מינהל מקרקעי ישראל נ' אבו אלעפיה ואח'

פסק דין

1.תביעה לסילוק יד ממקרקעי ציבור.

בעניינם של הנתבעים 2 – 5 ניתן פסק דין ביום 12/12/2010, ולפיכך פסק הדין דלקמן מתייחס לנתבע 1 בלבד, אשר יכונה להלן: הנתבע.

פתח דבר

2.מנהל מקרקעי ישראל (להלן: ממ"י), מנהל עבור רשות הפיתוח לפי חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים) תש"י-1950, את המקרקעין של רשות הפיתוח.

3.רשות הפיתוח רשומה כבעלים של חלקות 8, 11 ו-12 בגוש 7043, ושל חלקה 40 בגוש 7115. הבעלות בחלקה 34 בגוש 7115 – אשר אף היא חלק מהדיון בתיק זה – לא הוסדרה, למרות שהליכי ההסדר באזור הושלמו ברובן בשנת 1994 (נסחי רישום צורפו כנספחים לכתב התביעה המתוקן. בהמשך אתייחס לחלקות הנ"ל באמצעות מספר חלקה בלבד). תביעות בעלות בנוגע לחלקה 34 הוגשו על ידי מדינת ישראל ועל ידי עיריית תל אביב יפו (ר' תזכיר תביעה נספח ת/3). אין חולק כי חלקות 34 ו-40 שימשו בעבר, ומיועדות גם כיום לשמש כדרך לציבור (ר' חוות דעת משלימה של המומחה מטעם הנתבע, המודד דורון כהן).

4.הנתבע הינו, ככל הנראה, הבעלים של חלקה 13 בגוש 7043, עליה בנוי בית המגורים של הנתבע. הנתבע לא הציג נסח רישום להוכחת בעלותו בחלקה זו, ותחת זאת הציג חוזה מכר מיום 25/8/19992, ולפיו רכשו הנתבעים ממר מוסטפה ג'רבוע, דירה בקומת קרקע ברח' יטבתה 22 ביפו, הידועה כחלקה 58 בגוש 7048 (נספח 1 לבר"ל). לדברי הנתבע, מכוח חוזה זה הוא מחזיק בבית שברח' יטבת 22 בתל אביב – יפו, אשר בנוי על חלקה 13 הנ"ל. בדיון שהתקיים ביום 12/12/2010 הודיע ב"כ הנתבע כי הנתבעים האחרים הם אחיו של הנתבע וכל הזכויות שהיו להם במקרקעין הועברו לנתבע ללא תמורה והוא הבעלים היחיד של המקרקעין. זאת לדעת, חלקה 13 הנ"ל מצויה, רובה ככולה בשטח שהיה בעבר (לפני שנת 1993) חלקה 58 בגוש 7043. הדעת נותנת כי חוזה המכר האמור אכן מתייחס לבית שברח' יטבת 22 בתל אביב – יפו. נראה כי בחוזה המכר אשר מתייחס לדירה ברח' יטבתה 22 ביפו נפלה טעות סופר ונרשם מספר גוש 4048 במקום 7043. (וכבר הערתי על כך בדיון מיום 31/5/2012, עמ' 26 ש' 1).

5.חלקה 11 מצויה מצפון מערב לחלקה 13. חלקות 12, 40, 34 ו-8 מקיפות את הבית מצדדים מערב, דרום ומזרח (ר' תרשים ת/1, ותצ"א ת/2).

6.ביתו של הנתבע הוא הבית המערבי ביותר ברח' יטבת, שכיוונו מזרח-מערב, וממערב לו מצוי מצוק הכורכר. מצוק זה מצוי לאורך השנים בתהליך של בליה וכרסום, ובמהלך עשרות השנים האחרונות נסוג המצוק למרחק של כ-5 מ' מכיוון הים לכיוון מזרח, והתקרב לביתו של הנתבע. (ר' חוות דעת המודד דורון כהן מטעם הנתבע).

7.על גבי מדרגה במצוק, בשטח שנמוך ממפלס ביתו של הנתבע, ושייך לחלקה 12 (ולטענת ממ"י שייך בחלקו גם לחלקה 11) בנה הנתבע בשנת 2008 מרפסת, אשר הגישה אליה היא מהרחבה שמדרום לבית הנתבע (להלן: המרפסת). לשיטת הנתבע מדובר בשיפוץ של מרפסת ששימשה את הבית מקדמת דנא. (תמונות המרפסת ר' בחוות דעת השמאי ארז כהן מטעם הנתבע, וכן נ/2 ונ/3).

8.סביב הבית, בשטח השייך לחלקות 40 ו-34 מדרום, ולחלקה 8 ממזרח, מצויות רצועות קרקע מרוצפות המשמשות כחלק מחצר הבית.

9.התביעה שבכאן מתייחסת למרפסת שבנה הנתבע בחלקה 12 (ואולי גם בחלקה 11), ולשטחי הקרקע הסמוכים לבית מדרום וממזרח.

התביעה

10.הנתבע תפס חזקה בחלקות השייכות לתובע ללא רשות התובע וללא הסכמתו. הנתבע פלש למקרקעין השייכים לתובע והוא עושה בהם שימוש לצרכיו הפרטיים. בכלל זה בנה הנתבע על המקרקעין ללא רשות ושלא כדין. אם תישמע טענה כאילו ניתנה רשות לנתבע לעשות שימוש במקרקעין הרי שרשות זו מבוטלת עם הגשת התביעה.

11.התביעה מבוססת על סע' 16 לחוק המקרקעין ועל סע' 29 לפק' הנזיקין. בהתאם לכך, מכוח זכויותיו במקרקעין וכמי שזכאי להחזיק בהם דורש התובע את סילוק ידו של הנתבע מהמקרקעין בהיות הנתבע מסיג גבול במקרקעין.

לפיכך, מבקש התובע לסלק את ידו של הנתבע מהמקרקעין ולהורות לו לסלק את שבנה על המקרקעין שלא כדין.

ההגנה

12.את עיקר טענותיו מייחד הנתבע לסוגיית המרפסת. סוגיה זו עמדה במוקד התביעה המקורית, בטרם תוקן כתב התביעה בהסכמה (ר' החלטה בעניין הסדר דיוני מיום 29/4/2012). להן טענות הנתבע בעניין המרפסת וחלקה 12, ולאחריהן טענות שהוסיף בעניין רצועות הקרקע הסמוכות לבית מדרום וממזרח (חלקות 40, 34 ו-8).

13.התובענה הוגשה משיקולים פסולים וזרים. התובע רשם עצמו כבעלים של חלקה 12 תוך ניצול בורותו של הבעלים האמתי והנכון, מר מוסטפא ג'רבוע ז"ל, אשר לא ידע קרוא וכתוב (ומי שמכר את הבית ברח' יטבת 22 לנתבעים. להלן: הבית).

14.הבית נבנה בשנות ה-20 של המאה הקודמת בצמוד לשפת המצוק, אשר הייתה בשעתו רחבה יותר. ממערב לבית, לכיוון המצוק הייתה מאז ומעולם חצר בה היו נטועים עצי נוי ובה הייתה סככה ששימשה כמחסן. חצר זו שימשה מאז ומעולם מרפסת לדיירי הבית, ואליה היו יורדים מגרם מדרגות שהיה בעבר וכיום בקצה הרחבה המצויה מדרום לבית. הנתבע בא בנעלי בני משפחת ג'רבוע מהם רכש את הבית.