מדינת ישראל נ' נאסר אבראהים

1. ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (להלן: חוק המעצרים) על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת א' הלמן) במ"ת 63149-09-17 שניתנה ביום 7.12.2017 ובגדרה נקבע כי המשיב יועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני.

רקע והליכים קודמים

2. ביום 28.9.2017 הוגש כתב אישום נגד המשיב המייחס לו עבירות של הריגה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפקרה לאחר פגיעה, חבלה חמורה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, החזקת סכין והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

           מכתב האישום עולה כי בין משפחת המשיב לבין משפחת דודו (להלן: מחמד) קיים סכסוך ממושך ואלים. על רקע סכסוך זה עזבה משפחתו של המשיב, שגרה בסמיכות למשפחתו של מחמד, את ביתה, ועברה להתגורר בשכונה אחרת ביישוב טורעאן. בהמשך לכך, ביום 26.8.2017, הגיעו אביו ואחיו של המשיב (להלן: משהור ו-עורסאן, בהתאמה) לחניה הצמודה לביתו של מחמד, ובין עורסאן לבין בנו של מחמד (להלן: עמאר) התגלע ויכוח. משהור ומחמד, שני האבות, ניסו להרגיע את הרוחות ולהפריד בין השניים, אך ללא הועיל. בתוך כך, התקשר עורסאן לאחיו (להלן: מחמד הבן) אשר שהה באותו זמן יחד עם המשיב בביתם, עדכן אותו במתרחש וביקש ממנו לבוא לסייע לו. מחמד הבן דיווח למשיב על תוכן השיחה, ובתגובה לכך הצטייד המשיב בסכין ורץ יחף לרכבו ונהג לכיוון ביתו של דודו, מחמד, כשאחיו, מחמד הבן יושב לצדו.

           בינתיים, בחניית ביתו של מחמד המשיכו מחמד ומשהור במאמציהם להרגעת הרוחות. למרות זאת, בשלב מסוים הגיע למקום בשאר, בנו של מחמד ואחיו של עמאר (להלן: בשאר או המנוח), ובינו לבין עורסאן התפתח ויכוח. בשלב מסוים, עורסאן זרק לעברו של בשאר כיסא ופגע בו. בתגובה לכך, מחמד הורה לבשאר לעזוב מיד את המקום, והוא החל לעשות כן ולהתקדם לעבר חצר הבית.

           שניות ספורות לאחר מכן הגיעו המשיב ומחמד הבן ברכב לחניית ביתו של מחמד. המשיב חלף במהירות על-פני הרכב שחנה בפתח הבית, הסיט את רכבו לעבר בשאר ופגע בו פגיעה חזיתית וישירה. פגיעה זו הובילה למותו של בשאר. המשיב עצר לרגע, פתח את דלת הרכב, הביט במנוח ששכב מתבוסס בדמו ונסע מהמקום בנסיעה פרועה ומהירה מבלי שעמד על תוצאות הפגיעה ומבלי שהזעיק עזרה.

           בהמשך לכך, כשהוא נוהג בצורה פרועה ובמהירות, פגע המשיב בשני אנשים נוספים שהיו בדרכו, תוך התעלמות מאיתותי אזהרה ומתנאי הדרך. שני הנפגעים פונו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר (אם כי טען נגד עוצמת הראיות בדבר העבירה החמורה יותר המיוחסת לו), אך ביקש כי בשל נסיבותיו האישיות ייערך תסקיר מעצר בעניינו ותיבחן האפשרות להסתפק בחלופת מעצר או במעצר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט נענה לבקשתו והורה על הכנת תסקיר מעצר כאמור.