מדינת ישראל נ' שליין

הכרעת דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 21.2.12, הודעת תשלום קנס בגין נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, שאין בצידו קו קטעים (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 36(ג) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 24.1.13, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ לירון לב, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם והוגשו סקיצה ותמונות של המקום, שסומנו נ/1 ו-נ/2 בהתאמה.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 21.2.12, בסמוך לשעה 09:20, נהג הנאשם באופנוע בתל אביב, ברחוב דיזינגוף, מכיוון מערב לכיוון מזרח ובהגיעו בסמוך לבית מספר 20, נצפה על ידי עד התביעה כאשר הוא נוסע משמאל לקו הפרדה המסומן בבירור בכביש, עוקף כ-6 כלי רכב שנסעו בכיוון נסיעתו וממשיך בנסיעה עד שנעצר על ידי העד בצומת עם רחוב תרס"ט, על גבי מעבר החציה.

העד רשם מפיו של הנאשם את הדברים הבאים:" מיהרתי".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך לא חצה קו הפרדה רצוף. לטענתו, עקף כשני כלי רכב במקום בו היה קו קטעים ולאחר מכן רכב נוסף ואז נעצר. בשלב זה, הבחין כבר במספר שוטרים בצומת, לרבות בעד התביעה, שהגיע עד למרכז מעבר החציה וסימן לנאשם להגיע אליו. האור ברמזור התחלף לירוק והנאשם נסע עד למקום עמידתו של העד. לטענתו, אמר לעד כי לא חצה קו רצוף ולא אמר שמיהר. כמו כן, טען כי לא התבקש לחתום על הדו"ח וכי החתימה המופיעה שם, אינה שלו. בנוסף, טען הנאשם כי בשל ריבוי עצים ברחוב, התאורה מתעתעת ולכן, ייתכן כי העד שגה בהתרשמותו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, ציין עד התביעה כי עמד על מעבר החציה בצומת דיזינגוף-תרס"ט, אך בבית המשפט העיד כי עמד על המדרכה ורק לאחר שהבחין ברכב הנאשם, ירד אל מעבר החציה.

מתמונות שהגיש הנאשם, נראה כי ממקום עמידת העד על המדרכה, קשה להבחין בקו ההפרדה במדויק, מה גם שלטענת העד, הנאשם עקף כ-6 כלי רכב, דהיינו, העד הבחין בו כשהיה במרחק ממשי מהצומת.

בנסיבות אלה, ייתכן והעד שגה בהתרשמותו מאופן נהיגתו של הנאשם.

הנאשם עמד על גרסתו, ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ג , 24 פברואר 2013, במעמד הצדדים