מדינת ישראל נ' ששון (עציר)

פסק דין

ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופט י. צימרמן]], אשר לאחר שהרשיע את המערער עפ"י הודאתו בעבירה של נהיגה בפסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה ועבירות נוספות, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, רישיון רכב תקף וביטוח, גזר דינו ל-21 ימי מאסר בפועל, שלושה חודשי פסילה בפועל החל מיום 07.09.11, יום מעצרו של המשיב, פסילה מותנית ומאסר מותנה.

הערעור הוא על משך הפסילה בפועל, שהינם למשך שלושה חודשים, כאמור, אבל בהינתן שנגזר דינו גם לעונש מאסר של 21 ימים, כאשר תקופת הפסילה מתחילה עם תחילת עונש המאסר, אזי עסקינן בעונש פסילה בפועל של כשבעה שבועות.

כתב האישום שהוגש נגד המשיב ובו הורשע עפ"י הודאתו, כאמור, עפ"י עובדותיו שביום 07.09.11 נהג המשיב, כאמור, שהוא פסול מלנהוג וללא רישיונות וביטוח תקפים, וזאת כאשר ביום 10.08.11 ואח"כ ביום 14.08.11, זמן קצר מאוד קודם לכן, נפסל ע"י איש משטרה וקצין משטרה מלנהוג.

הלכה היוצאת מבית המשפט העליון בפסקי דין רבים ושונים, בהם למשל רע"פ 5402/08, בעניינו של אבי סופיר נ' מדינת ישראל ורע"פ אסלם ברעום נ' מדינת ישראל, שיש להתייחס אל עבירות הנהיגה בזמן פסילה בחומרה ובהתאם להטיל עונשי פסילה ומאסרים בפועל ממושכים, הנוהגים בפסילה חוטאים פעמיים; פעם אחת בהיבט סיכון ביטחונם של עוברי הדרך, לרבות הם עצמם, ופעם שנייה בכך שהם מביעים בביצוע העבירה זלזול והתעלמות משלטון החוק ומצווים של בתי משפט או גופים אחרים המטילים עונשי פסילה.

בנסיבות מקרה זה, מדובר במי שיש לחובתו גם עבר פלילי וגם עבר תעבורתי לא קל, למי שזו לו כבר פעם שנייה שעובר עבירה של נהיגה בזמן פסילה, ולכן, על פניו, למרות טיעוניו של הסנגור, כפי שנטענו בבית משפט קמא וכאן בדבר העובדה שהמשיב הגיע לבית המשפט עצור, ולמרות נסיבותיו האישיות, הינו ללא ספק עונש קל ובקלותו, הוא סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה.

עם זאת, יש לזקוף לזכותו של המשיב את העובדה שנידון גם למאסר קצר, אותו כבר ריצה בתיק זה, את העובדה שסיים לרצות את עונש הפסילה הקצר שהטיל עליו בית משפט קמא, את העובדה שאין ערכאת הערעור ממצה את הענישה עד תום ולכן, תוך שהנני מקבל את ערעור המדינה ומחליט להאריך את עונש הפסילה בפועל שהוטל על המשיב, אעשה זאת במתינות ואקבע שעונש הפסילה בפועל אותו ירצה יהיה למשך של שבעה חודשים, החל מתום תקופת המאסר שהוטלה עליו בגזר הדין, יום 28.09.11.

יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם.

ניתנה והודעה היום ג' טבת תשע"ב, 29/12/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: