מופיד נ' שושנת תפן בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה שהחלה דרכה כתביעה לסילוק יד ופינוי מקרקעין ולצו מניעה קבוע. התביעה שינתה פניה בעקבות הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים במסגרתו הסכים התובע להמיר חלק מן הסעדים למישור הכספי.

רקע והשתלשלות העניינים בתיק זה:

התובע הינו הבעלים הרשום, לפי נסח טאבו מיום 10.10.99, של 200/1081 חלקים במקרקעין הידועים כגוש 18720, חלקה 119 בכפר יאנוח (להלן: "המקרקעין"), כאשר שטחם של חלקים אלו מהווה 5,000 מ"ר (5 דונם) מתוך שטח כלל המקרקעין שהינו 27,025 מ"ר (להלן: "חלקת התובע"). התובע ירש את חלקתו מאביו המנוח, נגיב סאלח חמדאן ז"ל (להלן: "המנוח") שקיבלה בירושה מסבו המנוח, סאלח עלי חמדאן ז"ל, על פי צו קיום צוואה שניתן בבית הדין הדתי הדרוזי המתייחס לרכוש סבו המנוח של התובע; ועל פי צו קיום צוואת המנוח שניתן בבית הדין הדתי הדרוזי בעכו ביום 22.4.04.

הנתבע 1 הינו תושב כפר ורדים, והינו הבעלים הרשום של 711301/952361 חלקים במקרקעין, המהווים שטח של 20,184 מ"ר מכלל שטח המקרקעין; הנתבעת 2 הינה חברה בע"מ, והיא הבעלים הרשום של 1500/22025 חלקים במקרקעין, המהווים שטח של 1,840 מ"ר מכלל שטח המקרקעין; והנתבעת 3 הינה חברת החשמל (להלן: "חברת החשמל" או "הנתבעת 3").

בחודש מרץ 1994 חתמו המנוח והנתבע 1, בתיווכו של סלימאן חמדאן, מנהל ובעל מניות בנתבעת 2, שפעל כשלוחו של הנתבע 1, ובנוכחות עו"ד נסיב שנאן ז"ל, על תכנית חלוקה למקרקעין (נספח ב' לכתב התביעה) בעקבות עסקת חליפין, לפיה הותיר המנוח לעצמו את חלקת התובע בשטח של 5,000 מ"ר (5 דונם) בצדו הדרומי של הכביש (סומן בצבע כחול בתוכנית החלוקה מיום 16.3.94), ואילו הנתבע 1 קיבל את שאר המקרקעין בשטח של 22,025 מ"ר (סומן בצבע צהוב בתכנית החלוקה), כאשר מתוך שטחו מכר הנתבע 1 ביום 8.1.97 לנתבעת 2, 1,500 חלקים המהווים שטח של 1,840.5 מ"ר (לפי מכתבו של עו"ד ראמז חמדאן מיום 9.5.10), הממוקם מצדו הדרום-מזרחי של כביש 854 (מעלות-כרמיאל), צד הכביש בו ממוקמת כיום תחנת דלק. אין חולק כי הסכם החלוקה לא נרשם בטאבו.

בשנת 1995 הגיש סלימאן חמדאן לוועדה המקומית לתכנון ולבניה "מעלה הגליל", בקשה להיתר בניה לתחנת דלק ולמסעדה בחלקה 120 בבעלותו, הסמוכה למקרקעין נשוא התביעה, וביום 27.4.99 ניתן היתר הבניה המבוקש.

לאחר שהתברר לתובע, בהתאם לתוכנית מודד מטעמו מיום 20.5.06, כי הנתבעים 2-1 פלשו לשטח חלקתו, לטענתו, בשטח כולל של 769 מ"ר, הן בצד הצפוני (על ידי הקמת/בניית כניסה לתחנת דלק שבבעלות הנתבעת 2), והן בצד המזרחי (על ידי בניית גדר מפרידה לאורך כל החלקה לרבות הצבת עמודי תאורה ותאי בקרה ו/או מגדל פרסום או ביוב), פנה התובע, באמצעות בא-כוחו, ביום 26.6.06 לנתבעים 2-1 בדרישה לסלק את ידם משטח חלקתו, וביום 3.7.06 שלח ב"כ הנתבעת 2 מכתב הדוחה את דרישת התובע.

ביום 9.9.07 הוגשה התביעה שבפניי, בה עתר התובע לחייב הנתבעים 2-1, יחד ולחוד, לסלק ידם מתוך חלקת התובע; וכן לחייבם, ועל חשבונם בלבד, לפנות את כל המערכות ו/או הציוד ו/או החפצים ו/או החומרים ו/או הפסולת, לרבות הגידור, ו/או כביש האספלט עם עודפי החפירה שחסמו את כניסת התובע לחלקתו ו/או עמודי התאורה ותאי הבקרה; וליתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת 3 להקים ו/או לבנות רשת חשמל ו/או קו חשמל למתח גבוה בתוך ו/או מעל חלקת התובע תוך עקירת העמוד אשר הוצב על ידי הנתבעת 3 שלא כדין בתוך חלקת התובע.

בד בבד עם הגשת התביעה דנן, הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, במסגרת בש"א 2337/07, בה נתבקש בית המשפט למנוע מן הנתבעת 3 להקים ו/או לבנות קו חשמל ו/או רשת חשמל למתח גבוה אשר תעבור בתוך חלקת התובע ו/או מעליה בשטח שסומן בכחול בתשריט שצורף לבקשה. בהחלטתי מיום 10.9.07 נעתרתי לבקשה, במעמד צד אחד, וקבעתי הבקשה לדיון במעמד הצדדים.

ביום 18.9.07 התקיים בפניי דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני. בתום הדיון נמחקה הבקשה בכפוף להתחייבות הנתבעת 3 כי לא תבוצע כל עבודה להנחת תשתיות חשמל בחלקת התובע, עד לקבלת החלטת מנהל מינהל החשמל לצורך קבלת צו כניסה עקב התנגדות התובע. מאז הישיבה הנ"ל לא הוגשה כל הודעה או בקשה נוספת בעניין הנתבעת 3, ולכן בהתאם להסכמת ב"כ התובע שניתנה עוד ביום 18.9.07, אני מורה על מחיקת התובענה כנגד נתבעת 3 ללא צו להוצאות. יודגש כי מלבד הדיון בבקשה לסעד זמני, לא השתתפה חברת החשמל בדיונים נוספים בתיק זה, ולמעשה התביעה כנגדה נזנחה.

ביום 7.10.07 הוריתי, לבקשת הצדדים, על מחיקת התובענה כנגד הנתבע 1 ללא צו להוצאות.

בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 29.3.09, מיניתי את המודדת וופא אליאס כמודדת מוסכמת מטעם בית המשפט בתיק זה (להלן: "המומחית"). מטרת המינוי הייתה לבחון את טענות התובע לעניין הפלישה הנטענת בכתב התביעה. ואולם, לצערי, הדבר לא צוין במפורש במסגרת החלטת המינוי.

המומחית טעתה לחשוב כי תפקידה להכין תכנית חלוקה לפירוק שיתוף, ולכן נתבקשה המומחית על ידי, לאחר שהגישה את הצעת החלוקה, לערוך מפה מצבית חדשה שבה תסמן את חלקו של התובע על פי הסכם החלוקה מיום 16.3.94 עליו חתומים הנתבע 1 והמנוח.

ביום 20.10.10 הגיש התובע בקשה לפסילת המומחית מאחר שלטענתו, גם המפה העדכנית שהגישה, לא נערכה בהתאם להחלטת בית המשפט ו/או להסכם החלוקה מיום 16.3.94.

בישיבת קדם המשפט מיום 24.1.11 שהתקיימה בנוכחות המומחית, ניתן תוקף של החלטה להסדר אליו הגיעו הצדדים שעיקרו, ביצוע תיקוני גבולות וסילוק חלק מן הפלישה בגבול המזרחי (סעיפים 4-1 להסדר הדיוני), והסכמה של התובע לוותר על התביעה לסילוק יד בגבול הצפוני המשמש דרך גישה לתחנת הדלק בבעלות הנתבעת 2 כנגד תשלום דמי שימוש ראויים, הן ביחס לשטח המשמש דרך גישה לתחנת דלק, והן ביחס ליתר הפלישות בחלקה לאחר ביצוע תיקוני הגבולות (סעיפים 7-4 להסדר הדיוני). וזו לשון ההסכמה אליה הגיעו הצדדים:

"אנו מקבלים את הצעת בית המשפט כדלקמן:

1. ד"ר וופא אליאס תסמן את הגבול המזרחי בשטח בין האותיות A ו- B. למען הסר ספק, מובהר, כי הגבול המזרחי מסתיים בנקודה C ואולם, תיקוני הגבולות לא יבוצעו בין נקודה B ו- C, אלא רק בנקודה A ונקודה B.

2. נתבעת 2 מתחייבת לסלק כל פלישה מעבר לקו הגבול, כפי שיסומן על ידי המודדת.

3. החיוב האמור בסעיף 2, לא יחול על עמוד החשמל ואולם, התובע יהא רשאי לפנות לחברת חשמל על מנת שתעתיק את עמוד החשמל של חברת החשמל, לשטח שבחזקת הנתבעת 2. עמוד התאורה המסומן בתכנית יועתק על ידי הנתבעת 2 מעבר לגבול של התובע, בחלק המזרחי, היינו, מעבר לנקודות A C.