מדינת ישראל נ' שלח

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 20.6.12, הודעת תשלום קנס בגין נהיגה על המדרכה שלא לשם חצייתה כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 38(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו.

מטעם המאשימה, העידה רס"ר ליאת וונדר, עורכת הדו"ח והוגשו הדו"ח וסקיצה נלווית, שסומנו ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם והוגשו תמונות שסומנו נ/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 20.6.12, בסמוך לשעה 12:16, נצפה הנאשם על ידי עדת התביעה, כאשר הוא נוהג בקטנוע על המדרכה הדרומית ברחוב הנביאים בתל אביב, מכיוון מערב לכיוון מזרח ולעבר הצומת עם רחוב אבן גבירול, כברת דרך של בין 20 ל-30 מטרים.

אותה עת היה רחוב הנביאים חסום במסלול לכיוון מזרח, בשל עבודות כביש.

העדה הורתה לנאשם לעצור את הרכב ורשמה מפיו את הדברים הבאים:" אני ירדתי משם, תני לי לרשום. לא עונה לך. את תתני לי לרשום את התגובות שלי. השוטרת עמדה במרחק 6 מסלולים, הייתה בשיחה עם עוד שוטרים. השוטרת אינה אומרת אמת שאר הדברים ייאמרו בבימ"ש. את עוד לא יודעת עם מי את מתעסקת, אני אגרור אותך לבית המשפט. עוד היום יהיה מכתב אצל המפכ"ל".

על פי גרסת הנאשם, הקטנוע חנה בקצה המדרכה, מאחורי עצים, הוא הוריד אותו לקצה החסימה ומשם החל בנסיעה, על הכביש, מכיוון מערב למזרח.

לטענת הנאשם, העדה הייתה במקום לצורך טיפול בהפגנה שהתקיימה בצומת, יחד עם שוטרים נוספים ובשל ההמולה שהייתה במקום, לא יכלה להבחין היכן נסע.

עוד טען הנאשם, כי הוא מתגורר ברחוב יוסף אליהו, שהיה חסום למעבר לרחוב הנביאים, בשל עבודות הכביש, כעולה מהתמונות שהציג.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עדת התביעה תיעדה באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העדה ציינה מקום עמידתה, כיוון נסיעת הנאשם והמרחק אותו נסע על המדרכה, מצב הכביש והחסימות ושמרה על קשר עין רצוף עם רכב הנאשם עד לעצירתו.

עדותה של עדת התביעה לא נסתרה בבית המשפט והיא עמדה על כך שהבחינה בבירור בנאשם מבצע את העבירה שיוחסה לו בדו"ח.

עדותו של הנאשם בבית המשפט, לא עשתה עלי רושם אמין. הנאשם ניסה להרחיק עצמו ככל שניתן מעצם הנהיגה על המדרכה, אך לשאלת בית המשפט, השיב כי נסע אולי 2 מטרים על המדרכה, ממקום חניית הקטנוע ועד לכביש.

בדו"ח עצמו, במקום להציג גרסה סדורה ועניינית בפני עדת התביעה, בחר הנאשם להטיח בה איומים.

בתמונות שהגיש הנאשם אין כדי לתמוך בגרסתו, שכן אינן קשורות לאירוע נשוא הדו"ח.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ד , 11 נובמבר 2013, במעמד הצדדים