אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעבר מגורים וחזקת הגיל הרך

מעבר מגורים וחזקת הגיל הרך

תאריך פרסום : 16/08/2016 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
44472-05-16
19/07/2016
בפני השופטת:
שפרה גליק

- נגד -
המבקשת:
ג.א.ד
עו"ד שי סיון
עו"ד זהר פשה אלון
המשיב:
כ.ד
עו"ד שי שמחיוב
החלטה
 

ההליך

 

  1. בפניי שתי בקשות: בקשתה של אם לילדים קטינים בני שנתיים וחמש, להעתיק מקום מגוריה ומגורי הילדים מת לח. (בקשה מס' 1), ומנגד בקשת האב לצו מניעה שיאסור על האם להעתיק מקום מגוריה כאמור לעיל, ויאסור על האם לרשום את הילדים למוסדות חינוך במערב ר. .

 

  1. ביום 29.6.16 קיימתי דיון, בו נחקרו הצדדים על תצהיריהם.

 

  1. עתה, משהגישו באי כוח הצדדים סיכומיהם בכתב, ניתנת החלטתי.

 

הרקע ותמצית טענות הצדדים

 

  1. כדי לקצר בטיעונים, יכונו הצדדים "האם" ו"האב".

 

  1. הצדדים נישאו בשנת 2010, ומנישואיהם נולדו הקטינים בשנים 2011 ו-2014.

 

  1. יצוין כי תביעות קודמות של האב והן של האם למשמורת נמחקו על ידי, כיוון שהצדדים התגוררו (ועדיין מתגוררים) תחת קורת גג אחת. בתביעה הנוכחית, טענה האם כי בכוונתה להפריד את מגוריה ממגורי האב, ולטענתה, כדי שלא תיחשב כמי ש"עושה דין לעצמה", היא עותרת לבית המשפט מראש (ולא בדיעבד) על מנת לקבל אישור, להעתקת מקום מגוריה ומגורי הקטינים מת למערב ר. .

 

  1. לטענת האם, ביום 15.11.15, הגיש האב מטעמו תביעה למשמורת הקטינים (תמ"ש 30907-11-15), שהיא תביעה "טקטית במהותה" ואשר מטרתה הפחתה או ביטול החיוב במזונות.

 

  1. האם טענה, כי האב סיכל את נסיונות הגישור בין הצדדים, ובלית ברירה היא נאלצה לפנות לבית המשפט.

 

  1. לטענת האם, האב נוהג בה באלימות נפשית ובשתלטנות, ואם אין היא עושה כרצונו, לטענתה, האב אף נוהג לזלזל בה ולבטל את מקומה מול ילדיהם הקטינים של הצדדים. עוד טענה האם, כי רק מרגע שקיבל האב את התביעות, הפך את עורו, והחל להיות מעורב יותר בחיי הקטינים, כדי לזכות במשמורת משותפת מטעמים כלכליים. עוד טענה האם, כי האב נוהג בברוטליות ומניפולטיביות, והוא הציב מצלמות בביתם של הצדדים, והודיע לאם כי היא מצולמת ומוקלטת בכל רגע נתון.

 

  1. האם ציינה, כי מאז נקלעו נישואי הצדדים למשבר, חשופים הקטינים למתחים וחוסר תקשורת בין הצדדים.

 

  1. לטענת האם, היא הדמות המטפלת העיקרית בקטינים, והאב לא היה מעורב באופן משמעותי בחיי הקטינים. לטענתה של האם, גם מעשית אין לאב יכולת לטפל בקטינים לאורך זמן, "לאור שעות העבודה הארוכות שלו ולאור היותו איש מפתח במקום עבודתו".

 

  1. עוד טענה האם, כי מאז הגשת התביעות ותחילת ההליך המשפטי, החיים בבית הפכו לבלתי נסבלים לצדדים ובעיקר לקטינים. כיום, כך טוענת האם, לאחר תשעה חודשים ממועד הגשת התביעות ובעקבות התנהלות האב, וחוסר שיתוף הפעולה בין הצדדים, היא נוכחה לטענתה לדעת כי הדבר אינו אפשרי עוד. המגורים המשותפים מהווים, לטענת האם, "סיר לחץ" נפיץ, וטובת הקטינים ורצון האם למנוע פגיעה בהם, מחייבת את המסקנה כי הצדדים ייפרדו.

 

  1. אם הקטינים טענה כי ברצונה להעניק לקטינים מקום בו ירגישו בטוחים, בו יוכלו לארח חברים, ובו יוכלו להינות עם סבם וסבתם, ולכן ביקשה להעתיק מקום מגוריה לסביבה רגועה יציבה ומאושרת, ולכן היא רוצה לעבור להתגורר בסמיכות להוריה במערב ר., כדי שהוריה יוכלו גם לספק לה תמיכה, "בתקופה לא פשוטה ורווית מתחים", וגם מבחינה כלכלית – יוכלו הוריה לעזור ולתמוך. לטענתה רוב תקופת נישואי הצדדים הם התגוררו בעיר ח., והם מתגוררים בת רק בשנה האחרונה.

 

  1. אם הקטינים הוסיפה וטענה כי יש להיעתר לבקשתה גם בהתחשב בכך שהמרחק הוא קצר ביותר ויאפשר הסדרי ראייה נאותים גם לאב עם הילדים.

 

  1. מנגד התנגד האב לבקשתה של האם, הוא כפר בטענותיה מכל וכל, ואף ביקש כי יינתן צו האוסר עליה להעתיק מקום מגוריה ומגוריה קטינים, ויאסור עליה לרשום הקטינים למוסדות חינוך בר. .

 

  1. האב טען כי גם תביעתו שלו נמחקה ע"י בית המשפט, על פי הוראות סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962. לפיכך היה על האם להגיש שתי בקשות נפרדות בפרקי זמן שונים, קודם להעתיק את מקום מגוריה ורק לאחר מכן בקשה למשמורת זמנית.

 

  1. עוד הוסיף האב כי ביום 30.5.16 ניתנה החלטת כבוד השופטת רוסמן גליס (בעת שהותי בחופשה) על מינוי פק"ס שתגיש המלצותיה באופן דחוף, וכדי שהיא תוכל לעשות זאת עליה לערוך ביקור בית לצדדים ולקיים שיחות עם מוסדות החינוך של הקטינים במקום בו הם גרים, ולבחון את תנאי המגורים בשני הבתים של הצדדים, "מצב עובדתי שייתכן רק לאחר ביצוע הפרדת המגורים".

 

  1. לטענת האב, ראשית יש לבחון את בקשת האם למעבר המגורים, כאשר זו האחרונה כלל לא נתנה חלופות להצעתה, ורק אח"כ יתייחס האב ליתר ההיבטים.

 

  1. האב טען כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. לטענתו בהתאם להוראות הפסיקה, אין לדון בבקשת מעבר, אשר מוגשת לאחר חודש מרץ לאותה שנה, ובקשה בעיתוי, כמו הבקשה בה עסקינן, נחשבת כניסיון מחטף פסול. בענייננו, האם כלל איננה משמורנית ודווקא הוא – האב, הוא המטפל העיקרי בילדים, עדיין אין תסקיר, והאם, במשך שנה שלמה, לא הודיעה בצורה מסודרת על כוונותיה לבצע את המעבר, ואין זה סביר "...שרק עתה ובסיום שנת הלימודים, המבקשת גמרה אומר לעתור לאישור המעבר...".

 

  1. האב הוסיף וטען כי העוגנים החברתיים והמשפחתיים של הקטינים, מצויים במקום מגוריהם הנוכחי בשכונת ... בת, בה מתגוררים הצדדים מזה כשנה וחודשיים. הבת לומדת באותו הגן כבר שנתיים רצופות כאשר היא קשורה מאד לגננת המטפלת בה וכן היא קשורה גם לסייעות, ויש לה חברים רבים בגן. האב ציין כי גם כאשר התגוררו הצדדים בח., למדה הבת בגן זה.

 

  1. האב הוסיף וטען כי אם כל רצונה של האם הוא להפריד את מגוריה מהאב, יכולה הייתה לעשות כן ולשכור דירה בסמוך לאזור מגורי הצדדים "קרי, ג. , דרום ת או ג. ", וכי אין לו כל התנגדות לכך, שכן מעבר שכזה לא ישנה את מוסדות החינוך בהם לומדים הקטינים.

 

  1. האב הוסיף וטען כי ראיה ניצחת לכך שהבקשה המוגשת כעת היא גחמה חולפת מטעם האם עולה מכך, שכבר בחודש ינואר 2016, פנו הצדדים במשותף למחלקת רישום גנים בעיריית ת, ורשמו את הקטינה ל. לשנה שלישית רצופה בגן, הממוקם במקום מגורי הצדדים, ובו לומדת הבת מזה שנתיים. זה גן מבוקש ביותר, לטענת האב, ונחשב לגן הטוב ביותר באזור מגורי הצדדים, וכדי להירשם אליו יש רשימת המתנה ארוכה מאד.

 

  1. האב טען כי טענת האם שטובת הבת ל. לעבור ללמוד במוסד חינוכי בעיר ר. אינה עומדת במבחן המציאות, וזאת מכיוון שכל הורי הילדים הלומדים בגן הנוכחי, "...הגישו בקשה משותפת למחלקת רישום גנים בעיריית ת, למעבר משותף של כלל הילדים יחדיו לגן חובה, מתוך כוונה ששנה לאחר מכן, כל הילדים ימשיכו יחדיו לכתה א' בבית הספר הממוקם גם הוא בתוך השכונה בה מתגוררים הצדדים".

 

  1. האב טען עוד כי זו החלטה חסרת הגיון, לפיה הבת הקשורה כל כך לחבריה ולצוות הגננות בגן הנוכחי, תחל מחדש שלא לצורך לבנות את קשייה החברתיים במקום חינוכי שטיבו אינו ידוע.

 

  1. האב טען, כי למעשה האם מבקשת לפרק את השותפות שלה אתו בגידול הילדים, ו"להתחיל למעשה שותפות חדשה עם הוריה, מציאות שלא תעלה עם טובת הקטינים הקשורים קשר עז לאביהם, ומציאות שאינה עולה בקנה אחד עם חוסר מעורבותם הכמעט מוחלט של הורי המבקשת עובר להגשת הבקשה...".

 

  1. האב טען כי המרחק בין העיר ר. למקום מגורי הצדדים בשכונת *** אינו "מרחק סביר" כטענת האם, והכל בשעה שמקום עבודתה של האם, מצוי כחמש דקות הליכה ממוסדות החינוך של הקטינים וממקום מגורי הצדדים הנוכחי.

 

  1. עוד הוסיף וטען האב, כי לאם היסטוריה של אי-עמידה בהסכמים, ומשכך, אין לסמוך על כך שלאחר המעבר, תדאג לשמר קשר הדוק ומשמעותי בין הקטינים לאביהם כפי שהיה המצב עובר להגשת הבקשה. לטענתו של האב, האם לא מכירה בחשיבות הורותו של האב, ולא מכירה בקשר המשמעותי והעמוק שלו עם ילדיו.

 

  1. הוא הוסיף וטען שגם אם תסכים האם, לקיום משמורת משותפת, לא יהיה זה נכון לאפשר לה את המעבר המבוקש. האב טען כי התנהגות האם היא "נכלולית", והיא זו שטרפדה את המפגשים בפני המגשר, בנסותה לטפול את האשמה בכך על האב. האב הוסיף וטען כי המטרה הגלויה והסמויה של האם בבקשתה זו אינה מעבר תמים לעיר אחרת, אלא מניעת החלת משמורת משותפת וקיום זמני שהייה שוויוניים בין ההורים לקטינים.

            האב הוסיף כי מקום עבודתו החל מאוגוסט הקרוב יעבור מ.. ל.., ובמצב דברים שכזה, לא יתאפשר לו לאסוף את הקטינים מהמסגרות החינוכיות בזמני השהות שלו, שכן כדי לאסוף את ילדיו בר. בשעה 16:30 יהיה עליו לצאת מעבודתו לפני השעה 15:00.

 

  1. בנסיבות אלה אפוא ביקש האב למנוע את מעבר הקטינים עם האם לר. ומניעת רישום הקטינים למוסדות חינוך בר..

 

מבוא דיוני

 

  1. אקדים ואומר, כי הסכסוך בין הצדדים הוא קשה ביותר, והקונפליקט עז ממדים. הצדדים משרטטים זה את זה בצבעים קודרים עד מאד, וצר לי על כך שגם באי כוחם לא בוחלים מביטויים קשים אשר רק פורמים עוד את הקרע בין הצדדים, שלא לצורך.

           

כדאי שבתיקים מסוג זה, ובעיקר כאשר רמת הקונפליקט כה גבוהה, יימנעו הצדדים ובאי כוחם מביטויים פוגעניים.

 

  1. עוד אוסיף כי ניסיתי כוחי בכל דרך להביא הצדדים להסכמות, אך למרבה הצער – ללא הועיל.

 

  1. בשולי הדברים אציין כי התרשמתי, שהצדדים ניסו למשוך הדיון שלא לצורך, כך אף ביקשו "החלפת המותב" כיוון שכיהנתי לטענתם בזמן כהונתה של כב' השופטת סיון המנוחה, ועוד טענות שלא היה להן מקום.

 

  1. מצער הדבר שהצדדים סירבו להצעתי ללכת לגישור, כאשר כל צד תולה הסיבות לאי קיום הגישור ברעהו. הצדדים גם סירבו להצעתי למנות מומחה שיבחן את מסוגלותם ההורית, וכך בסופו של יום נמצאת אני מכריעה בבקשה.

 

  1. לסיום פרק המבוא אומר כי לכאורה, וכל עוד מתגוררים הצדדים יחד, אין מקום לתביעת מי מהם למשמורת (ראה הוראות סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962) ואולם בוודאי כאשר מי מהם רוצה לעבור למקום אחר, ואף לשנות מוסדות החינוך של הילדים בלא הסכמת רעהו, נכון ומוצדק לפנות לבית המשפט בעניין זה.

דיון

 

  1. אקדים ואומר כי נוכח יחסים הקונפליקטואליים של הצדדים והמשבר החמור בין הצדדים ייטב לצדדים וגם לילדיהם כי יפרידו מגוריהם.
  2. התבוננות בצדדים במהלך החקירות הקצרות שקיימתי בבקשות, מראה שבפריזמה של כל אחד מהם נראה רעהו כהורה בלתי מספק: האם רואה את האב כשתלטן ואובססיבי בעוד האב רואה את האם כחרדתית ותלותית. אמחיש הדברים:

 

37.1      האב טען שהאם לוקה ב"תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח", ולדבריו רק לאחרונה התחוורו לו הדברים (ראה חקירתו הנגדית בעמודים 7-8 לפרוטוקול).

 

37.2      האב טען כי האם התלוננה מעל 35 פעם, במשך 7 חודשים על מחלות הבת (ראה עמ' 8 לפרוטוקול).

 

37.3      האב טען שהאם מבודדת חברתית (עמודים 7-8 לפרוטוקול).

 

37.4      האב טען כי בכל נסיעה עם האם ברכב הילדה מקיאה, והאם מתקשרת אליו כדי שהוא ידבר עם הילדים (עמ' 8 לפרוטוקול).

 

37.5      האב צירף לבקשתו לצו מניעה מעל 100 מסמכים של אבחונים רפואיים, צירף באופן מפורט את לוחות הזמנים שלהם, תיעד באופן מפורט ודקדקני את תפריטי הארוחות שהכין להם, עד כדי רזולוציה של "גזר גמדי" ו"עוף בזעתר" (עמ' 11 לפרוטוקול).

 

37.6      האב תיאר בחקירתו הנגדית כי הוא "...חייב להיות שם כמו שאני עכשיו, לוודא שהילדים מסתדרים חברתית, אני דואג לכך" (עמ' 11 לפרוטוקול).

 

  1. אקדים ואומר, כי מעבר משפחה ממרכז/דרום תל אביב (שכונת***) אל ר. אינו צריך להוות בעיה מיוחדת: מרחק הנסיעה הוא קצר, המדובר ברחבי גוש דן, ובמסגרת החיים המודרניים המצטיינים במוביליות מירבית אין בכך כל רבותא (בעניין זה ראה ספרו של אלווין טופלר "הלם העתיד", ספר שיצא כבר ב-1970, ודיבר על "המוביליות של החברה המודרנית"). בנוהג שבעולם שזוגות צעירים עוברים מהכא להתם, לעתים בגלל יוקר המגורים ו/או יוקר השכירויות, ולעתים כדי לזכות בעזרת ההורים , ובוודאי שמעבר ברחבי גוש דן, אין בו כל דבר יוצא דופן.

 

  1. האב לא יוכל להכתיב לאם אם תגור דווקא בר"ג, ג. או דרום ת, או בר. . ממש כפי שהאם לא תוכל לעשות זאת. כל עוד מתגוררים הצדדים בגוש דן, אין בכך כדי להפריע אפילו לקיומה של משמורת משותפת (אם כך אחליט בסופו של יום לאחר שמיעת הוכחות וקבלת המלצות גורמים מקצועיים).

 

  1. כאשר הצדדים משחירים כל כך האחד את פני רעהו, וסבורים שהאחד נוקט "אלימות נפשית" והאחרת נוקטת "נכלוליות", אני מתקשה להבין איך בכלל יוכלו לתפקד במסגרת של הורות שוויונית ומשמורת משותפת כפי שמציע האב.

 

  1. מכל מקום, אני מקבלת את עמדת האם בסיכומיה, כי נוכח גילאיהם של הקטינים, מתקיימת בקטינים "חזקת הגיל הרך" הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, וחזקה זו לא נסתרה.

 

  1. אין בידי לקבל הנטען בסיכומי האב כי יש להמתין לקבלת התסקיר כדי לתת החלטה. לכאורה, אכן זה המצב הרצוי, ואולם התסקיר יינתן זמן רב לאחר הפגרה, וייתכן ומי מהצדדים ירצה לחקור את עורכת התצהיר, ואז עצם הימשכות ההליך לא תאפשר את מעבר המגורים לר. , או למקום אחר.

 

  1. מאחר שלא נסתרה חזקת הגיל הרך, ובהתחשב בכך שההורים אינם יכולים להגיע לכלל הסכמה ולו באשר לגישור, או למינוי מומחה (והכל במגמה לקצר את טווח הזמנים) אני קובעת שחזקת הגיל הרך לא נסתרה, ולפיכך בשלב זה – תהא לאם המשמורת הזמנית בילדים, והכל בכפוף לכך שהאם אכן תעתיק מגוריה לר. (מערב) כפי שעתרה לבית המשפט.

 

  1. בהיותה של האם המשמורת הזמנית היא תוכל לרשום הילדים למוסדות לימוד בר. מערב, ועליה לדווח באופן מידי לאב, הן על כתובתה והן על כתובות מוסדות הלימוד.

 

  1. אסטה לרגע מדרכי ואומר, כי אמנם לאחרונה חזקת הגיל הרך אינה "באופנה", אך כפי שנקבע בפסק הדין בעניין בע"מ 1858/14 פולני נ' פלונית (3.4.14) (פורסם במאגר "נבו"), במקרה זה לא ניתנה רשות ערעור בגלגול שלישי, ונקבע בהקשר זה:

 

"...הטעם העיקרי הוא בחזקת הגיל הרך, קביעת המחוקק בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962 שזו לשונה (סעיף זה לא תוקן מאז נחקק החוק): "באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24 או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 (אפוטרופסות, משמורת, זכויות ההורה הלא-משמורן א"ר) כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". החזקה כפופה כמובן לטובת הקטין אשר הוא בראש כל השיקולים. אך אין בידינו לומר שהוטתה הכף במקרה זה, וכי נתקיימו סיבות מיוחדות השוללות את החזקה...".

 

            ובהמשך נקבע:

            "...איננו מתעלמים מן הקולות לרבות דו"ח ועדת שניט – הקוראים לשינוי בחזקת הגיל הרך, נוכח תהליכים חברתיים שעיקרם בשילוב שבין עליית מעורבותם של אבות בגידול ילדים לעומת המשפחה המסורתית, ועליית השתתפותן של נשים בשוק העבודה על כלה משתמע, קולות אלה בוודאי יידונו, במקום המתאים, ואיננו נוטעים מסמרות לגבי התוצאה האפשרית של רפורמה כזו או אחרת העשויה ללבוש צורות שונות. ואולם, אנו אין לנו אלא החוק כמות שהוא, ולפיו חלה בענייננו, בקטין שטרם מלאו לו שש, חזקת הגיל הרך. לסתירת חזקה זו, מסיבות מיוחדות, על פי סייפת סעיף 25 לחוק, יש צורך בראיות כבדות משקל, מטבע הדברים, וכאלה אינן מתקיימות דנן בענייננו...".

 

  1. ממילא האב מסכים בסיכומיו להפרדת המגורים, ולמעברה של האם, אך אינו מסכים למעבר לר. ולרישום הילדים למוסדות החינוך שם, מכאן שעצם המעבר הוא מוסכם, והמחלוקת היא רק באיזה מוסדות לימוד יהיה מדובר.

            כזכור הילדים יהיו בגן חובה ובכתת גן, ואין המדובר במוסדות ייחודיים או מיוחדים במינם, וגם בעניין זה אין להקשות על האם.

 

  1. אין בידי גם לקבל טענתו של האב, כי לא אוכל לשנות מהחלטתי על הזמנת התסקיר כיוון שלא חל "שינוי נסיבות". אין המדובר בפתיחת נושא שנקבע בפסק דין קודם, במקרה שלפנינו ניתנה החלטה שגורמי הרווחה לא מילאו אותה למרבה הצער: חרף הזמנת תסקיר ב-30.5.16 תוך 30 יום  עד יום מתן החלטתי, לא הוגש תסקיר, וגורמי הרווחה בעיריית ת אף הודיעו ביום 3.7.16 כי בשל העומס הרב המוטל על העובדות הסוציאליות התסקיר ייכנס לרשימת המתנה.

 

  1. אכן שינוי מקום מגורים של ילדים אינו עניין של מה בכך, אך בכל מקרה הצדדים היו מפרידים את מגוריהם ומעבר למרחק כה קצר אינו משמעותי, ובשלב זה, נראה לי לנכון לקבוע שטובתם של הילדים שיחיו עם אימם המשמורנית-הזמנית.

 

  1. אין בידי לקבל גם את טיעון האב ששינוי מוסדות הלימוד בלא מתן המלצה של גורמי הרווחה. טיעון זה גורם להיווצרות "מעגל שוטה". לפי גישה זו, לא ניתן לעבור דירה לכאורה, עד שגורמי הרווחה יאשרו את מוסדות החינוך, וקצב עבודתם של גורמי הרווחה אינו מתאים לעתים לצורך בקבלת החלטות מהירות.

            זאת ועוד: יש לזכור שמוסדות החינוך בהם מדובר הם גני ילדים וכתה א', ולא מוסדות חינוך אקדמיים היכולים להשפיע לעתים על גורלו של אדם...

 

סוף דבר

 

  1. בסיכומם של דברים, אני קובעת כי האם תוכל להעתיק מגוריה לר. (מערב) ולרשום ילדיה למוסדות חינוך שם, ואך ורק בכפוף לכך ניתנת לה משמורת זמנית כאמור לעיל.

 

  1. בקרות האמור בסעיף 50 לעיל, האב יוכל לקבל את הקטינים לרשותו בכל סוף שבוע שני לסירוגין, מיום שישי בשעה 16:00 ועד יום א' בבוקר עת יביא הילדים ישירות למוסד החינוכי ו/או יביא הילדים לבית האם עפ"י בחירתו והודעה מוקדמת מצדו לאם. כן יקבל האב את הקטינים לרשותו בימים ב' ו-ד' בשבוע ישירות מתוך הלימודים במוסדות החינוך ועד למחרת עת יביא הילדים ישירות למוסדות החינוך. ביום ב' תביא האם את הקטינים אל האב בתום הלימודים במוסד החינוכי ולא יאוחר מן השעה 16:30.

 

  1. העתק החלטתי יועבר הן לגורמי הרווחה בת והן בר. , והם יתבקשו להכין תסקיר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 יום מהיום.

 

  1. עוד מבוקש שגורמי הרווחה יפנו הצדדים באופן דחוף לקבל הדרכה הורית, ואני מחייבת אותם לכך.

 

  1. בהתאם להוראות סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962 מוענקות לעו"ס לסדרי דין בר. סמכויות להרחיב הסדרי הראייה ו/או לשנות אותם מעת לעת לפי הצורך.

 

  1. לאחר ששקלתי בדברים, וכדי שלא לפרום עוד הקרע בין הצדדים, איני עושה צו להוצאות.

 

ניתנה היום,  י"ג תמוז תשע"ו, 19 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

 

שפרה גליק , שופטת

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ