מדינת ישראל ע"י מינהל מקרעי ישראל נ' מגדים מושב עובדים להתיישבות שיתופית ואח'

פסק דין

התביעה וטענות הצדדים

לפניי תביעה לסילוק יד /הריסה של חלקים שנבנו ע"י הנתבעת ללא הסכמת התובעת ובגין חלקים שמושכרים שלא ע"פ רשותה.

התובעת היא הבעלים של המקרקעין הידועים כנחלה 25 בחלקה 18 בגוש 10553 בישוב מגדים (להלן: "המקרקעין"). המקרקעין הושכרו בחוזה משולש לסוכנות היהודית כאשר לנתבעת 1/מגדים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: "האגודה") ניתנה זכות להשתמש במקרקעין ולהחזיק בהם כבת רשות לצורך שימוש חקלאי ו/או הקמת דירות מגורים ו/או מבני ציבור. תקופת השכירות המקורית הסתיימה אך החוזה חודש מפעם לפעם והתנאים המשיכו לחול.

נתבעת 2 (להלן: " הנתבעת") היא חברה באגודה וכפופה לתנאי החוזה המשולש.

לטענת התובעת, לנתבעת ניתנה רשות להשתמש במקרקעין בהתאם לחוזה המשולש לצורך מגורים וצרכים חקלאיים בלבד וכן נאסר עליה למכור, לשעבד או להשכיר חלקים מהמקרקעין מבלי לקבל את הסכמת התובעת מראש ובכתב או לבנות מבנה או תוספת ללא הסכמת התובעת.

כן היא טוענת כי החלטה 497 להחלטת מועצת מקרקעי ישראל, מאפשרת הקמת יחידת מגורים אחת בפועל בלבד לכל נחלה.

התובעת טוענת כי בניגוד לתנאי החוזה המשולש הדורשים הסכמתה שלא ניתנה, ובניגוד להרשאה להקמת יחידת דיור אחת בשטח של עד 160 מ"ר, ביצעה הנתבעת או מי מטעמה תוספות בניה המתבטאות בפועל ב – 3 יחידות דיור עם 3 כניסות נפרדות בשטח כולל 281 מ"ר.

עוד היא טוענת כי מבירור שערכה מושכרות 2 יחידות לצדדים שלישיים זרים.

התובעת טוענת כי כל פניותיה לנתבעים או מי מהם להסדרת הזכויות ותוספות הבניה נענו בתשובות מתחמקות ואי שיתוף פעולה באופן שלא הותיר ברירה אלא להגיש תביעה זו בדרישה לסילוק יד מחמת הפרות חוזיות (ההסכם המשולש) והחלטות מנהל מקרקעי ישראל השונות.

בכתב ההגנה טוענת הנתבעת להתיישנות הואיל ולגרסתה מלוא הבניה בוצעה במלואה לפני כ- 30 שנה, לפי היתר, וכן לטענתה אין יריבות בינה לבין התובעת.

למעט טענה כללית לפיה "הכל מוכחש", אין בכתב ההגנה כל טענה עובדתית ו/או משפטית לגופו של ענין שיש בה לשפוך אור או לשמש מענה לטענות התביעה.

ביום 7/6/08 הוגשה הודעה מוסכמת מטעם התובעת והאגודה/נתבעת 1, לפיה אין לאגודה התנגדות למתן הסעדים המבוקשים כנגד הנתבעת ובהתאם, ניתן תוקף של פסק דין (חלקי) להסכמה.

התובעת הגישה ראיותיה ביום 4/5/06 בהם תצהיר מר יגאל גרשון מפקח במינהל בצרוף נספחים, וביום 1/2/09, ותעודת עובד ציבור של מר אלכס קופר מנהל מחלקת רישוי ופיקוח.

הנתבעת לא הגישה ראיות חרף ארכות רבות שניתנו לה.

בישיבת 4/9/09 הגישו התובעת והנתבעת הודעה על הסכמה דיונית לפיה מוותרת הנתבעת על חקירת המצהיר ומגיש תעודת עובד הציבור וכי הצדדים יגישו סיכומים על סמך ראיות התובעת.

סיכומי התובעת הוגשו ב-11/6/09 ברם הגשת סיכומי הנתבעת נדחתה פעם אחר פעם, לבקשתה, במטרה לאפשר לצדדים לפתור את הסכסוך בפשרה. משלא הסתייע הדבר, הגישה הנתבעת סיכומיה ב-2/9/10.

דיון והכרעה

הואיל וראיות התובעת הן הראיות היחידות בתיק, והנתבעת ויתרה על חקירות המצהירים, הרי שאין מחלוקת עובדתית בתיק ולהלן יצוינו הראיות כממצאים מוכחים;

סעיף 20 ב. לחוזה המשולש קובע כי "אסור לחבר האגודה לבנות במשבצת מבנה כלשהו ו/או להוסיף תוספת למבנה קיים, ללא קבלת המשכיר, המיישבת והאגודה מראש ובכתב"