אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' ג'

מדינת ישראל נ' ג'

תאריך פרסום : 26/11/2020 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט לענינים מקומיים ירושלים
13629-12-18
29/09/2020
בפני השופט:
דניאל מרדכי דמביץ

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד אייל כהן
נאשם:
פ.ל.ג.
עו"ד יורם הכהן
הכרעת דין
 

 

בהתאם להוראת סעיף 182 סיפה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ראשית דבר אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם זיכוי מלא.

 

כתב האישום

  1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 6.12.2018. על פי כתב האישום, בנכס הנמצא ברחוב xxx בירושלים (חלקה xx בגוש xxx), ביצע הנאשם, במועד בלתי ידוע בין התאריכים 8.12.2016-8.11.2017 או בסמוך לכך, את העבודות הללו: "בקומת קרקע בצמוד לדירה קיימת הרס תוספת קיימת ובנה ללא היתר, תוספת בניה מקירות בלוקים וגג מחומר קל (פנלית) בשטח של כ-14 מ"ר". העבודות בוצעו ללא היתר מהוועדה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (בנוסחו דאז, טרם תיקון 116; (להלן - החוק), למרות שביצוען טעון היתר - עבירה לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק ולפי סעיפים 208(א)(3),(7),(8) לחוק.

    כתב האישום הוגש כנגד הנאשם בהיותו בעל הנכס, המשתמש בפועל בנכס והאחראי לביצוע העבודות.

     

    דיון ההקראה

  2. דיון הקראה התקיים ביום 4.7.2019 אליו התייצבו ב"כ המאשימה, הנאשם וסניגורו.

  3. במהלך הדיון כפר הנאשם כפירה כללית באמור בכתב האישום והוסיף כי תשריט הבינוי לא צורף לכתב האישום.

    עוד הוסיף הסניגור כי לגבי הבניין בו קיים הבינוי מקודמת תכנית תמ"א 38 במסגרתה הבינוי מחומר קל יאושר לבינוי קבוע. קידום התכנית ממתין לקבלת אישורים מכלל דיירי הבניין.

    נוכח כפירת הנאשם נקבע התיק להוכחות.

  4. ביום 7.7.2019 הגישה המאשימה לתיק את התשריט המצויין בכתב האישום עליו סומנו מיקומי העבודות מושא האישום.

  5. לבקשת הסניגור מיום 18.2.2020 זומן מתורגמן לשפה האנגלית לדיון ההוכחות.

     

    דיון ההוכחות

  6. דיון ההוכחות התקיים ביום 25.2.2020 אליו התייצבו ב"כ המאשימה, הסניגור, הנאשם מתורגמנית בית המשפט (לשפה האנגלית) ועדי הצדדים.

    פרשת התביעה

  7. עדות המפקח, מר מטר איסקנדר

    • המפקח בתפקידו במשך 10 שנים. בהכשרתו הוא הנדסאי אדריכלות.

      • המפקח הגיע לבית הנאשם בעקבות תלונה שהתקבלה משכן ביום 25.9.2017 בגין עבודות המבוצעות בבניין. הוגש למחלקת הפיקוח על הבניה מכתב בו פורטו העבודות המבוצעות (המכתב לא הוצג ולא צוטט). ביום 5.11.2017 נערך ביקור ראשון במקום על ידי המפקח יחד עם שותפתו (מפקחת נוספת). במועד זה לא נכח איש במקום והושארה הודעה על כניסה למקרקעין. ביום 8.11.2017 ערך המפקח ביקור שני במקום. במועד זה נכחו במקום הנאשם ורעייתו.

        המפקח צילם את עבירת הבניה וגבה הודעת חשוד. במהלך מתן הודעתו הודה הנאשם בפני המפקח כי בתוספת שהיתה קיימת, מעל קיר אבן, הוחלפו חלונות בקיר שנבנה.

        בעת החקירה שוחח המפקח עם הקבלן וכן עם עורך דינו של הנאשם אשר הודיע למפקח כי הוא ישלח לו מכתב. ביום 13.11.2017 נשלח מכתב למפקח על ידי הסניגור בו נטען כי התוספת היתה קיימת.

        הנאשם לא חתם על פרוטוקול החקירה.

      • הנאשם החליף את סוג החומרים של הבינוי ולפיכך לא מדובר בשיפוץ פנימי בלבד אלא בבניה חדשה הטעונה היתר. בנוסף, הבניה באזור אפשרית מאבן בלבד ורק באישור מחלקת שימור. הנאשם לא קיבל אישור כאמור והבניה שבוצעה לא תואמת את הנחיות מחלקת השימור.

      • הבינוי משמש כחלק מחדר שינה. מנסח הטאבו עולה כי הנאשם הוא בעל הנכס.

      • באשר לשפת החקירה והאזהרה שבתחילתה - המפקח תרגם לנאשם את החקירה לאנגלית והבהיר לו כי באפשרותו להיוועץ בעורך דין טרם החקירה. המפקח לא תרגם לנאשם בשפה האנגלית את האזהרה הכתובה על טופס החקירה אלא ניסה לפשט במילים אחרות את האמור באזהרה. בדרך כלל המפקח לא חוקר בכח.

        בית המשפט ביקש מהעד שיאמר בשפה האנגלית את נוסח האזהרה המתייחס לכך שכל דבר שהנחקר יאמר בחקירתו עלול לשמש ראיה נגדו. המפקח לא הצליח לתרגם משפט זה לשפה האנגלית וטען שהוא פישט את הדברים לנחקר ובעיקר אמר לנאשם (החשוד) שהוא יכול להתייעץ עם עורך דין (עמ' 5, שור' 14-3).

      • באשר לזימון המתלונן לעדות העיד המפקח כי בדיעבד היה נכון לזמן את המתלונן להעיד במשפט.

      • המפקח עיין בתיק רישוי 1981/806.1 ממנו עלה כי הבינוי לא קיים בתשריטים שהיו במסגרת אותו הליך.

      • בחקירה נגדית העיד הפקח כי אף אם הבינוי היה קיים היתר בעבר, מדובר בבניה חדשה (הטעונה היתר).

      • באשר לתשריט של היתר הבניה - העד חזר על דבריו בדבר הפקת התשריט מתוך תיק רישוי 81/806.1 כחלק מהכנת התיק (תיק העבירה דנן) והוסיף כי השאיר עותק של צילום התשריט של היתר עליו צויין מספר התיק ממנו הוצא. התשריט שבתיק הרישוי שנבדק על ידי העד מציג בקשה להוספת ממ"ד ובתשריט לא רואים את התוספת שבנה הנאשם.

      • לגבי העדת המתלונן בפני בית המשפט העיד המפקח כי היה ראוי שהמתלונן יזומן לחקירה ויופיע כעד בתיק (עמ' 5, שור' 26-22). המפקח לא זכר מדוע לא זימן את המתלונן וציין כי לעיתים ישנה התנגדות של מתלוננים למסור עדות (עמ' 7, ושר' 12-9).

      • במועדי ביצוע הביקורים במקום, עבודות הבניה כבר הסתיימו.

      • לשאלת הסניגור בדבר ההבדל בין הבניה המפורטת בטופס החקירה לבין הבניה המפורטת בתרשומת, העיד המפקח כי מדברי הנאשם בחקירה הבין המפקח כי הנאשם החליף חלונות בקיר עשוי מבלוקים. נוכח חלוף הזמן לא זכר המפקח את לשון החקירה המדוייק (קרי מה בדיוק נאמר).

    • הוצגו והוגשו על ידי המאשימה: 9 תמונות פנים וחוץ של הבנוי, תמונה של הודעת כניסה למקרקעין ו-2 תמונות של תשריט הבינוי מתוך תיק הארנונה (סומנו בהמשך גם נ/1) - ת/1; הודעת חשוד מיום 8.11.2017 שנגבתה בשטח על ידי המפקח ולא נחתמה על ידי הנאשם - ת/2; צילום תעודת זהות של הנאשם - ת/3; נסח טאבו לפיו הדירה בבעלות הנאשם ורעייתו - ת/4; תרשומת המפקח בתיק החקירה - ת/5.

      פרשת ההגנה

    • עדות מר עופר גולן

      • בחקירה ראשית העיד העד כי הוא ביצע שיפוץ בדירת הנאשם עם כניסת הנאשם לדירה.

      • תוואי הקירות זהה למצב שקדם לשיפוץ. העד עמד על טענה זו תוך שבחקירה נגדית גם הדגיש שהוא ביקר בדירה חודשיים טרם מכירתה - ולפיכך יש לו ידיעה מלאה המבססת את טענתו.

      • הגג והקירות של התוספת היו קיימים במקום. הגג והקירות לא הוחלפו, גודלם והיקפם לא שונו. לגג הוסף מרזב ובוצע איטום למניעת נזילות קיימות.

      • בחקירה נגדית העיד העד כי הוא סטודנט ללימודי הנדסאות בניין ועובד כקבלן שיפוצים.

      • העבודות בבית הנאשם בוצעו בחודש ינואר 2018 או קצת קודם לכן. העד לא זכר את המועד הספציפי בו בוצעו העבודות אך הבהיר כי יש באפשרותו לבדוק זאת ביומנו. השיפוץ כלל עבודות אינסטלציה, חשמל וכל מה שהיה דרוש שיפוץ. עיקר עבודות השיפוץ היו בפנים הבית ולא בוצעו עבודות קונסטרוקציה או עבודות הנדסיות.

      • באשר לשיפוץ הבינוי - הגג היה קיים במקום עוד בעת מגוריו של הדייר הקודם ולא שונה בעת השיפוץ למעט הוספת מרזב. קיר האבן קיים במקום משנת 1930. העד לא זכר אם השלמת הקיר מעל קיר האבן עד לגובה הגג היתה באמצעות בלוקים או פאנלית. העד ביצע על הקיר עבודות שפכטל, טיח וצבע והורכבו חלון וסורגים. כל החלונות הם באותו גודל.

      • ככל שהעד מתבקש לבצע עבודות חדשות הוא דורש תוכניות (מאושרות על ידי רשויות). במקרה דנן לא היתה בניה חדשה ולכן הוא לא דרש מהנאשם להציג בפניו תוכניות.

      • לדברי העד, מאחר שהבינוי קיים משנת 1930, ישנה חזקה ולא נדרש היתר חדש. העד ביקר בדירה עוד לפני שהנאשם רכש את הנכס מבעלת הדירה הקודמת ומכך ידע מה היה קיים טרם ביצוע השיפוץ.

    • עדות גב' אילנה נוימן

      • העדה התגוררה בדירה מאז שנת 1964. הדירה היתה שייכת להורי העדה. בשנת 2016 מכרה העדה את הדירה לנאשם.

      • העדה ביקרה לאחרונה בדירה ועל פי עדותה, המראה החיצוני של הדירה לא שונה. הגג והקירות לא שונו.

      • בחקירה נגדית העידה העדה כי "התוספת" (השטח מושא כתב האישום דנן) היתה קיימת במקום מאז שאביה רכש את הדירה. העדה לא ידעה היכן ההיתר והעידה כי הנאשם קנה את הדירה כפי שהיא היתה קיימת בעת שאביה רכש את הדירה.

      • באשר לגג - לדברי העדה, אביה בנה את הגג במקום הגג הקודם אשר היה עשוי אסבסט. מאז שנת 1930 הגג הוחלף על ידי אביה עקב נזילות.

      • העדה לא זיהתה את הכיוונים של הדלת והחלון כפי שהוצגו בפניה בתמונות על ידי ב"כ המאשימה (מוצג ת/1). לדברי העדה זכור לה כי הדלת היתה במרכז ולא בצד והכיוונים היו שונים.

      • קיים תרשים של הבניין משנת 1992 בו ניתן לראות את הבינוי.

      • טרם מכירת הדירה ביצע מר עופר גולן עבודות ביוב ואינסטלציה מטעם ועד הבית. העבודות בוצעו מחוץ לדירה, בגינה המשותפת. במסגרת בדיקת המקום טרם ביצוע עבודות אינסטלציה, נכנס מר גולן לדירה וראה גם את אזור הבינוי מושא ההליך דנן.

    • עדות הנאשם

      • בחקירה הראשית העיד הנאשם כי הוא רכש את הדירה בחודש דצמבר 2016. בחוזה המכר הוצהר כי כל שטח הדירה חוקי וצורף תרשים הדירה ממחלקת הארנונה של עיריית ירושלים. הוסכם גם כי שטח הדירה כפי שהוא מופיע בנסח הטאבו (מוצג ת/4) הוא השטח הקיים בפועל.

      • כל מה שתואר על ידי שני עדי ההגנה נכון והבינוי מושא ההליך דנן היה קיים במקום.

      • בחקירה נגדית העיד הנאשם לגבי מהות הבינוי - מיקום החלון לא הוזז משמעותית. מיקום הדלת שונה לצד כפי שהעידה גב' נוימן. בגג לא שונה דבר למעט הוספת מרזב. האיטום בוצע מהצד הפנימי.

      • באשר למועד רכישת הנכס וביצוע עבודות הבניה - הנאשם רכש את הדירה בסוף דצמבר 2016 ומיד לאחר הרכישה החלו עבודות השיפוץ. הבינוי משמש למגורים.

      • בפני הנאשם הוצג תשריט הארנונה כפי שצורף לחוזה המכר (מוצג נ/1) והתשריט הנספח לכתב האישום. הנאשם לא ידע להסביר את הפער שעלה בין שני התשריטים שהוצגו בפניו.

      • לדברי הנאשם, אין בידיו את ההיתר של הדירה אלא רק את תרשים הארנונה כפי שהוצג לו בעת רכישת הדירה.

      • לשאלת ב"כ המאשימה לגבי שינוי מיקום הדלת והחלון העיד הנאשם כי בעת רכישת הדירה מסרה לו המוכרת כי אביה ביצע הכל בהיתר ומכך הסיק כי לכל הבינוי יש היתר.

      • באשר לחקירה על ידי המפקח - הנאשם לא הבין כי הוא יכול שלא לענות לשאלות המפקח. הנאשם נשאל מספר שאלות לגבי הבינוי והפנה את המפקח למר גולן. הנאשם לא הסכים לחתום על טופס שהיה כתוב בעברית והפנה את המפקח לסניגור (בזמנו - עורך דינו לעניין רכישת הנכס) לקבלת תשובות לשאלותיו. במעמד החקירה, השיב המפקח לנאשם כי אין לו זמן ועזב את המקום. המפקח לא אמר לנאשם דבר לגבי אפשרות להתייעץ עם עורך דין טרם החקירה (עמ' 15, שור' 32 - עמ' 16, שור' 3).

      • האמור בהודעת חשוד בדבר הגבהת קיר לא נכון. הנאשם לא הרס חלונות אלא ביצע רק שיפוץ בפנים הבית ובתוספת.

    • הוצג והוגש על ידי ההגנה תשריט הבינוי שהתקבל ממחלקת הארנונה והיה נספח להסכם רכישת הדירה - נ/1.

       

      סיכומי הצדדים

    • עיקרי סיכומי המאשימה

      • בדיון ההקראה אמר הסניגור כי לגבי הבניין מקודמת תכנית תמ"א 38 במסגרתה הבינוי ייבנה מחומר קבוע ומכאן ניתן ללמוד כי התוספת בנויה מחומר קל.

      • באשר לעדות המפקח - המפקח העיד כי ביקר במקום, תיעד את העבירה וחקר את הנאשם. המפקח התרשם כי הבניה חדשה וכי היא נבנתה מחומרים קלים בניגוד לבניה מאבן של כלל הבניין. המאשימה חזרה על פירוט המוצגים שהוגשו על ידה ועל עדות המפקח לגבי המוצגים.

      • באשר לעדות מר גולן - העד העיד כי הוא ביצע עבודות שיפוץ במקום בראשית שנת 2018. עדות העד בדבר קיומו של הבינוי משנת 1930 לא תאמה את המוצג בתמונות בדבר בניה בחומרים חדשים. עם התקדמות החקירה הוסיף העד כי הותקנו גם חלונות חדשים ולא בוצעו רק שיפוצים פנימיים.

      • באשר לעדות גב' נוימן - העדה פירטה כי הגג הוחלף מחומר אסבסט לחומר אחר וכי כיווני החלון והדלת אינם כפי שהיא זוכרת שהיו.

      • באשר לעדות הנאשם - הנאשם העיד כי רכש את הדירה בשנת 2016 והסתמך על תשריט של מחלקת הארנונה לבדיקת שטח הדירה. אין בידי הנאשם היתר בניה להצגה. הנאשם הודה כי שיפץ את הדירה והזיז את מיקום החלון ודלת. הנאשם העיד כי הוא משתמש בתוספת למגורים.

      • אף מבלי להזדקק לחקירת הנאשם בפני המפקח, מכלל העדויות עלה כי אין מחלוקת לגבי מועד ביצוע העבודות אלא לגבי היקף העבודות. מעדות עדי ההגנה ואף מעדות הנאשם עלה כי בוצעו עבודות שיפוץ פנימיות והורכבו חלון ודלת במיקום שונה בבינוי.

      • בהתאם לסעיף 145(א)(2) לחוק, כל שיפוץ או שינוי בדירה חייבים היתר למעט ביצוע שינויים פנימיים שאינם כוללים שינוי בחזית החיצונית של הדירה או במראהו החיצוני.

        המאשימה הפנתה לפסק הדין ע' (חיפה) 539/98 חאלד אחמד מחאמיד נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה (18.6.1998) בו נקבע כי שינוי פנימי בבניין שאין לו היתר כדין מוגדר אף הוא כבניה אסורה.

        כן הפנתה המאשימה לפסק דין ב-ע"פ (י-ם) 14126-03-17 אברהים חלאילה נ' מדינת ישראל (26.3.2017) בו נקבע כי שיפוץ חלונות וגג אינו מהווה שינוי פנימי גם במקרה בו קיים היתר לבניין.

      • מכל הראיות שהציגה המאשימה ומעדותו של הנאשם ועדי ההגנה עולה כי המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירות המפורטות בכתב האישום. מבוקש להרשיע את הנאשם ולקבוע מועד טיעונים לעונש.

    • עיקרי סיכומי הנאשם

      • באשר להגדרת העבירה - המאשימה שינתה את גרסתה מכתב האישום שם צוין כי הנאשם הרס תוספת קיימת ובנה חדשה תחתיה. בסיכומי המאשימה נטען כי הנאשם ביצע שינויים פנימיים הטעונים היתר וכך גם תועד בתרשומת המפקח.

        ראיות המאשימה וטענותיה סותרות. בכתב האישום צויין כי היתה קיימת תוספת תוך שזו נהרסה על ידי הנאשם. ההריסה לא צויינה בחקירת הנאשם (ת/2) ובתרשומת המפקח (ת/5). מתשריט כתב האישום ומעדות המפקח בפני בית המשפט עולה כי התוספת לא היתה קיימת כלל טרם בנייתה על ידי הנאשם. שינוי הגדרת האישום והסתירות בין גרסאותיה של המאשימה, מצדיקים את מחיקת כתב האישום.

      • באשר לחקירת הנאשם - מעדות המפקח עלה כי במסגרת חקירת הנאשם בפניו, הנאשם לא הוזהר כדין בשפתו, בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002 (להלן - חוק חקירת חשודים) והחקירה לא תועדה בשפה בה נערכה - בניגוד לסעיף 8(1) לחוק חקירת חשודים.

      • באשר לתשריט שהוצג על ידי המאשימה כנספח לכתב האישום - המפקח העיד כי אין זה משנה אם קיים היתר לבינוי אם לאו ודי בכך כי בתשריט שהוצג על ידי המאשימה, הבינוי לא קיים. לא הוצג תשריט מתוך היתר הבניה שניתן לדירה. התשריט שהוצג נלקח מתיק רישוי אחר, תוך שאותו תשריט הוגש על ידי צד ג' לתיק הרישוי האחר מבלי שהוכח כי זהו התשריט מתוך ההיתר הרלבנטי לדירה.

      • עדי ההגנה העידו כי הבינוי, כולל הגג, היו קיימים וכי בוצעו שינויים פנימיים בלבד.

      • הנאשם לא ביצע עבירת בניה ובוודאי לא את העבירות המפורטות בכתב האישום. המאשימה לא הציגה היתר רלבנטי המוכיח כי הנאשם בנה בניגוד לו. גרסאות המפקח שונו וכתב האישום אינו תואם את ממצאי המפקח מהשטח כפי שתועדו בתרשומת (ת/5).

      • המאשימה לא הוכיחה מעבר לספק סביר את ביצוע העבירה המפורטת בכתב האישום על ידי הנאשם. מבוקש למחוק את כתב האישום ולחייב את המאשימה בכל הוצאות הנאשם בגין ניהול ההליך דנן.

         

        דיון והכרעה

    • הגדרת הבינוי מושא ההליך דנן

      • בצפון-מזרח דירת מגוריו של הנאשם קיים בינוי בשטח של כ-14 מ"ר. הקיר המקיף את הבינוי בנוי בשליש התחתון מאבן (קרי חיפוי אבן של בנייה בת קיימא) ובשני השלישים עליונים - מבלוקים מטוייחים וצבועים (ללא חיפוי אבן). גג התוספת עשוי מחומר קל (פנלית). בקיר המזרחי של הבינוי קבועה דלת. בקירות הצפוני והמערבי יש חלונות. הבינוי מהווה חלק מחדר שינה שבדירת המגורים.

      • בכתב האישום הוגדרה עבירת הבניה: "תוספת בניה מקירות בלוקים וגג מחומר קל (פנלית) בשטח של כ-14 מ"ר".

    • משימת ההוכחה של המאשימה

      • בהגשת כתב האישום דנן, כפי נוסחו, טענה המאשימה למעשה כי בידיה ראיות לשם הוכחה מעבר לספק סביר כי בתאריכים 8.11.2017-8.12.2016 הנאשם ביצע הריסה של תוספת קיימת והקים אותה מחדש מקירות בלוקים וגג פנלית.

      • לשם כך על המאשימה לאחוז בראיות לגבי:

        1. המצב המקורי (התוספת שהיתה קיימת);

        2. פעולת ההריסה;

        3. פעולת הבניה (החדשה);

        4. המצב הנוכחי.

      • העבירה עצמה היא פעולת הבניה, אולם בהעדר ראיות לעצם ביצועה, הוכחתה תלויה בראיות מוצקות לגבי המצב המקורי הנטען בהשוואה למצב הנוכחי.

        כאשר מדובר ב"בניה מאפס", קרי הקמה של מבנה על קרקע בתולה, הוכחת הבניה מתבססת לרוב על הצגת צילום אוויר של הקרקע ללא בינוי עליה.

        במקרה דנן, כאשר הטענה היא להחלפת בינוי קיים בבינוי אחר באותם ממדים, קיים קושי אינהרנטי באיסוף הראיות לגבי אותה החלפת בינוי בבינוי.

      • ייאמר כבר עתה כי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה-לכאורה (הראשוני) של האישום - ולמעשה דינו של הנאשם הוא זיכוי כבר לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

    • ראיות המאשימה

      אלה הן ראיות המאשימה:

      • עדות המפקח בפני בית המשפט.

      • ת/1 - צילומי הבינוי ביום 8.11.2017 (לאחר העבודות הנטענות). אין מחלוקת על אמיתותם של הצילומים וממילא אין בהם כשלעצמם להוכיח דבר, אלא אם תבוצע השוואה למצב קודם כלשהו.

      • ת/2 - פרוטוקול חקירת חשוד (הנאשם) על ידי המפקח ביום 8.11.2017 (יום ביקור המפקח בשטח).

      • ת/3+ת/4 - צילום תעודת הזהות של הנאשם וכן נסח טאבו - מסמכים שאינם במחלוקת מלכתחילה.

      • ת/5 - תרשומות עצמיות שביצע המפקח בתיק החקירה בתאריכים 5.11.2017, 8.11.2017 ו-13.11.2017.

        נתייחס להלן לראיות המאשימה הרלבנטיות: ת/2, ת/5 ועדות המפקח.

    • מוצג ת/2 - פרוטוקול חקירת הנאשם על ידי המפקח

      • מוצג ת/2 הוא פרוטוקול החקירה שערך המפקח לנאשם בעת ביקורו השני של המפקח במקום (8.11.2017). מעדות המפקח בפני בית המשפט עלה:

        1. חקירת הנאשם נערכה באנגלית ותיעוד החקירה בוצע בעברית.

        2. שליטת המפקח (החוקר) בשפה האנגלית אינה מלאה, אינה קרובה למלאה ולמעשה אינה מספיקה לניהול חקירה מדוייקת בעלת נפקות משפטית בשפה האנגלית. כך עלה בבירור בעת חקירת המפקח בפני בית המשפט.

        3. בעת החקירה בשטח המפקח הבהיר לנאשם-נחקר כי הוא יכול להיוועץ בעורך דין טרם החקירה.

        4. המפקח לא הזהיר את הנאשם בשפתו (אנגלית), בנוסח האזהרה המפורט בטופס הודעת חשוד. גם כאשר נתבקש המפקח בחקירתו בפני בית המשפט, לתרגם את אזהרת החשוד מעברית לאנגלית, לא ידע המפקח לעשות כן (עמ' 5, שור' 1-14).

        5. החשוד-הנאשם לא חתם על פרוטוקול החקירה הכתוב עברית. המפקח טען כי הנאשם סירב לחתום.

      • ההסדר החוקי - חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002

        קובע סעיף 2 לחוק חקירת חשודים:

        חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים.

        קובע סעיף 10 לחוק חקירת חשודים:

        לענין שפת התיעוד של חקירת חשוד מחוץ לתחנה יחולו הוראות אלה:

        (1)תועדה חקירת חשוד בכתב בלבד, יהיה התיעוד בשפה שבה התנהלה החקירה, אלא אם כן לא ניתן לתעדה בו זמנית או בסמוך לה באותה השפה;

        (2)לא תועדה חקירת חשוד בשפה שבה התנהלה, כאמור בפסקה (1), יתורגם התיעוד בפני החשוד לשפה שהחשוד מבין לשם קיום הוראות סעיף 11, ותרגום כתוב לשפה כאמור יצורף לתיעוד בכתב;

        קובע סעיף 11(ב) לחוק חקירת חשודים:

        נחקר חשוד מחוץ לתחנה בעבירה שאינה מן העבירות המנויות בתוספת, והחקירה תועדה בכתב, יוצג התיעוד לחשוד במקום שבו נערכה החקירה והוא יתבקש לאשרו; לא אישר החשוד את התיעוד במקום החקירה, יוצג התיעוד לפני החשוד בתחנה, בהקדם האפשרי, והחשוד יתבקש לאשרו, אלא אם כן אישר הקצין הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את הצעת התיעוד לפני החשוד בתחנה במועד מאוחר יותר.

      • אין מחלוקת כי שפתו של הנאשם היא אנגלית וכי הכוונה היתה לחקור אותו באנגלית. אין טענה ליכולת של הנאשם לשוחח בעברית ברמה נאותה (בפרט לא בנושאי קניין, תכנון ובניה ומשפט) ולא ידוע שנעשה נסיון לחקור אותו בעברית.

      • במקרה דנן, מתעורר ספק עמוק כאשר ליכולת המפקח לשוחח באנגלית באופן שוטף, ובפרט לחקור בשפה האנגלית חקירה כדין (חקירה אשר משמעויותיה והשלכותיה הרות גורל - הרשעה בדין פלילי על כל השלכותיה). המפקח לא יכול היה לתרגם באולם המשפט לשפה האנגלית את נוסח האזהרה אשר הוא היה חייב לומר לנאשם-נחקר טרם החקירה.

      • נוכח קשיי המפקח בשליטה מלאה בשפה האנגלית גם לא ניתן לקבוע כי חקירת הנאשם נערכה בשפתו.

      • החקירה תועדה שלא בשפה בה נערכה (לדברי המפקח, השיחה בינו לבין הנאשם נערכה באנגלית (עמ' 3, שור' 19)). המפקח לא הבהיר מדוע לא היה ניתן לתעד את החקירה בשפה בה נערכה (אנגלית).

      • בסיום החקירה סירב החשוד-הנאשם לחתום על מסמך החקירה (מסמך שכולו כתוב עברית). לא נטען שנעשה נסיון נוסף לאשר את החקירה ולקבל את חתימת הנאשם על פרוטוקול החקירה מאוחר יותר במשרד המפקח.

      • עולה כי חקירת הנאשם נערכה בניגוד להוראות חוק חקירת חשודים. מודגש כי הפגם בחקירת הנאשם איננו טכני בלבד: התמונה העובדתית המתגבשת מעדות המפקח היא שכלל לא ברור מה היה השיח בין המפקח לבין הנאשם; לא ברור ולא ידוע מה שאל המפקח (באנגלית); לא ברור מה הובן על ידי הנאשם; לא ברור מה אמר הנאשם (באנגלית); לא ברור מה הבין המפקח; ומה מכל זה תועד על ידי המפקח (בעברית). בחירת הנאשם שלא לחתום על מסמך שאין הוא מבין מה נאמר בו (ת/2) היתה אך טבעית ומתבקשת, והיא עולה בקנה אחד עם תמונת החקירה דלעיל.

        לאור כל האמור, משקלו הראייתי של מוצג ת/2 הוא אפסי.

    • עדות המפקח בפני בית המשפט

      • בראשית דבריו ציין המפקח כי חקירתו התבססה על תלונה מיום 25.9.2017. התלונה היתה, לדבריו, "שבקומת הקרקע מתבצעות עבודות בניה" (עמ' 3, שור' 16-15). ככל שהיתה הרשות החוקרת מגיעה לתעד את העבירות הנטענות בסמוך להגשת התלונה (ככל שאלה אכן בוצעו), אפשר שהיה בכך כדי לבסס את האישום. אלא שבפועל הגיעה הרשות החוקרת לשטח רק בחלוף חודש וחצי - תוך שאין בידיה ראיות של ממש להתרחשויות הקודמות.

      • המפקח אישר, במחשבה לאחר מעשה, שנכון היה להעיד בבית המשפט את המתלונן - אלא שכך לא נעשה.

      • המפקח טען כי התשריט בתיק רישוי 1981/806.1 אינו מציג את התוספת מושא דיוננו. מדובר בתשריט אשר נעשה על ידי איש מקצוע מטעם מגיש אותה בקשת היתר (אשר לא ברור אם הגיעה לידי קו גמר של היתר סופי), שלא נגע לדירת הנאשם, ואשר אין בו כדי לחייב בכל הנוגע לדירת הנאשם. זאת ועוד, טענת המפקח בעניין זה נוגדת את הנטען בכתב האישום: בתשריט התוספת לא קיימת; בכתב האישום נטען שהתוספת נהרסה ונבנתה מחדש. מתי, אם כן, הוקמה התוספת (שנטען כי הנאשם הרס טרם הקמתה מחדש)? לא ברור. לא ברור מה העובדות הנטענות ולא ברור הגיונן.

        תחילת החקירה הנגדית הוקדשה לעניין דיוק הטענה העובדתית של המפקח (אל מול המיוחס לנאשם בכתב האישום) - אולם לא היה בכך כדי להסיר את העמימות, ומבחינת המפקח הדברים לא ממש משנים (עמ' 6, שור' 14-3).

      • מבחינה משפטית, המאשימה הקפידה לעקוף את שאלת קיומו של היתר מלכתחילה לבינוי שהיה טרם ההקמה החדשה (הנטענת) של התוספת - זאת הואיל ועצם ביצוע העבודה הנטענת של ההקמה מחדש טעון היתר (שאין מחלוקת שלא היה). דא עקא, לא היה בידי המפקח להעיד מידיעה אישית לגבי קיומו של הבינוי הקודם, לגבי הריסתו הנטענת או לגבי עבודות ההקמה מחדש.

      • כמפורט לעיל, הסברי המפקח בכל הנוגע לחקירה שהוא חקר במקום את הנאשם מובילים למסקנה שתיעוד החקירה (ת/2) פגום לחלוטין ומשקלו אפסי.

      • המפקח טען כי מהתרשמותו בשטח, "התוספת היא חדשה מבחינת החומרים" (עמ' 4, שור' 8-7). מדובר באימרה כוללנית שאין בה כדי למקד את מועד ביצוע הבניה הנטענת ובוודאי שאין בה כדי לשייכה דווקא לתקופה בה היו לנאשם זכויות בדירה.

        מעבר להגשת מוצגי המאשימה (על חולשותיהם) בית המשפט אינו מוצא בעדות המפקח משום ראיה שיש בה כדי להוכיח המצב הקודם, ההריסה או הבניה מחדש (ולו רכיב אחד מהם).

    • מוצג ת/5 - תרשומות המפקח בתיק החקירה

      אין במוצג ת/5 משום תוספת עובדות עצמאיות. מדובר בתיעוד שביצע המפקח בשני ביקוריו במקום (בביקור הראשון ביום 5.11.2017 לא היה איש בדירה והושארה הודעה) וכן בעת קבלת מכתבו של ב"כ הנאשם (ביום 13.11.2017, 5 ימים לאחר פגישת המפקח עם הנאשם ורעייתו במקום; מתועד כי ב"כ הנאשם טען במכתבו שהתוספת היתה קיימת).

      לעניין התיעוד ביום 8.11.2017 (מועד החקירה בשטח), מובהר כי חקירה של חשוד צריכה להיות מתועדת כפי הוראות חוק חקירת חשודים ובוודאי שאין בתרשומת בתיק חקירה כדי להוסיף על פרוטוקול חקירה (שגם בו עצמו יש פגמים אינהרנטיים, כמפורט לעיל).

      ניתן לסכם ולומר כי מוצג ת/5 אינו מסייע להוכחת העובדות המטריאליות.

    • סיכום ביניים - העדר הוכחה לכאורה

      מכלל ראיות המאשימה יש אך ורק ראיה לגבי מצב הבינוי הנוכחי (8.11.2017 ואילך). אין הוכחה כלשהי לגבי ביצוע עבודות בניה על ידי הנאשם, אין הוכחה כלשהי לגבי ביצוע הריסה על ידי הנאשם (והרי זו הגרסה העובדתית שבה מואשם הנאשם), אין הוכחה לגבי מצבו של הבינוי טרם יום 8.12.2016 (תחילת תקופת העבודות - על פי כתב האישום).

      המאשימה לא הוכיחה את ביצוע העבודות על ידי הנאשם כפי הנטען בכתב האישום.

      בנסיבות אלה ניתן היה לעצור את הדיון בשל אי הוכחת האשמה אף לכאורה ולהודיע על זיכוי הנאשם (בהתאם לסעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982).

      משלא ביקש הסניגור לעשות כן (קרי להכריז על זיכוי כאמור) ונוכח עומס דיונים ומצוקת זמן נמשכה שמיעת ראיות ההגנה. כבר עתה ייאמר כי אין בידי המאשימה להיבנות מראיות ההגנה.

    • סקירת ראיות ההגנה (בקצרה)

      אין בראיות ההגנה כדי לסייע למאשימה להוכחת האישום מעבר לספק סביר.

      • העד מר עופר גולן

        העד שלל את הטענה לשינוי הקירות החיצוניים של הבינוי.

        העד הבהיר שהוא מכיר את הדירה עוד טרם בעלותו של הנאשם בה.

        העד פירט את העבודות שביצע בדירה - עבודות שהן שיפוץ ותחזוקה במהותן.

      • העדה גב' אילנה ניומן

        העדה מכירה את הדירה מאז שנת 1964 ועד מכירתה לנאשם בשנת 2016.

        העדה אישרה כי קווי המתאר החיצוניים של הדירה לא השתנו. היא זיהתה שינוי (לא מהותי מבחינת הדין) בין חיפוי "שפריץ" שכיום הוא לבן חלק.

        העדה אישרה וביססה את היכרות מר עופר גולן עם הדירה טרם מכירתה לנאשם.

        למראה צילומי הנכס (ת/1) ציינה העדה כי בוצע שינוי במיקום הדלת.

      • עדות הנאשם

        הנאשם עמד על הטענה הבסיסית שלא ביצע הריסה ולא ביצע בניה.

        הנאשם אישר כי בוצע שינוי במיקום הדלת.

        רק בסיום החקירה הנגדית הטיח התובע בנאשם את הטענה הבסיסית לפיה מעל השליש התחתון של קיר המרפסת היו חלונות (מעין מרפסת סגורה או "מרפסת שמש") ואלו הוסרו והוחלפו בבניית בלוקים. הנאשם שלל טענה זו מכל וכל (עמ' 16, שור' 7-6).

      • מוצג נ/1 - תשריט הדירה מגזברות עיריית ירושלים 

        כראיה לקיומה של התוספת טרם רכישת הנכס, הציג הנאשם מסמך שצורף להסכם מכר הדירה לידיו אשר מודפס עליו כי הוא מגזברות עיריית ירושלים (עמ' 13, שור' 11-12). עיון בתשריט מעלה כי הוא מבוסס על מדידה של הדירה שבוצעה ביום 16.6.1996 - לפני יותר מ-24 שנים. גם אילו נמצא הפרש בין התשריט משנת 1996 לבין המצב הפיסי בשטח כיום, הרי שאין בכך כדי להוכיח שהשינוי בוצע דווקא בחלוף 20.5 שנים מעשיית התשריט. בפני בית המשפט לא הונחו ראיות של ממש להוכחת היחס בין המצב הפיסי בשטח לבין התשריט האמור (נ/1). גם מטענות הנאשם ברי כי די היה לו בדירה כמו שהיא ובהתחייבות המוכר שכל הדירה חוקית.

        הנאשם לא ידע להסביר מה מקור ההבדל שהוצג בפניו בין תשריט הארנונה משנת 1996 (מוצג נ/1) לבין התשריט שצירפה המאשימה לכתב האישום (תשריט מתיק רישוי 1981/806.1 אשר עמדנו לעיל על היותו חסר תוקף מחייב לבינוי מושא דיוננו), אולם אין בכך כדי ליתן משנה-תוקף לתשריט מחלקת הארנונה (נ/1) אלא רק להאיר את המקום השולי שתפסו תשריטים באשר הם בעיני הנאשם.

        בערבו של יום אין באותו תשריט אשר נראה שנערך על ידי מחלקת הארנונה של עיריית ירושלים בשנת 1996 כדי להוכיח את העבירות המיוחסות לנאשם כשני עשורים מאוחר יותר.

        אף קשה לקבוע כי תשריט הרלבנטי לגביית דמי ארנונה, מהווה הוכחה לקיומו של בינוי בפועל, בהתאם להיתר בניה, שכן לא ברור לפי אלו פרמטרים ועל פי אילו נתונים נמדד שטח הדירה. עורך התשריט לא התייצב לעדות בפני בית המשפט בכדי להוכיח כי שרטוט הדירה כפי שבוצע על ידו, מציג את מלוא שטח הדירה כפי שהיה קיים הפועל באותה עת.

    • אי הוכחת ביצוע העבירה המפורטת בכתב האישום

      • על פי העובדות שפורטו בכתב האישום, במקום הבינוי היתה קיימת תוספת (לא צויין שטחה אולם נראה כי הטענה היא שלא חל שינוי בשטח הבנוי); הנאשם הרס את התוספת הקיימת ובנה במקומה תוספת חדשה באמצעות בניית קיר מבלוקים ובניית גג מפנלית - בשטח של כ-14 מ"ר.

      • כמפורט לעיל, ראיות המאשימה אינן מבססות לכאורה את העבירה המיוחסת לנאשם.

      • ראיות ההגנה שוללות את הטענה בדבר הריסת בינוי ובנייתו מחדש.

      • הראיה המיטבית לביצוע בינוי אשר יכול שנעשה בניגוד לדין, כפי שעולה מעדויות עדי ההגנה, היא שינוי מיקומם של החלונות והדלת שלאורך קיר התוספת - אולם לא אלו העבודות המפורטות בכתב האישום. בערבו של יום אין בפני בית המשפט נתונים מדוייקים גם לגבי השינויים האמורים - קרי מה (דלת, חלון) עבר מאיפה (בדיוק מאיזה קיר, איזה גובה וכיו"ב). ממילא בנסיבות אלה גם אין בפני בית המשפט עובדות שהוכחו באופן שניתן להרשיע לפיהן בהתאם להוראות סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, מה גם שבוודאי לא ניתן לקבוע כי ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בעניינן.

         

        התוצאה

        בית המשפט מזכה את הנאשם זיכוי מלא מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום - עבירה לפי סעיפים 145(א), 204(א) ו-208 (3), (7)-(8) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (כנוסחו עובר לתיקון 116).

         

        לא מצאתי להורות על זימון הצדדים להקראת הכרעת הדין בכדי שלא לגרום לנאשם אבדן זמן נוסף.

         

        נוכח טענתו של הנאשם בסיכומיו בעניין חיוב המאשימה בהוצאותיו, רשאי הנאשם להגיש תוך חודש (עד יום 29.10.2020) בקשה לפי סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

         

        זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

         

        ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"א, 29 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.

         

        Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ