מזרחי נ' דאבוש ואח'

פסק דין

ראשיתו של הליך זה היא תביעת פינוי שהגישה התובעת בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים 1 ו-2. הנתבעים 1 ו-2 החזיקו בדירה מכח הסכם שכירות שנחתם בינם לבין הנתבע 3, ולטענת התובעת, בחוסר סמכות.

הנתבע 3 ביקש להצטרף להליך זה כנתבע נוסף וביקש לעכב את ההליכים עד להכרעת בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא באשר לזכויות בדירה.

בהחלטה מיום 27.12.09 הוריתי לצרף את הנתבע 3 כנתבע נוסף והוריתי לנתבע 3 להפקיד את דמי השכירות שנתקבלו או יתקבלו בידיו בקופת בית המשפט עד אשר יוכרע גורל התביעה.

הנתבע 3 הגיש בקשת רשות להתגונן והתביעה נגד הנתבעים האחרים התייתרה הואיל והם עזבו את הדירה. הנתבע 3 לא מילא אחר הוראת בית המשפט ולא הגיש בקשה לביטול ההחלטה. בדיון שהתקיים ביום 11.10.10 נדחתה בקשת הנתבע לעכב את ההליכים וחזרתי והוריתי לנתבע למלא אחר החלטה מיום 27.12.09. גם מהחלטה זו התעלם הנתבע ורק ביום 23.12.10, כשנה ממועד מתן ההחלטה המקורית, הגיש בקשה לביטול אותה החלטה מנימוקים שונים.

מנגד, הגישה התובעת בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט.

בינתיים, ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, והחזקה בדירה הוחזרה לידי התובעת. ביום 16.12.10 ניתן בהסכמה פסק דין המורה לנתבע 3 לפנות את הדירה.

כל שנותר, איפוא, הוא הבקשה לפי פק' בזיון בית המשפט ושאלת ההוצאות.

התובעת טוענת כי התביעה הוגשה כדין וכי גם עפ"י פסק דינו של בית המשפט בכפר סבא עולה שהנתבע 3 החזיק בדירה שלא כדין. עוד זאת, הנתבע 3 חזר והשכיר את הדירה תוך התעלמות מהוראות בית משפט זה ומבלי להפקיד את דמי השכירות שנתקבלו בידו.

הנתבע טוען כי כל עוד לא ניתן פסק דינו של בית המשפט בכפר סבא לא היה מקום להגשת תביעה זו, וכי ההחלטה בדבר הפקדת דמי השכירות ניתנה בחוסר סמכות, באשר תביעה זו היתה תביעת פינוי ולא תביעה כספית. עוד טוען הנתבע כי בית המשפט בכפר סבא קבע מנגנון של התחשבנות בין התובעת לבין אחיו של הנתבע דכאן וגם מסיבה זו אין להורות על הפקדת דמי השכירות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, החלטתי לקבל את בקשת התובעת באופן חלקי.

נראית בעיניי טענת התובעת לפיה הנתבע 3 נהג שלא כדין, הן בתפיסת החזקה בדירה והשכרתה לצדדים שלישיים, תוך התעלמות מזכויות התובעת, והן בהפרת הוראת בית משפט זה שניתנה ביום 27.12.09 ונשנתה ביום 11.10.10. אני דוחה את טענת הנתבע בדבר מתן ההחלטה בחוסר סמכות. במועד שניתנה ההחלטה היתה מחלוקת באשר לזכויות החזקה בדירה, ועל כן נקבע כי עד לבירור זכויות אלה, ועל מנת שלא לפגוע בזכויות צדדים שלישיים (שוכרי הדירה), יופקדו דמי השכירות בקופת בית המשפט. צו זה כאמור הופר ע"י הנתבע 3.

בגין אלה אני סבור שיש להשית על הנתבע הוצאות משפט.

יחד עם זאת, הואיל והליך לפי פק' בזיון בית משפט הוא הליך מעין פלילי, והואיל והכספים נשוא הצו הם עניין לתביעה אזרחית שטרם נתבררה כל צרכה, איני רואה מקום להוסיף ולקיים הליך בעניין זה לפי פק' בזיון בית משפט. המשך הליך זה יצריך שמיעת ראיות וגביית עדויות באשר לסכומים שהיו בידי הנתבע במועדים הרלבנטיים או לאחר מתן ההחלטה. ראוי בעיניי שעניין זה יתברר כהלכה במסגרת תביעה אזרחית ולא בהליך לפי פק' בזיון בית המשפט.

נוכח האמור לעיל, ישלם הנתבע 3 לתובעת הוצאות בסך 10,000 ₪.

התשלום ישולם תוך 30 יום.

ניתן והודע היום י"א אדר א תשע"א, 15/02/2011 במעמד הנוכחים.

ישי קורן, שופט

הוקלד על ידי: פנינה שמריה