מולדבן נ' ח.י. עשוש שיווק בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק הדין, שניתן כנגד הנתבעת 2 ביום 17.2.2013 ע"י כב' השופט עמירם דננברג.

ביום 10.1.2013 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 2 ע"ס 33,200 ₪ לתשלום פיצויים, בגין אספקה וביצוע לקוי של עבודת ריצוף בביתה.

כבר ביום 7.2.2013 הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת 2.

לאחר שהמציאה התובעת לבית המשפט אישור על המצאת כתב התביעה לנתבעת 2, נתן כבוד השופט דננברג פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת 2 ביום 17.2.2013.

ביום 12.3.2013 הגישה הנתבעת 2 בקשה לביטול פסק הדין, בצירוף כתב הגנתה. מטענותיה עולה כי עקב חילופי גברא במשרדה, כתב התביעה לא הגיע לגורם המוסמך ולמעש "נפל בין הכיסאות" כלשונה.

עוד טענה הנתבעת 2, כי בתום לב סברה משיחה עם נציג הנתבעת 1 כי הוא למעשה מטפל בענייני התביעה וכי הגשת כתב הגנה על ידו, פוטרת את הנתבעת 2 מהגשת כתב הגנתה.

התובעת מצידה, הגישה ביום ה-8.4.2013 התנגדות לביטול פסק הדין. לדידה דפוס התנהלותה של הנתבעת 2 רק מחזק את טענותיה כי זו האחרונה פועלת ברשלנות, דבר המקבל משנה תוקף נוכח הודאתה למעשה בכתב ההגנה במיוחס לה בכתב התביעה.

מאחר ואין ביכולתי להתייחס לכתב הגנתה בטרם אפסוק אם לאשר את ביטולו של פסק הדין, אמנע בשלב זה מלהכריע לגופו של עניין האם הנתבעת 2 נושאת או שאיננה נושאת באחריות למיוחס לה בכתב האישום, וכפועל יוצא מכך אמנע מלהתייחס בשלב זה לטענות התובעת האם מודה הנתבעת 2, או שאיננה מודה במיוחס לב בכתב האישום.

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון האם יש מקום לבטלו מחובת הצדק, או מכוח שיקול אחר ששוקל בית המשפט. לשם בחינת שיקולי הצדק יש לעמוד על טעמי אי-ההתייצבות לצד סיכויי הצלחת המבקש להוכיח עמדתו בבית המשפט, כמו גם שיש לעמוד על תום ליבו של המבקש. לנגד זאת, יש להעמיד את אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד, ועל כן שומה על מבקש ביטול פסק הדין להגיש בקשתו במועד הקבוע בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976 [להלן: "התקנות"], דהיינו בתוך 7 ימים ממועד שנודע לו על פסק הדין.

מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי פסק הדין נשלח לנתבעת 2 ביום 18.2.2013, אך אישור המסירה טרם נסרק לתיק ביהמ"ש. במצב דברים אלו, לא ניתן לדעת מתי נודע לנתבעת 2 על פסק הדין, ומשכך נוטה אני להאמין כי הנתבעת 2 פנתה מיד ובסמוך לקבלת פסק הדין, בבקשה לביטולו.

אכן, במצב הדברים האמור אין חולק כי הנתבעת 2 ידעה על קיומו של התיק ועל התביעה המנהלת כנגדה. כך ניתן להתרשם גם מבקשתה, בה פירטה כי אכן הגיעה התביעה למשרדה. ואולם לאור בחינת הבקשה וכתב הגנתה, נראה כי אכן קרתה תקלה בהעברת התביעה לגורמים המוסמכים במשרדה, עקב חילופי התפקידים.

כמו- כן מהימנה עלי הודעתה של הנתבעת 2 כי סברה היא בתום לב, כי הנתבעת 1 מטפלת בתיק לאור שיחה שניהלה עימה.

בנסיבות העניין ולאור העובדה כי התיק טרם נקבע לדיון, וטרם נשמעו טענות הצדדים לגופן, כך גם הוגש כתב ההגנה מטעם הנתבעת 2 לתיק ביהמ"ש, אני מורה על ביטולו של פסק הדין כנגד הנתבעת 2.

שאלת הוצאות הבקשה תידון ןתוכרע בסוף ההליך, ובהתאם לתוצאתו.

התיק ינותב לדיון ולשמיעה בפני כב' השופט אסולין, בהתאם ליומנו.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ג, 25 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.