אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מן נ' פונטרמולי

מן נ' פונטרמולי

תאריך פרסום : 08/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
6804-10-09
07/11/2010
בפני השופט:
אירית מני-גור

- נגד -
התובע:
ארז מן ע"י ב"כ עוה"ד שמאי יעקובוביץ’
הנתבע:
רפאל פונטרמולי ע"י ב"כ עוה"ד ראובן הרן
פסק-דין

פסק דין

1.התובע הינו הבעלים הרשום של נכס ברח' שלמה 88 בת"א, בשטח רשום של 32.17 מ"ר המשמש למטרת עסק אותו קיבל בהעברה ללא תמורה מהוריו במאי 2008. הנתבע הינו דייר מוגן בנכס מעל שנת 1975, בתחילת ההתקשרות שימש העסק כבית דפוס עד שנת 2006 לערך. בשנה זו או בסמוך לכך פסק הנתבע מעיסוקו בבית הדפוס, פינה את מכונות הדפוס מהמושכר והחל לעסוק בהיקף קטן בניכיון שיקים.

2.בתובענה זו שבפניי מבקש התובע מביהמ"ש לקבוע כי הוראות החוק בדבר שיעורי דמי שכירות מרביים בבתי עסק אינן חלות עוד על המושכר, וכי יש לקבוע כי דמי השכירות הריאליים עומדים נכון להיום ע"ס 1,850 ₪, וכי יש לשלמם החל מיום הדרישה הראשונה שהינה 1.7.09.

3.לגרסת הנתבע, אין מחלוקת כי שינה את עיסוקו מבית דפוס לעסק קטן העוסק בניכיון שיקים. לטענתו, מדובר בעסק זעיר ללא עובדים נוספים העובד בהיקפים קטנים, ולראיה צורפו דו"חות רווח והפסד של העסק לשנים 2006-2009, מהם עולה כי הרווחים מצומצמים של מספר אלפים בודדים בכל חודש. עוד טוען הנתבע, כי אין עסקו נכנס בהגדרת "מקצוע חופשי" ולכן דמי השכירות המרביים ממשיכים לחול על אף ששינה את אופי עסקו. לחלופין, טוען הנתבע כי ניתנה לו הבטחה מפורשת ו/או מכללא מד"ר אריה מן ז"ל אביו של התובע אשר הבטיח לא אחת בפני הנתבע כי יסכים להחלפת שוכרים וכי לא יבקש להעלות לדייר החלופי את דמי השכירות. ד"ר מן ז"ל מעולם לא דרש להעלות את דמי השכירות עקב שינוי העיסוק, אף לא התובע, אלא רק ביולי 2009 לראשונה הגיעה דרישה זו. לחילופי חילופין, טוען הנתבע כי התובע לא הוכיח את דמי השכירות הראויים עפ"י חוו"ד שמאית, ושכה"ד הראוי לשיטתו הינו לא יותר מאשר 1,350 ₪.

4.שלוש מחלוקות עיקריות אם כן נטושות בין הצדדים, האם העיסוק של ניכיון שיקים חוסה תחת הגדרת "בית עסק המשמש משרד שבו עוסק בעל מקצוע חופשי", כהגדרת תקנה 1 (14) לתקנות הגנת הדייר (דמי שכירות בבתי עסק – אי תכולת השיעורים המרביים והפחתות), התשמ"ג – 1983 (להלן: "החוק"). אם העיסוק איננו חוסה תחת הגדרה זו, הרי יש להחיל את השיעור המרבי של שכה"ד על אף שינוי העיסוק במושכר, ויתר המחלוקות ממילא אינן דורשות הכרעה. אם יקבע ביהמ"ש כי הגדרת סעיף קטן 14 חלה בענייננו, ועסק של ניכיון שיקים כמוהו כעסק של בעל מקצוע חופשי, או אז יידרש ביהמ"ש לשתי המחלוקות הנוספות, האם הבעלים הביעו ויתור במפורש או מכללא באשר להעלאת דמי השכירות, וכן האם הוכח בפניי שעור גובה דמי השכירות הריאליים.

5.אי תחולת השיעורים המרביים-

כאמור, סעיף 1 (14) קובע כי "בית עסק המשמש משרד שבו עוסק בעל מקצוע חופשי", לא ייהנה מדמי שכירות מוגבלים, אלא יחולו עליו דמי שכירות ריאליים. הצדדים חלוקים בשאלת הגדרת מהו בעל "מקצוע חופשי". שני הצדדים מסתמכים על ההלכה שנקבעה בבר"ע 593/86 אהרון פוטשניק נ' שמואל שליסל ואח', פד"י מא (4) 533 (להלן: "הלכת פוטשניק"). כל אחד מהצדדים מבין את מסקנת הלכת פוטשניק באופן שתומכת בטיעוניו הוא.

בהלכת פוטשניק בדק ביהמ"ש העליון את השאלה, האם עסק של סוכן ביטוח נכלל בהגדרה של "בעל מקצוע חופשי" כמשמעותה בתקנות הגנת הדייר. ביהמ"ש העליון במסגרת בדיקה זו, בדק את המונח השנוי במחלוקת כהגדרתם במספר מילונים (במילון העברי של אבן-שושן, באינציקלופדיה למדעי החברה, במילון של יעקב כנעני, ובמילון אלקלעי). מסקנת ביהמ"ש היתה כי גם ההגדרות במילונים אינם מדויקים וחד משמעיים, ובלשון ביהמ"ש:

"נמצא כי גם ההגדרות במילונים אינם מדויקים וחד משמעיים, ויש בהם אפילו דברים והיפוכם: הבסיס של השכלה גבוהה, המוזכר בד"כ, אינו הכרחי לפחות לגבי חלק עיסוקים המודגמים במפורש כמשתייכים למקצוע החופשי, כגון סופר, שחקן, וכדומה, ובאלה לא ההשכלה הגבוהה הפורמאלית היא המייחדת את העוסקים בהם אלא הכישרון הטבעי..."

לאור הקושי לברר את המונח "בעל מקצוע חופשי", קבע ביהמ"ש כי במסגרת בירור פרשנות המונח יש לתהות אחר המשמעות שלו כפי שהתכוון מתקין התקנות, כדברי פרופ' א. ברק:

..."את הנורמה החקוקה יש לפרש באופן שיגשים את המטרה הגלומה בה, הצמודה לה והעוטפת אותה. מבין האופציות הלשוניות על השופט לבחור באותה אופציה המגשימה את מטרת החקיקה....אך לשון החוק אינה המקור היחיד ממנו ניתן ללמוד על תכלית החקיקה. על כן ילמד השופט על מטרת החקיקה מכל מקור אמין העשוי להשליך אור על מטרה זו, בין מקור המצוי בתוך החוק ובין מקור המצוי מחוצה לו."

("פרשנות ושפיטה: יסודות לתורת פרשנות ישראלית", עיוני משפט תשמ"ד – מה – 467 בעמ' 483- 484).

ביהמ"ש באותה פרשת פוטשניק בדק את ההיסטוריה ואת ההשתלשלות בעניין דמי שכירות מכסימליים בבתי עסק, מכוח סעיפים 52 ו-61 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ו – 1972, ומצא כי היסטוריה זו מלמדת על נטייה עקבית ומתמשכת באופן המרחיבה את סוגי העסקים עליהם לא יחולו הוראות דמי השכירות המכסימליים. מסקנתו של ביהמ"ש מבדיקת ההיסטוריה החקיקתית היתה כדלקמן:

"השתלשלות זו מצביעה על מגמה כפולה של מדיניות: מחד, הרחבה מתמדת של מספר בתי עסק המוצאים מהמגבלה של דמי שכירות מכסימליים, אגב איזון אינטרסים בין בעלי בתים ושוכרים של בתי עסק (בג"צ 356/83 פד"י לא (1) 602, 611), ומאידך- שימת לב והתחשבות במעמדם הכלכלי של סוגי עסק מסוימים, שטרם הגיע שעתם להסיר מעליהם את תקרת דמי השכירות המכסימליים"...

בע"א 782/82- פד"י לז (4) 76, 83-84 , קבע ביהמ"ש כי:

"השחרור מהוראות המכסימום מקיף מגוון רחב של עיסוקים, אשר המשותף להם הוא למיטב שיפוטי, היותם איתנים מבחינה כלכלית".

ואכן, אחד הנימוקים להגביל את דמי השכירות היתה להיטיב עם בעלי עסקים זעירים וחלשים מבחינה כלכלית. בענייננו, טוען הנתבע כי עסקו הוא ממן העסקים הזעירים והחלשים מבחינה כלכלית, ולפיכך יש הצדקה שלא להכניסו בגדר "בעל עסק חופשי".

אני סבורה, כי הבדיקה מיהו עסק זעיר וחלש איננה צריכה להיות נקודתית ביחס לעסק הנדון, האם הנתבע מצליח בעסקיו אם לאו, האם מחזור עסקיו גדול או לא, אלא יש לבחון שאלה זו מהבחינה העקרונית. היינו, יש לבחון האם עסק שעיסוקו ניכיון שיקים יש בו פוטנציאל להמשיך ולשגשג מבחינה כלכלית, והאם יכול עסק זה להיות איתן מבחינה כלכלית ביום מן הימים. בענייננו, בחר הנתבע לעבוד בהיקפים קטנים ומידי פעם הוא מנכה שיקים בסדרי גודל קטנים, הוא איננו מעסיק עובדים נוספים, ולפיכך היקף רווחיו קטן באופן יחסי. ואולם, אם בודקים במישור העקרוני את העסק של ניכיון שיקים, הרי עסק מסוג זה יכול לגדול ולצמוח לעסק איתן כלכלי, העוסק גם במטבע זר וגם בהלוואות חוץ בנקאיות בהיקפים נרחבים. התובע הוא שבוחר מסיבותיו הוא לשמור את עסקיו בהיקף מינורי ומצומצם.

נותרה אם כן השאלה, האם על אף הפוטנציאל של החוסן הכלכלי, עונה העיסוק של ניכיון שיקים להגדרת "בעל מקצוע חופשי". ב"כ הנתבע ביקש להיעזר בהגדרת מקצוע חופשי בהוראות מס הכנסה ניהול כספים, המפרטות רשימה של בעלי מקצועות חופשיים הנדרשים לנהל ספרים. בתוך רשימה זו מאוזכרים בעלי מקצועות כיועצים, טכנאים, אדריכלים, עורכי דין, רואה חשבון, וכד', כשלכולם מכנה משותף של הצורך בהשכלה גבוהה. ביהמ"ש כבר אמר את דברו בפרשת פוטשניק, כי:

"בבואנו לפרש מונח מסוים לצורך חיקוק ספציפי, ייתכן כי הפירוש יהיה שונה למטרה זו מאשר לחיקוק אחר...מושגים והוראות שבחוק, יש לפרש לאור תכליתו ומטרתו של דבר החקיקה. כיון שכך, קורה לא פעם שמושג זהה פירושו שונה בחוק אחד מפירוש בחוק אחר, הכל בהתאם למתבקש מתכליתו ומהכוונה הגלומה בו (ע"א 480/79 בעמ' 306)...."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ