מימון נ' לינקובסקי ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה קטנה נגד הנתבעים, בשל דריסת כלבתו על ידי רכב שהינו בבעלות הנתבע מס' 1, שהיה נהוג במועד התאונה על ידי הנתבע מס' 2 ומבוטח על ידי הנתבעת מס' 3.

התובע, שהינו רועה צאן, טוען כי ביום 3.2.12 הוא יצא עם העדר ועם כלבתו מסוג "קלפי אוסטרלי", אשר משמשת אותו בעבודתו ברעיית צאן, לכיוון המרעה במושבה יבנאל, כפי שהוא נוהג לעשות מזה 35 שנה. במהלך חציית הכביש עם העדר, עמדה הכלבה לצד העדר במטרה לשמור שלא יברח ולא יסכן את העוברים במקום, באותו זמן התקרב הנתבע מס' 2 עם הרכב למקום החצייה ועל אף שהבחין בתובע, בעדר ובכלבה ומחמת שמיהר לקחת את ילדיו לבית הספר, הוא פגע בכלבה, עלה עליה עם הרכב והמשיך בנסיעה. הכלבה נפגעה באופן אנוש ולאחר מכן נפטרה במקום. התובע טוען כי כתוצאה מכך הוא נאלץ לרכוש כלב חדש ולאלפו באילוף מקצועי על מנת שיסייע לו ברעייה. מדובר בכלבת עבודה שמסייעת באיסוף העדר, ריכוזו ושמירה מפני בריחתו, כאשר אותה כלבה שנדרסה היתה אף בחודש הראשון להריונה. התובע תובע את הנזקים שנגרמו לו בגין רכישת הכלבה שנדרסה ואילופה לצרכי עבודה, רכישת כלבה חדשה ואילופה ועוגמת נפש.

הנתבעים טוענים, מנגד, כי יש לדחות את התביעה. לטענתם, הנתבע נהג במהירות איטית ובמהלך נסיעתו הבחין בתובע שעמד על המדרכה בצד הכביש כשלצדו עדר צאן. התובע והנתבע נופפו לשלום זה לזה והנתבע המשיך בנסיעה, כאשר הוא לא הבחין בשום כלב העומד בצד הדרך או בסמוך לתובע או לעדר. התובע והעדר לא חצו כלל את הכביש ולא היו במהלך חצייתו ולא הראו סימנים בדבר כוונה לחצות. תוך כדי נסיעה איטית חש לפתע הנתבע בתזוזה קלה ברכב ולכן עצר את רכבו והבחין במראה שהכלב רץ בשלום לכיוון התובע ועדר הצאן ולכן הנתבע המשיך בנסיעתו. כששב הנתבע למקום בכיוון ההפוך, התובע עדר הצאן והכלב לא נכחו בסביבה. לטענת הנתבעים, התובע הפר את הוראות חוק הסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002, בכך שאיפשר את יציאת הכלבה מתחומי חצריו בלא שהוחזקה באמצעות רצועה שתאפשר שליטה בכלבה. עוד טוענים הנתבעים כי הסכומים הנתבעים על ידי התובע הינם מוגזמים וכי הוא תובע כפל פיצוי ואין לפצותו בגין עוגמת נפש.

בדיון שהתקיים בפני אתמול, הסכימו הצדדים יינתן פסק דין על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות ולאחר ששמעתי את העדויות ואת טענות הצדדים, הריני פוסקת בזאת כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 5,400 ₪ בתוספת אגרת בית משפט בסך של 280 ₪ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (19.2.12) ועד היום. התשלום יבוצע בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק-דין זה לנתבעת מס' 3, אחרת – ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ו סיון תשע"ב, 05 יוני 2012, בהעדר הצדדים.