מזור נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בת"א-יפו [כב' השופט א. האוזרמן], אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער בגרימת תאונת דרכים בצומת באזור אור יהודה, בכך שנכנס לצומת כשהאור הירוק היה בכיוון נסיעתו שלו.

העבירות שיוחסו למערער בכתב האישום החזיקו אי-ציות לאור אדום ברמזור, נהיגה בקלות ראש וגם נהיגה ללא רישיון רכב תקף וללא ביטוח תקף.

כאמור, בימ"ש קמא שמע ראיות ובפירוש, כך אומר, קבע קביעות עובדה בעיקר על סמך ממצאי מהימנות, על פיהן המערער, בנהגו את האופנוע, נכנס לצומת בניגוד לאור האדום ברמזור ופנה שמאלה, קטע את דרכה של מעורבת, נהגת רכב אשר נסעה עפ"י הוראות האור הירוק, ובכך נגרמה התאונה בה הוא, המערער עצמו, סבל פציעות חמורות – שבר ברגלו, קטיעת כף רגל, עוד שברים. כן גם נחבלה באופן לא חמור הנהגת המעורבת.

בית משפט קמא העדיף באופן ברור את עדות המעורבת בתאונה על עדותו של המערער, למרות הצבעה על סתירות להן טענה ההגנה בעדות המעורבת, אך בעיקר סמך את הכרעת הדין על עדותו של עד תביעה ניטראלי, ועל כך אין מחלוקת, מר אמיר, אשר נסע בכיוון נסיעתו של המערער והעיד אף הוא שהמערער נכנס לצומת למרות דבריו, בניגוד לאור האדום.

בימ"ש קמא סמך את הכרעת הדין על עובדות שקבע, עובדות נוספות כמו התייחסות לאמרתו של המערער (שנגבתה שלא כדין מבלי שהוזהר ועוד), אך כל אלה, גם אם יש הצדקה לציינם בערעור או אף לקבלם, אין בהם כדי להשפיע על הכרעתו הנכונה והצודקת של בית משפט קמא ושל המערער, אשר היה בתאונה.

הערעור על הכרעת הדין אפוא נדחה.

גם הערעור על גזר הדין דינו דחייה. בית משפט קמא גזר לו למערער עונשים שונים, בהם שישה חודשי פסילה בפועל. אזכיר, שעסקינן בעבירות שעונש המינימום בהיבט הפסילה שבו הוא שלושה חודשים. אזכיר, שכשעסקינן בתאונות דרכים לתוצאה הנגרמת בתאונה משקל ממשי, כך תמיד במידת העונש.

נכון ובית משפט קמא הביא את זה בחשבון, שהנזקים נגרמו למערער דווקא ולא לאחרים, אך בשום פנים ואופן לא אוכל לומר שעסקינן בענישה שערכאת הערעור יכולה לומר לגביה שהיא בלתי מידתית באופן המצדיק התערבות.

בבקשה לתיקון הודעת הערעור הציג המערער ראיות ברורות לכך שהמערער הפקיד את רישיון הנהיגה שלו עובר לתאונה במשטרה, ומאז לא נהג. התאונה התרחשה ביום 24.11.10 ורק ביום מסוים בחודש אפריל 2011 פנה המערער למשטרה לקבל את רישיון הנהיגה שלו ואכן אז פקידה בלשכת התביעות הוציאה את רישיון הנהיגה מהתיק ומסרה אותו למערער. הפקידה לא זכרה את התאריך שהמסמך נמסר למערער. המערער, בתצהיר שצירף לערעור, טען שלא נהג מיום התאונה והדברים נראים סבירים לאור העובדה שלמערער אין כל רישום תעבורתי מאז התאונה בגיליון ההרשעות שלו, ולאור הטיפול הרפואי שעבר.

בנסיבות אלה, הנני מקבל חלק זה של הערעור, למרות התנגדות התביעה, שמסכימה להתחשבות רק בחלק מהתקופה, וקובע שמעונש הפסילה בן ששת החודשים שפסק בית משפט קמא, תנוכה התקופה שבין 24.11.10 ועד יום 10.04.11 כתקופה שרוּצתה.

המערער יפקיד את רישיון הנהיגה ביום 15.08.12 במזכירות בית המשפט לתעבורה בת"א-יפו (אציין שמועד ההפקדה אף נקבע בהתנגדות המדינה).

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תשע"ב, 12/07/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי