בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה
|
836-03-14
24/03/2014
|
בפני השופט:
טל אוסטפלד נאוי
|
- נגד - |
התובע:
גיא מינץ
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפני בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961, לביטול צו פסילה מנהלית שהושת על המבקש ביום 2.3.14 על ידי קצין משטרה, על פיו נפסל המבקש מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום.
נטען על ידי המשיבה כי המבקש נהג בשכרות כאשר נמצא ריכוז אלכוהול של 490 מק"ג בליטר אוויר שנשף.
על בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את צו הפסילה המנהלית של קצין המשטרה, לבדוק קיומן של ראיות לכאורה ואם כן עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות בעבירה ועברו התעבורתי של הנהג הוא עלול להוות סכנה לציבור.
ב"כ המבקש טענה בדיון כנגד הראיות. לטענתה לא קיימות ראיות ולו לכאורה, לאשמתו של המבקש. ב"כ המבקש פרטה כי מספר פלט בדיקת הנשיפה באמצעות מכשיר הינשוף אינו תואם את המצוין בטופס דין וחשבון כמו גם שעת הבדיקה.
לטענתה, דו"ח הפעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות נערך ללא ציון תאריך ושעה ואיננו חתום על ידי מי מהשוטרים. עוד מצינת הסנגורית כי בדוח עצמו לא מצוינות נסיבות המקרה, לא נרשם מי ליווה את המבקש אל תחנת המשטרה, בדיקת המאפיינים לוקה בחסר וקיים זיכרון דברים בתיק המייחס למבקש עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ולא נהיגה בשכרות.
מוסיפה ב"כ המבקש ומצינת כי בהתאם למסמך הדין וחשבון נערכה למבקש בדיקת נשיפה נוספת שמספר הפלט הינו 1957, כאשר לא נמצא עותק מפלט הבדיקה בין המסמכים בתיק.
לעניין מסוכנותו של המבקש מצינת היא כי הוא מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1998 ולחובתו 5 הרשעות קודמות בלבד. המבקש עובד כנהג לפרנסתו וניתן להסתפק, לטענת הסנגורית, בימים בהם היה פסול לנהיגה עד כה.
ב"כ המבקשת מתנגד לבקשה והגיש לעיונו של בית המשפט את תיק החקירה.
לאחר עיון בתיק החקירה מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה המספיקות לשלב זה של הדיון.
בתיק מזכר של השוטר רז לבון לפיו הבחין ברכב המבקש, סימן לו באמצעות פנס לעצור רכבו, המבקש הבחין בו אך המשיך בנסיעה ופנה ימינה. השוטרים החלו לנסוע בעקבותיו ועצרוהו בהמשך הדרך.
בבדיקת ה"נשיפון" נמצאה אינדיקציה לאלכוהול והופעתו היתה מרושלת. המבקש הודה כי שתה 2 בירות כשעתיים לפני שנעצר, ריח אלכוהול נדף מפיו, נכשל במבחני הביצוע כאשר התנדנד במבחן העמיד, הלך לאחור במבחן ההליכה על הקו, והחטיא בהבאת האצבע לאף. השוטר התרשם כי המבקש תחת השפעת אלכוהול בינונית.
המבקש ביצע בדיקת נשיפה ונמצא ריכוז אלכוהול של 490 מק"ג בליטר אוויר שנשף. המבקש חתם על פלטי הנשיפה והודה בפני הקצין בשימוע כי עשה טעות והחליט, למרות שידע כי שתה, לחזור לביתו, נסיעה למרחק קצר.
אכן, מצוין מספר פלט בדיקה נוסף אשר לא נמצא בתיק החקירה, ויכול ובוצעה בדיקת נשיפה נוספת למבקש, ואולם, לשלב זה של הדיון, כאשר פלטי הבדיקה הנמצאים נחזים להיות תקינים, די בכך בכדי לקבוע קיומן של ראיות לכאורה כנגד המבקש.
מסוכנותו של המשיב קמה מביצוע העבירה עצמה. בדובר בכמות אלכוהול גבוהה של 490 מק"ג בליטר אוויר נשוף, כמות העולה על פי 2 מהכמות הקבועה בחוק.
לאור האמור לעיל, לא מצאתי להתערב בהחלטת קצין המשטרה.
הבקשה נדחית.
תיק החקירה יוחזר לידי המשיבה.
המזכירות תעביר עותק ההחלטה באמצעות הפקסימליה לצדדים.
זכות ערר כחוק.