אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מזרחי נ' סרוסי

מזרחי נ' סרוסי

תאריך פרסום : 25/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עפולה
7031-04-11
17/06/2013
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
משה מזרחי
הנתבע:
יצחק אלימלך סרוסי
פסק-דין

פסק דין

ראשיתה של התובענה בבקשה לביצוע שני שטרות ע"ס כולל של 80,000 ₪ שהגיש התובע במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 09-01922-11-1 ; האחד - ע"ס 50,000 ₪, ז.פ 22.5.09 והשני - ע"ס 30,000 ₪, ז.פ 31.10.09 והמשוכים על חשבון הנתבע.

הנתבע הגיש התנגדות לבקשה לביצוע השטר, ובהתאם להחלטת כבוד הרשם הבכיר ר. קודסי מיום 9.4.12, התקבלה התנגדותו של הנתבע והתיק הועבר לדיון בפניי.

בהחלטתו מאותו מועד, קבע כבוד הרשם הבכיר ר. קודסי, כי לאור טענת ההגנה של הנתבע ולפיה הוא שילם את תמורת כל השיקים מושא הבקשה בנוכחותו של עד מטעמו שהביע נכונות להעיד בכל עת, ואחר שנתן הנתבע את הסבריו לגבי אופן תשלום החזרי ההלוואה (להלן: "טענת פרעתי"), הרי שיש מקום ליתן לנתבע את יומו ביית המשפט.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. מטעם התביעה - העיד התובע בעצמו. מטעם ההגנה – העיד הנתבע ושני עדי הגנה נוספים, ה"ה שרון חייט (להלן: "חייט") ויוסף בריבי (להלן: "בריבי"). לאחר שמיעת העדויות סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה.

אחר שעיינתי בכתובים, שקלתי את טענות הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם באופן ישיר ובלתי אמצעי, סבורה אני כי דין ההתנגדות לביצוע שטר להתקבל באופן חלקי בלבד, כפי שיפורט להלן.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובע מסר לנתבע הלוואה בסך כולל של 80,000 ₪ בשני מועדים שונים: הראשון- סכום של 50,000 ₪; והשני – סך של 30,000 ₪. עוד אין חולק, כי הנתבע התחייב להחזיר לתובע את ההלוואה שנטל ממנו, בתשלומים, בתחילתו של כל חודש. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה, האם סכומים אלה ניתנו כ- "הלוואה בשוק האפור", כטענת הנתבע, או שמא מדובר ב- "עזרה חברית" לאור יחסי השכנות ששררו ביניהם, כטענת התובע.

במחלוקת זו, אני נותנת אמון בגרסתו של התובע ומעדיפה אותה על פני גרסתו של הנתבע, ואבהיר. לצורך ההכרעה בנקודה זו יש לבחון האם יש תחולה להוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, על נסיבות המקרה שלפנינו, אם לאו.

בתצהיר עדותו הראשית מסר התובע תיאור לגבי נסיבות נתינת ההלוואה לנתבע בציינו, כי "במהלך שנת 2009 (מועד מדויק לא ידוע לי) פנה אלי הנתבע, מר סרוסי שהנו מוכר לי מפאת היותו שכן שלי באותה עת והסביר לי מצבו הכלכלי הקשה עקב הסתבכותו בחובות ודרש ממני לעזור לו לצאת מהבעיות שלו בכך שאלווה לו סך של 80,000 ₪" (סעיף 4 לתצהיר). התובע הכחיש בכל תוקף את טענת הנתבע, ולפיה הוא עוסק במתן הלוואות דרך קבע וציין, כי "טענתו של הנתבע כי שני השקים כוללים בתוכם ריבית אינה נכונה כי אינני מתעסק במתן הלוואות... בגין כך לא נערך ביני לבין הנתבע הסכם כלשהו כי היה מדובר בטובה ואשר בגינה מסר לי הנתבע שני השקים ... ואשר נתתי לו אותם (הכספים) בתור טובה בין חברים ושכנים" (סעיפים 7-8 לתצהיר התובע). במהלך הדיון חזר התובע על גרסתו זו, שלל מכל וכל עיסוק במתן הלוואות בריבית והעיד, כי הסכומים האמורים ניתנו לנתבע כעזרה מחבר לחבר שהיה זקוק באופן ארעי לכסף עקב היקלעותו של הנתבע לקשיים כלכליים חולפים (עדות התובע בעמ' 11 לפרוטוקול, ש' 1-11). עוד הוסיף התובע, כי הוא עוסק למחייתו כנהג משאית (עמ' 10, ש' 11-17). באשר למועדי פירעון ההלוואה, העיד התובע כי התאריכים המופיעים על גבי השיקים הם המועדים שבהם אמורים הכספים להתקבל חזרה לידיו, כאשר שני השיקים מושא הבקשה נמסרו לנתבע במועד אחד (שם, ש' 12-17).

אל מול עדותו זו של התובע ניצבת עדותו של הנתבע, לפיה מדובר בהלוואה שניתנה "בשוק האפור", כאשר סך של 5,000 ₪ מכל שיק מהווה את גובה הריבית בשיעור של 10% מסכום ההלוואה המקורית. עוד העיד הנתבע, כי בשל אופייה של ההלוואה, היא ניתנה ללא הסכם בכתב ובהעדרן של קבלות לאישור ביצוע התשלום (ראו סעיפים 2-3 לתצהיר הנתבע; עדותו של הנתבע בעמ' 5 לפרוטוקול).

במהלך הדיון ניסה ב"כ הנתבע להראות, כי התובע נהג לתת הלוואות חוץ בנקאיות דרך עיסוק, ולצורך האמור צירף מכתב דרישה מיום 15.02.2001 ששיגר, לטענתו, ב"כ התובע ללווה אחר לפירעון הלוואה (נ/2), וכן פרוטוקול דיון שנערך בתיק אחר בבית משפט השלום בעפולה (נ/2). לשיטתו, מוצגים אלה מעידים על חוסר המהימנות שדבק בעדותו של התובע, שעה שהוא מצוי בכינוס נכסים ובהליך של פשיטת רגל ובמקביל מגיש תביעות כספיות בלתי מבוטלות.

עיינתי היטב במוצגים נ/1 ו- נ/2, ברם לא שוכנעתי כי יש לגזור מהם את המסקנה אליה מכוון הנתבע. פרוטוקול הדיון מיום 20.03.2013 (נ/1) נערך בהליך אזרחי 18882-06-11 שהתנהל בין התובע לבין נתבע בשם שלום עובד, ובמסגרתו הגיעו הצדדים לכדי הסכם פשרה. לא ניתן לדלות מהאמור בפרוטוקול זה (נ/1) ואף לא ממכתב הדרישה (נ/2), כי התובע עוסק דרך קבע במתן הלוואות בשוק האפור (מסמכים אלה הוגשו כראיה מבלי שצורפו אליהם כתבי הטענות והתצהירים באותו הליך). במהלך עדותו בפניי, הסביר התובע כי תביעה זו עניינה בעסקה למכירת סחורה שלא שולמה תמורתה. עדותו זו כלל לא נסתרה.

על יסוד האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבע לא השכיל להוכיח גרסתו בדבר אופן נטילת ההלוואה, וניתן לומר כי ענייננו אינו נופל בגדר הוראותיו של חוק הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג – 1993, זאת בשים לב להוראת סעיף 15 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות הפוטר מחוזה בכתב, מי שנתן הלוואה שלא בדרך עיסוק.

מכאן נעבור לבחינת השאלה, האם הרים הנתבע את העול המוטל עליו להוכיח את טענת ההגנה היחידה שלו והיא "טענת פרעתי". אני בדעה, כי הנתבע לא עמד בנטל זה, למעט חלק מזערי מן ההלוואה בסך של 10,000 ₪ שהתובע בעצמו מודה בדבר קבלתו מן הנתבע, כפי שיופרט להלן.

במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר מסר הנתבע, כי "ההמחאות נשוא תיק הוצל"פ זה שולמו במלואן ועם ריביות גבוהות מאוד כנהוג בשוק האפור, עד לתשלומים הינו אדם בשם יוסף ברבי ... נכון להעיד ולאשר את הנ"ל בכל עת כפי שיצווה כב' בימ"ש". עוד ציין הנתבע בתצהיר התומך בהתנגדות, כי העד בריבי נכח לא אחת בעת ששולמו הכספים ע"י הנתבע לתובע.

בתצהיר עדותו הראשית מסר בריבי, כי "לאחר פניה כזאת, יצרתי קשר עם התובע והודעתי לו שברצוני לעזור לנתבע בהחזר ההלוואה ושילמתי לו במזומן סך של 4,000 ₪, כאשר תשלום זה בוצע בסעיף "ביג זול" בעפולה". עוד ציין בריבי, כי "בהמשך שילמתי לתובע על חשבון ההלוואה סכום נוסף בסך של 15,000 ₪ במזומן, כאשר סכום זה שולם ב- 4 תשלומים" (סעיף 5 לתצהיר בריבי).

במהלך הדיון בפני כבוד הרשם ר. קודסי העיד הנתבע, כי "יש מסמך שאני ערכתי שבו מופיעים התשלומים, ויש עד שנתן חלק מהכסף בידי התובע" (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 15). עיינתי היטב בתרשומת הפנימית שערך הנתבע אודות התשלומים, שלטענתו, הועברו לתובע, אך לא ראיתי ליתן לתרשומת זו משקל ראייתי כלשהו, שכן עסקינן בתרשומת פנימית שערך הנתבע בעצמו ללא שאישר התובע את קבלת הסכומים הנקובים בה בחתימת ידו. כן לא ברור מתי היא נערכה ע"י הנתבע, האם בזמן אמת או בדיעבד לצורך ההליך. מדובר בתרשומת פנימית חד צדדית שלא הועברה לצד השני ולא זכתה כאמור לאישורו, ומכאן יש להתייחס אליה במשנה זהירות. בשים לב ליתר עדויות הצדדים ומידת האימון שראיתי ליתן לגרסת הנתבע, לא ראיתי לנכון לקבל את התרשומת הנ"ל כראיה חותכת להוכחת תוכן האמור בה (ראו עדות הנתבע בעניין זה בעמ' 6 לפרוטוקול, ש' 5-10).

נוסף על האמור, הנתבע נשאל בחקירה נגדית, האם בגין החזרי ההלוואה שמסר לתובע בתחילת כל חודש, כטענתו, הוא דאג להחתים את התובע על מסמך בכתב המאשר קבלת התשלומים לידיו. הנתבע השיב בשלילה ללא שנתן הסבר משכנע למחדלו זה (עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 1). משכך, נשאל הנתבע כיצד יוכל להוכיח כי ביצע תשלום לתובע, והלה השיב כי "למזלי, אני ערכתי רישום כמה לקחתי וכמה שילמתי לו. שנית, למזלי הייתי זקוק לעזרה מחברים והחברים האלו, זו טעות שהוא עשה שלקח שיקים" (שם, ש' 2-4). ככל שהתקדמה התביעה בחקירתו הנגדית של הנתבע, כך מצאתי כי עדותו תמוהה אף יותר, זאת במיוחד כאשר נשאל ע"י ב"כ התובע האם היו עדים במועד מסירת התשלומים, הלה השיב כי "לחלק מהתשלומים יש עדים, בשוק האפור לא עובדים עם עדים" (שם, ש' 11-12). אם כך הדבר, כיצד טוען הנתבע כי תשלום נכבד בסך של 40,000 ₪ (שמהווה כמחצית מסכום ההלוואה) בוצע בנוכחות שני עדי הגנה מטעמו (שם, ש' 21-22).

כבר עמדנו על כך, שהנתבע נשען בביסוס הגנתו, בעיקר, על עדותו של בריבי, כמי שנכח במעמד ביצוע החזרי ההלוואה וראה (כך נטען) במו עיניו את ביצוע התשלומים במזומן, או לפחות בחלקם, לתובע. ברם, נמצא כי עדותו של בריבי בעניין זה קרסה לחלוטין במהלך החקירה הנגדית.

אחר בחינת עדותו של בריבי במהלך הדיון בפניי, ולנוכח סתירות מהותיות שנתגלו בעדותו, לא ראיתי ליתן אימון בגרסתו. כך למשל, בניגוד לגרסת הנתבע המופיעה בתצהיר התומך בהתנגדות, לפיה בריבי היה עד לכספים שהחזיר הנתבע לתובע על חשבון ההלוואה, הרי בתצהיר עדותו הראשית מסר בריבי גרסה אחרת ושונה, לפיה בריבי בעצמו מסר כספים לתובע בסך כולל של 19,000 ₪ במזומן. למיותר לציין, כי סתירה מהותית זו שנתגלתה בגרסת בריבי נוטלת ממהימנותו. יתרה מכך, גרסה זו, כמו גם גרסת הנתבע, כלל לא הוכחה. עדותו של בריבי הינה עדות בעל פה שאין לה כל תימוכין במסמך בכתב. בריבי אישר, כי אין לו קבלות או אסמכתאות מהתובע המוכיחות את ביצוע התשלום הנטען ואף אישר, בניגוד לגרסה שמסר הנתבע בתצהירו, כי הוא לא ראה את הנתבע במו עיניו, מעביר לתובע החזרי ההלוואה (עמ' 9 לפרוטוקול, ש' 24-27). אין חולק, כי בריבי לא היה עד למתן ההלוואה, ולכן כל גרסתו בעניין זה, לרבות סכומי ההלוואה, מהותה, תנאיה והריבית הנטענת, אינה אלא עדות מפי השמועה אשר נסמכת על דברים שהנתבע מסר לו בהקשר זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ