מדינת ישראל נ' שלאעטה(עציר) ואח'

החלטה

בקשה מ טעם הנאשם מס' 3, לפרוס את תשלום הפיצויים בסך 30,000 ₪, שחויב לשלם למתלונן ד', על פי גזר הדין שניתן בתאריך 20.3.2011.

בבקשתו מציין הנאשם, כי לא יוכל לשלם את הפיצויים שהוטלו עליו עד שיסיים לרצות את מאסרו, והמועד הצפוי לכך חל בתאריך 5.3.2015, ועד אז יגיע הסכום "לסכומים אסטרונומיים". בא כוח הנאשם מס' 3 מוסיף וטוען, כי חוסר היכולת לשלם סכומי כסף גדולים יפגע בשיקומו של הנאשם, תהליך בו החל הנאשם במסגרת בית הסוהר בו הוא שוהה עתה.

באת כוח המאשימה מתנגדת לבקשה, ולטענתה, הסמכות לדחות או לפרוס תשלומים, מסורה למנהל המרכז לגביית אגרות קנסות והוצאות.

לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני מחליט לדחות את הבקשה, מחוסר סמכות לדון בה.

פיצויי שהוטל על נאשם לשלם למתלונן, לפי סעיף 77 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, הם בגדר "חוב" לעניין חוק המרכז לגביית אגרות, קנסות והוצאות, תשנ"ה – 1995. על כן, הסמכות להורות על פריסת החוב מסורה למנהל המרכז, והירא קבועה בסעיף 5ב(א) לחוק הנזכר.

על הנאשם להפנות אפוא את בקשתו למנהל המרכז.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ב, 03 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: