מזרחי נ' חברת פלאפון בעמ

פסק דין

התביעה שבפני היא תביעה לפיצויים כספיים בגין טענת התובע כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפיו.

התובע הגיש כתב תביעה ארוך מאוד ובו טענות רבות מאוד אשר תמציתן היא, לטענת התובע, כי סכום התביעה מבוסס על עלות המכשירים הניידים שהנתבעת גבתה ממנו שלא כפי שהוסכם. התובע מתאר מסכת אירועים גדולה וחילופי דברים רבים עם הנתבעת בגין החלפת דיבוריות, חיוב יתר מחשבון הבנק ואי התאמה בין הסכום המופיע בחשבונית לסכום הנמשך בפועל מחשבון הבנק.

לדבריו, הבחין כי כל המכשירים מחויבים בתשלום למרות ההבטחה שינתנו בחינם.

התובע הפסיק את הוראת הקבע לאחר ששילם כשלושים חודשים מבלי לבדוק את הסכום ששולם בפועל. לאחר מכן, הנתבעת ניתקה לתובע את הקו בשלושת המכשירים, כאשר בירור העלה שעליו לשלם סכום נוסף בגין "שירותים מתקדמים", זאת מבלי שנאמר לו על כך, הקווים חוברו מחדש רק לאחר ששילם בכרטיס אשראי.

בנוסף, התובע טען כי חסם את שירותי האינטרנט במכשירים הישנים, אך על אף זאת, הנתבעת חייבה אותו בסכומים קטנים בכל חודש בגין שירות זה.

לטענתו, היה על הנתבעת לבטל את העסקה מכוון שיש באפשרות התובע להתחרט ולבקש ביטול בתוך 14 ימי עבודה כפי שקבוע בחוק להגנת הצרכן.

לדבריו, הובטחו לו מכשירים ללא חיוב אך החיוב נעשה, שלא כפי שהוסכם.

התובע מציין עסקה נוספת לאחר מכן, לפיה, הוצע לו ע"י נציג הנתבעת כי החיוב בכל חודש יהיה בסך 438 ₪ כולל מע"מ, אך לדבריו הוא מעולם לא חויב בסכום זה.

התובע תמך תביעתו בפתק עם מספר טלפון של הסוכנת, בהעתק מהתוכנית שהוצעה לו ובחשבוניות.

לטענת הנתבעת, התובע הינו לקוח החל משנת 2006.

התובע חתם על הסכם התקשרות אשר במסגרתו רכש 2 מכשירים בעלות כוללת של 2,910 ₪ כאשר התחייב לתשלום קבוע בסך 35 ₪ , במסגרת ההסכם התחייב התובע לתשלום חודשי קבוע בסך של 99 ₪ עבור כל מנוי. התובע רכש מכשירים נוספים והתחייב בגינם בתשלום חודשי קבוע.

לפיכך, הנתבעת טוענת כי התובע רכש את המכשירים והתחייב לשאת בתשלום חודשי, שלא כפי שציין בתביעתו, כי קיבל אותם במתנה מהנתבעת.

עוד צוין כי התובע היה מודע להתחייבויותיו, וזאת ניתן להסיק מהעובדה כי נשא בתשלומים במשך 3 שנים.

בחודש יולי 2009, הורה התובע על ביטול הוראת הקבע אותה מסר לנתבעת לשם פירעון החיובים השונים, בניגוד להתחייבויותיו.

עובדה זו לא מנעה מהתובע להמשיך ולעשות שימוש נרחב בשירותי הנתבעת .

הנתבעת אף ציינה כי לאחר כל חיוב שלא נפרע, הודיעה לתובע בע"פ ובכתב למען יעדכן אמצעי תשלום.

ביום 24/01/10 חתם התובע על הסכם התקשרות נוסף במסגרתו רכש 3 מכשירים נוספים בתשלום חודשי. לטענת הנתבעת, העובדה שהתובע בחר לשוב ולהתקשר עם הנתבעת בעסקה נוספת, הרי שוודאי היה מרוצה משירותי הנתבעת ואף חפץ להרחיב את קבלת השירות.

לפיכך, טענה הנתבעת כי טענות התובע מופרכות, לא מבוססות ונטולות כל בסיס עובדתי או משפטי.

נציג הנתבעת הוסיף בדיון בבית המשפט כי התובע התייחס בכתב התביעה לשתי עסקאות שונות. העסקה הראשונה הייתה עם סוכנת שכיום כבר לא עובדת אצל הנתבעת והתובע שילם על עסקה זו במשך שלוש שנים וסיים את ההתחייבות. וכן התייחס לעיסקה נוספת, בה התקשר התובע עם הנתבעת.