מדינת ישראל נ' שרעבי(עציר) ואח'

החלטה

בפניי בקשת להארכת מעצרם של שני המשיבים עד תום ההליכים נגדם.

על פי הבקשה שהוגשה לביהמ"ש נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של התפרצות לדירת מגורים והחזקת מכשירי פריצה. עוד נאמר בבקשה שהמשיבים ביצעו את המעשה לאחר תכנון והכנה מוקדמים ותוך הצטיידות במכשירי פריצה רבים לרבות כפפות לום, פטיש גדול ארגז כלים ועוד.

ב"כ משיב 1 מודה בקיומן של ראיות לכאורה נגד מרשו ובקיומה של עילת מעצר ואף טוען שהגיע להסכמה עם ב"כ המבקשת לפיה יינתן תסקיר מעצר בעניינו של מרשו לבחינת חלופת מעצר.

ב"כ המשיב 2 טוענת שזיהויו של המשיב 2 איננו ברור והדבר פוגם בראיות לכאורה נגד מרשה. היא אף הביאה לביהמ"ש למקרה שבית המשפט יקבע שקיימות ראיות לכאורה את הורי המשיב כחלופת מעצר ראויה לטעמה.

ב"כ המבקשת טוענת שקיימות ראיות לכאורה בתיק זה והציגה לביהמ"ש את מלוא תיק החקירה בהסכמת ב"כ המשיבים לצורך בחינת הראיות.

בהתייחס לטענות ב"כ משיב 1 טוענת ב"כ המבקשת שהיא איננה מכחישה שהסכימה לתסקיר אולם לטענתה הסכמתה הייתה מותנית בסיום התיק כולו נגד שני המשיבים ומכיוון שהיא נאלצת לטעון היום בכל מקרה לעניין הראיות הרי שהיא חוזרת בה מההסכמה.

לאחר שבחנתי את התיק נחה דעתי שבנסיבות שלפנינו קיימות ראיות לכאורה גם נגד המשיב 2. בחינת הראיות לכאורה איננה יכולה להיעשות בצורה סטרילית ע"י אמירה או ע"י דו"ח פעולה של גורם זה או גורם אחר אותו מצטטת ב"כ המשיב 2 ויש לבחון את התיק בכללותו.

לבית המשפט הוגשו מכלול הראיות בתיק זה וביניהן הודעת השכן מר גבריאל אדלר בזמן אמת על הפריצה אשר מיד בעקבותיה הגיעו השוטרים למקום ותפסו את שני המשיבים כשהם מנסים לעזוב את המקום.

הודעות בעלי הבית מר רוזנטל אליהו ואשתו רבקה רוזנטל מלמדות על מצב הדירה ואופן הפריצה כפי שהדבר נגלה לעיניהם מיד לאחר הפריצה.

אם לא די בכך מכלול דו"חות הפעולה, דו"חות התפיסה, המזכר של יניב בן דור, המזכר מיום 25.8.10 של אילן שושן ודו"חות המעצר גם הם מחזקים את מכלול הראיות בתיק זה ונותנים תמונה מלאה לגבי תפיסת שני המשיבים במקום מיד ובסמוך לפריצה.

מסתבר ששני המשיבים מכירים זה את זה ואפילו האב בעדותו היום לא הכחיש ששרעבי (משיב 1) הוא חבר של משיב 2.

אומנם המשיבים ניסו להמעיט בהיכרות זו אבל העובדה ששניהם נתפסו יחדיו באותו מקום גם היא מחזקת עניין זה.

בדו"ח של מר יניב בן דור מיום 21.8.10 נאמר מפורשות שהחשוד (משיב 2 לענייננו) נתפס על ידו כשידיו מלאות באבק והוא הזיע. כשנשאל מה הוא עושה שם טען שבא לבקר חבר.

גם מקום תפיסתו של משיב 2 מדבר בעד עצמו. על פניו ההסבר שניתן ע"י ב"כ המשיב להימצאו במקום אין בו כדי לשכנע.

אדגיש שבשלב זה בית המשפט איננו שוקל שאלות בענייני מהימנות ודי בכך שיש בראיות לכאורה שהוצגו לבית המשפט את אותו פוטנציאל היכול להביא בסופו של יום להרשעה.

אשר לטענת ב"כ המשיב 1 לעניין התיאור שניתן ע"י מר גבריאל אדלר בעניינו של המשיב השני ייאמר שאומנם ייתכן שתיאור זה איננו מלא אולם בעיקרו של דבר מדובר במשיב אשר לבש באותו יום חולצה לבנה ומכנסי גינס ואלה הם שני הדברים שתפסו את עינו של מר אדלר בעת שראה אותו.

לאור מכלול הראיות נחה דעתי שבנסיבות שלפנינו קיימות ראיות לכאורה בעניינם של שני המשיבים. אפילו אם אסבור שיש מקום לטענה שבנסיבות העניין התיאור של משיב 2 יש בו כדי להחליש קמעא את הראיות הרי שחולשה זו אפילו אם היא קיימת אין בה בענייננו כדי לפגוע במהות ואין מנוס מהמסקנה שבתיק זה מתקיימות הראיות לכאורה הנדרשות בשלב זה של הדיון.

חלופת המעצר

בית המשפט אמור בכל שלב של הדיון לבחון חלופת מעצר גם כאשר מדובר בעילת המסוכנות. שכן יתכן מצב שיש בחלופת מעצר כדי לאיין גם עילה זו והדברים צריכים להבחן לגופם, קל וחומר כאשר מדובר בעבירת רכוש אפילו אם נאמר שעבירה זו נעברה תוך תכנון והכנה מוקדמים.