מיקדש נ' אוחנונה ואח'

החלטה

מהלך הדיון בבקשה ותמצית טענות הצדדים

בפני התנגדויותיהם של המבקשים, מר אוחנה גדעון ומר גולן חניה, לבקשה לביצוע שטר שהגיש כנגדם המשיב, מר מקדש דוד, ללשכת ההוצאה לפועל באשדוד, בתיק שמספרו 2502405109, בגין שטר חוב שהיה, במקור, על הסך של 60,000 ₪, עליו חתמו המבקשים לטובת המשיב, ומתוכו ביקש המשיב לבצע סך של 30,719 ₪.

תמצית טענות המבקשים

טענות המבקשים, כעולה מסיכומיהם, הן, בתמצית, אלה:

השטר ניתן לביטחון בלבד, במסגרת הסכם שכירות – לטענת המבקשים די בכך כדי ליתן רשות להתגונן ולברר האם התקיים התנאי למסירת השטר;

טענת שיהוי – המשיב המתין 4 שנים עד לביצועו של השטר;

החוב הגלום בשטר אינו ברור ולא מוסבר – לטענתם הם נותרו חייבים למשיב, אליבא דמשיב, חוב בגין 4 חודשי שכירות בלבד (יוני עד ספטמבר) בשנת 2006, כאשר ב- 1/10/2006 הושכר הנכס לצד שלישי, ומאחר ששילמו, בתיק הוצאה לפועל אחר, בגין 2 חודשי שכירות, הרי שנותרו חייבים את הסך של 9,646 ₪ בלבד, גם על פי גירסת המשיב.

עוד לטענתם, לא ברור מדוע הופחת הסכום בשטר החוב לכ- 30,000 ₪.

טענת פרעון – לטענת המבקשים שולם למשיב סך של 9,000 ₪ "מתחת לשולחן", כלשונם, כדי להביא למחיקתו של מר שרון אוחנונה מתיק ההוצאה לפועל, וזאת ביום 7/9/2011.

טענת סיום הסכם השכירות בהסכמה – לטענת המבקשים, כבר בחודש מרץ 2006, בהסכמת המשיב, הפסיקו את השכירות בנכס, שבגינו ניתן שטר החוב, ואף דאגו להבאתו של שוכר חלופי.

טענת העדר תום לב – לטענת המבקשים הגיעו הצדדים להסכם פשרה בתיק הוצל"פ 2501768061, ביום 17/8/2010, ושילמו למשיב 19,500 ₪ במעמד החתימה על ההסכם וכי לא ייתכן שהמשיב יגבה על כל שטר שיש בידו, בגין אותו הסכם שכירות, שכ"ט עו"ד בנפרד.

המבקשים הוסיפו, כתשובה לטענת המשיב, כי לא מתקיים בענייננו הכלל של השתק עילה, שכן העילה השטרית הגלומה בשטר החוב טרם נידונה, וכי לכל היותר מתקיים השתק פלוגתא, רק בכל הנוגע לטענה בדבר הסכמה לכאורה של המשיב להחלפתו של השוכר במבנה, שכן זו נדחתה בפסק דינו של בית המשפט הנכבד בתא"מ 465/07.

המבקשים צירפו לסיכומיהם (ללא רשות יש לומר) הסכם שכירות מיום 12/2/2006; תצהיר עדות ראשית של המשיב מיום 6/7/07; הסכם פשרה מיום 17/8/2010; הסכם סגירת תיק ההוצאה לפועל – הנוגע למר שרון אוחנונה, מיום 7/9/2011.

תמצית טענות המשיב

המשיב טען בסיכומיו כי טענות המבקשים בדבר תשלום שנעשה ביום 7/9/2011 מקומן במסגרת טענת פרעתי ולא במסגרת התנגדות לבקשה לביצוע שטר.

עוד טען המשיב, כי קיים השתק פלוגתא בעניינם של הצדדים, לאור פסק דינו של כב' הש' גיל דניאל בתא"מ 465/07, במסגרתו הטענה בדבר הסכמה לכאורה של המשיב להחלפת השוכר בנכס, נדחתה.

ב"כ המשיב התייחס בסיכומיו לטענ המבקשים, כי מר גדעון אוחנה הופטר מערבותו בהתאם לסע' 26 לחוק הערבות, וטען כי חוב הערבות אינו חל כלל בענייננו, לאור העובדה שלא נטענה טענה שהמשיב עוסק במתן הלוואות.

ב"כ המשיב הוסיף והתייחס לטענה כי קיימת חובה של הצגה לקיבול והפנה בעניין זה לפסק הדין בת"ט 29904-07-10, לפיו אין חובה שכזו מקום שלא נרשם בשטר שהוא בר פרעון במקום מיוחד.

ב"כ המשיב השיב לטענת המבקשים לפיה אינם יודעים מהם מרכיביו של החוב, וטען כי המבקשים הציגו, בעצמם, את תצהירו של המשיב בהליך האחר, ובו מפורטים רכיביו של החוב, והדבר מעיד כי היו מודעים לטענותיו.