בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה באשקלון
|
4633-03-13
21/03/2013
|
בפני השופט:
רבקה בן יששכר שורץ
|
- נגד - |
התובע:
אביעד מינאי
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית בת 30 יום אשר הוטלה על ידי קצין משטרה ביום 08.03.13 וזאת לאחר שיוחסה למבקש עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב .
לטענת ב"כ המבקש במהלך האכיפה לא קיומו הנהלים וכי ראיות התביעה אינן מצדיקות פסילה טרם הרשעה .
ב"כ המבקש טוען כי המבקש שיתף פעולה במהלך האכיפה , עבר שתי בדיקות לגילוי רמת אלכוהול בגוף באמצעות מכשיר הינשוף, ואולם מסיבה שאינה נעוצה בהכשלה הבדיקות לא צלחו והמכשיר הניב תוצאה של נשיפות פסולות - נפח נשיפה לא מספיק .
ב"כ המבקש הפנה לטופס בדיקת מאפיינים שתוצאותיה אינן מלמדות על שכרות .
ב"כ המבקש מפנה לטופס התחקור ממנו עולה כי גם מבצע האכיפה ציין כי הנאשם " לא סרב – לא הצליח לנשוף " ונוסח זה חוזר במספר מקומות .
מכאן מבקש ב"כ המבקש להסיק כי המבקש לא סרב לבצע את הבדיקה והעובדה כי לא היה נפח מספיק לקבלת תוצאה בשתי הבדיקות אינה מצביעה בהכרח על סירוב המצמיח אישום של שכרות מכוח סירוב .
ב"כ המבקש סבור כי אין בראיות התביעה ראייה נסיבתית כלשהי המהווה חיזוק לתוצאת הבדיקה והמובילה למסקנה של סירוב המוליד עברה לפי סעיף 64 ד' (א) עם סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה .
ב"כ המבקש גורס כי היה מקום לאפשר למבקש ניסיונות נוספים בנסיבות ולא להסיק מסקנה מרחיקת לכת באופן מיידי .
ב"כ המבקש גם סבור כי יש פגם שהקצין אשר השתתף באכיפה הוא זה ביצע את השימוע וקיבל ההחלטה על הפסילה .
בנסיבות סבור ב"כ המבקש כי יש לבטל את הפסילה או לקצרה .
ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה .
ב"כ המשיבה מפנה לראיות וסבורה כי יש ראיות לכאורה .
ב"כ המשיבה מפנה לסיכון הנשקף מעבירה של נהיגה בשכרות .
ב"כ המשיבה מפנה לתגובת המבקש לשוטר כשנשאל לדעתו על אי הצלחה בנשיפה – " הלחצתם אותי היה קר בחוץ " ( מהנסיבות שפורטו בדוח ) , " הלחצתם אותי , השוטר התנהג לא כראוי, קר בחוץ , לא יכול לעמוד בחוץ , סובל מקור , הלחצתם אותי לנשוף " ( טופס תחקור חשוד ) .
תיק הראיות הוגש לעיון בימ"ש .
דיון
בשלב מקדמי זה של ההליך בימ"ש בוחן אם קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישום ואם יש מסוכנות מהמשך נהיגתו של המבקש בשלב זה של ההליך .
אין ספק כי עבירה של נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה המהווה סיכון לציבור המשתמשים בדרך ואולם בחינת חומר הראיות מעלה שאלות נוקבות שראוי כי תתבררנה במסגרת ההליך העיקרי , שכן בימ"ש בשלב זה אינו יורד לשאלת מהימנות העדויות . ברם גם בשלב זה חובת על בימ"ש לבחון אם די בעוצמת הראיות שלכאורה כדי להצדיק את קיומו של צו הפסילה .
על פני הראיות עולה כי השוטר אשר ביצע את הבדיקה התרשם כי המבקש " לא הצליח לנשוף " ועל כך הוא חוזר במספר מקומות במספר מסמכים ( עיין דוח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות סעיף 5 , טופס תחקור חשוד סעיף 3 , 6 , 8 .