מדינת ישראל נ' קרסו ואח'

השופט י' עמית:

1. בשנת 1938 רכשו משה קרסו ומשה יצחק מטלון ז"ל (להלן: המנוחים) שלוש חלקות מקרקעין הסמוכות לחוף הים התיכון (באזור המוכר כיום כסביבת מלון מנדרין) בשטח כולל של 490 דונם.

           בשנת 1943 המנוחים יזמו תכנית לביצוע פרצלציה (99/R) בחלקות שבבעלותם, במסגרתה חולקו השטחים שנרכשו למספר רב של מגרשים וחלוקת, ולצורך כך נרשמו מספר חלקות בייעוד דרכים על שמו של הנציב העליון (חלקה 189 בגוש 6605; חלקה 200 בגוש 6606; חלקה 99 בגוש 6608; ולהלן: המקרקעין). לאחר קום המדינה, נכנסה המדינה בנעלי הנציב העליון והבעלות במקרקעין נרשמה על שם מדינת ישראל, ולא נעשה בהם שימוש לצרכי ציבור.

           בשנת 1961 השתנה יעוד המקרקעין, במסגרת תכנית הר/253א, והייעוד הציבורי שלהם בוטל.

           חלפו 71 שנים ממועד הפרצלציה, ו-53 שנים ממועד שינוי הייעוד של המקרקעין, ובשנת 2014 הגישו יורשיהם של המנוחים עתירה מינהלית בגדרה ביקשו מבית המשפט להורות על זכותם לרכוש את החלקות מידי המדינה, מכוח הוראת סעיף 195(2) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את העתירה, ועל כך מערערת המדינה בפנינו.

המסגרת הנורמטיבית

2. נקודת המוצא לדיון היא סעיף 195(2) לחוק התכנון והבניה:

דין מקרקעין שנרכשו בתמורה

195. מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה:

(1)   [...]

(2)   שונה ייעודם על-פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור.