהחלטה מיום 6.2.12:

"האשה נתנה את הסכמה לגירושין עוד טרם ההסכם שנחתם בין הצדדים ולפיכך גם המזונות הוארכו עד 1.1.11. צויין מפורשות בסעיף 10 לפסק הדין כי מזונות האשה ימשיכו לעמוד בתוקפם לתקופה של 6 חודשים נוספים מיום מתן פסק הדין או עד גירושי הצדדים לפי המוקדם שביניהם ובכל מקרה ייפסקו
 ב-1.1.11.... לא יעלה על הדעת כי האשה תמנע מגירושין ומהסכמה לגט במשך תקופה של מעל לשנה ולאחר תקופה שהצדדים פרודים מעל ל 3 שנים היא תמשיך לבקש מזונות. לא מצאתי כל מקום לפסיקת מזונות ולו מזונות זמניים לאשה בנסיבות הנ"ל."

עם זאת ניתן לתובעת יומה בבית המשפט.

התנהלות התובעת- שינוי טעמי התביעה

  1. בסעיף 6 לכתב התביעה מציינת התובעת את הסיבה להגשת התביעה:

"התובעת האמינה לתומה והוטעתה לחשוב כי הליך האישות הסתיים באופן מהיר ותזכה לקבל גט פיטורין ועל כן בא-כוחה הקודם השפיע עליה להסכים להצעת פשרה שעוגנה בפסק דין למזונות ולפיו תקבל מזונות בסכום נמוך עבור התובעים מס' 1-4 ומזונות עבור עצמה לתקופה מוגבלת."

 בסעיף 8 לכתב התביעה מציינת התובעת-

"לאחר מתן פסק הדין התברר לתובעת כי הנתבע מעכב הליכים במכוון, לא קיבלה את גיטה ומשכך זכאית היא להמשיך ולקבל מזונות עבור עצמה."

במסגרת ההליכים טענה לתרמית, ב"כ דאז שקיבל כספים על מנת להסכים למזונות שנקבעו. כן טענה לשינוי נסיבות וכי במועד ההסכם הרוויח הנתבע 7,000 ₪ לחודש ,כאשר במועד הגשת התביעות, שכרו גדל ל-35,000 ₪ בחודש. מציינת את העובדה כי אינה מקבלת תמיכה מאביה.

  1. לאחר ששקלתי את הדברים ולאור התפנית שקיבלה תביעת התובעת, כאשר הינה מיוצגת עתה ע"י עו"ד שלישי, לא שוכנעתי כי התובעת הוכיחה את תביעתה להגדלת מזונות וכי שינוי העילות תוך כדי דיון לא פעל לטובתה.

            התובעת לא הצליחה להוכיח כי במועד פסק הדין שכרו של הנתבע היה נמוך מהסכום כיום. הנתבע החל לעבוד בשנים 2008-2009 וקיבל שכר במקביל לתשלומי משרד הבטחון. ריכוז תשלומים לזכאי לשנת 2009 עמד על סכום של 309,672 ₪ (ת/3) ובשנת 2012 ריכוז התשלומים מצביע על ירידה בתשלומי משרד הבטחון לסכום של
268,425 ₪ (ת/8) במועד הגשת התביעות.

            הדברים גם עולים מעדות נציג משרד הבטחון שנשאל האם יש שינוי בתגמול הבסיסי של הנתבע מאז יוני 2010:

"יש שינוי, ישנה הגדלה של תגמול בגלל המדדים. התגמול יש בתוכו ברגע שנכה נמצא בלתי כשיר לעבודה מפרנסת הוא זכאי לתגמול קיום שהוא במקרה של ר. הוא נצרך, שקיים בתוכו תגמול בסיסי. ברגע שעושים הפרדה בין תגמול קיום לבסיסי יש הבחנה של מדדים. אבל אם את שואלת אם ישנו שינוי בתגמול הבסיסי, השינוי היחיד שקיים זה במדדים."(עמ' 36)

עם תחילת העבודה של הנתבע "הנצרך הופסקו דמי הקיום "(עמ' 36). המדובר בהפחתה של 4,900 ₪ .

גם עדות רו"ח מלמדת כי לא חלה עליה בשכרו של הנתבע ביחס למועד פסק הדין למזונות. המומחה העיד כי למרות שדו"ח חוקר (נספח כה לחוות דעת ח/1) מלמד כי הנתבע משתכר 8,000 ₪ לחודש ברוטו, הרי שתלוש שכר אפריל 2009 מדבר על הכנסה של 14,447 ₪ ל-4 חודשים "דהיינו סדר גודל של 3,000 ₪ ברוטו לחודש 3,000-3,500 ₪"  (עמ' 40) וכי למרות האמור בדו"ח החוקר צריך לאשש את המידע במסמכים.

            כזכור חלק מהכספים הינם יעודיים ומשמשים לצרכיו של הנכה. הכספים הופקדו בחשבון נפרד של הנתבע.

התובעת לא הוכיחה קבלת סיוע כלכלי מאביה.  הנתבע הציג מסמך מהמל"ל לפיו הכנסות המנוח לשנת 2009 23,336 ₪, כעצמאי עבודה שעבד בה מינואר 2007.(נ/2) דבר המלמד כי לא ייתכן וקיבלה אלפי שקלים בחודש מאביה (ראה עדותה בעמ' 22). התובעת הודתה כי לא חל שינוי בצרכי הילדים או כי צרכיהם גדלו (עמ' 19).

            הנני מתקשה לקבל את הטענות בדבר מתן שוחד לב"כ התובעת דאז עו"ד ח., כאשר התובעת לא הגישה תביעה נגדו (עמ' 23). כזכור, מדובר בהסכמות במסגרת הליך בפני בית משפט לאחר דיון.

            מכל המקובץ לא מצאתי מקום לשנות מהמזונות שנקבעו בפסק הדין שעיגן את הסכמות הצדדים בתמ"ש 2114-07-09 והמזונות ימשיכו לעמוד בתוקפם. תביעת התובעת להגדלת מזונות- נדחית. 

  1. כזכור, ניתן ביום 27.6.10 פסק דין בעניין מזונות הקטינים. מובהר כי הנתבע, שחויב במסגרת פסק הדין למזונות בתשלומי המשכנתא (סעיף 2 לפסק הדין), ימשיך ויישא בתשלומי המשכנתא עד הגיע אחרון הילדים לגיל 18 ללא ביצוע קיזוז בעת פרוק השיתוף. פרוק השיתוף בפועל ייעשה בהגיע אחרון הילדים לגיל 18 ו/או בהתאם לבקשת התובעת.

לסיכום

  1. מכל המקובץ נקבע כדלקמן:

א.    תביעת התובעת לאיזון הדירה בד.- נדחית.

ב.    הדירה בע. הינה ברת איזון. האיזון יתבצע בהגיע הילד האחרון לגיל 18 או לפי בקשת התובעת. חובת תשלום המשכנתא עד הגיע אחרון הקטינים לגיל 18, מועד בו תימכר הדירה למי מהצדדים (זכות קדימה לתובעת) או לצד ג' . התמורה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים, לאחר ניכוי ההוצאות.

ג.     ניתן תוקף של פסק דין לחוות דעת האקטואר  המעודכנת. טענות להכללת כספים לאחר המועד הקובע ו/או הברחת כספים ו/או משיכות כספים -נדחות.

ד.    משיקולי צדק ושיקולים כלכליים, הריני קובעת שינוי בבסיס האיזון, באופן שהתובעת רשאית להישאר בדירה עד הגיע אחרון הילדים לגיל 18,  ותשלם לנתבע את הסכום שנקבע בחוות דעת המומחה, עם מכירת הדירה או רכישתה ע"י אחד הצדדים ובהגיע אחרון הילדים לגיל 18, או במועד מוקדם לפי בקשתה.

ה.    הרכבים לא יכללו במסגרת האיזון.

ו.     תביעת המזונות- נדחית. המזונות יעמדו בתוקפם בהתאם לפסק הדין בתמ"ש 2114-0709 . חיוב הנתבע במזונות ובתשלום המשכנתא, ללא  קיזוז המשכנתא.

  1. התובעת האריכה את הדיונים למעלה מן הצורך, כאשר תביעת המזונות התבררה כמיותרת. בנסיבות אחרות הייתי פוטרת את התובעת מתשלום הוצאות. בנסיבות דנן ובהתאם לתוצאות, התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך של 5,000 ₪ כולל מע"מ. הסכום ישולם לנתבע מתוך סכום הפקדון שהופקד ע"י התובעת.
  2. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיקים.

ניתן לפירסום בהשמטת פרטים מזהים

 

ניתן היום,  כ"ה ניסן תשע"ה, 14 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.

                                                                                   

 

 

 

    

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ