מדינת ישראל נ' קרוכמל

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

כללי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירת של אי חגירת חגורת בטיחות בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה. על פי עובדות כתב האישום ביום 18.03.11 נהג הנאשם בקניון קסטרא שבחיפה ללא חגורת בטיחות .

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

ראיות הצדדים

ראיות המאשימה

עד התביעה, שוטר מתנדב מתי וורצל

ערך את הדו"ח ת/1 ואישר תוכנו. מדובר בדו"ח פנימי בו נרשמה מהות העבירה ותגובת הנהג. בחקירתו הנגדית אישר כי ייתכן והפרטים בדו"ח נרשמו על ידי השוטר השני ולא על ידו. לגבי מיקום העבירה העיד : "זה לא היה בתוך הקניון. זה היה ליד הקניון. זה לא היה בחניון. " (עמ' 3 שורה 27 לפרוטוקול). לגבי הכביש בו בוצעה העבירה העיד: "לא כתבתי ואני לא זוכר את זה. " (עמ' 4 שורה 2 לפרוטוקול). לא ידע לומר את המרחק ממנו הבחין בנאשם מבצע את העבירה.

לשאלה מדוע נרשם דו"ח פנימי ולא דו"ח תנועה השיב: "לא רשמתי דו"ח תנועה מאחר שאיני רשאי לרשום דו"ח, מאחר שלא עברתי שלב ב'. גם בן הזוג שהיה עמי לא היה רשאי לרשום דו"ח מאחר שגם הוא לא עבר שלב ב'. בשלב ב' לומדים איך ממש לרשום דו"ח, כמו שוטר." (עמ' 4 שורות 22-24 לפרוטוקול). לשאלה מדוע רשם בדו"ח כי הנהג חבש כיפה השיב: "ציינתי את הדברים שאם נזדקק להוכחה, אז שתהיה הוכחה." (עמ' 5 שורה 9 לפרוטוקול). נשאל מדוע לא ציין בדו"ח פרטים נוספים כגון לבושו של הנהג, המרחק ממנו הבחין בו וכד' השיב: "אין לי מקום בדו"ח. זה דו"ח פנימי שאין לי פה מקום לציין את כל הדברים האלה..."(עמ' 5 שורה 15 לפרוטוקול). לטענת הנאשם לפיה אמר לו במועד האירוע כי היה חגור השיב: "אני לא זוכר את השיחה בינינו." (עמ' 6 שורה 4 לפרוטוקול).

עד התביעה, שוטר מתנדב בן דדון

ערך את המזכר ת/2 בו ציין כי בהיותו בקניון "קסטרא" הבחין בנהג שאינו חגור בחגורת בטיחות וכאשר זה הבחין בהם מיד נחגר. כן רשם את תגובת הנהג: "כמה שאתה צודק".

בחקירתו הנגדית הסביר כי לא רשם דו"ח תנועה מאחר ו- " לא עברנו סוג ב' בדו"חות תנועה.... זה היה באזור "קסטרא". אני לא אוכל זה היה בחניון ו/או ברחובות שמקשרים בין הקניונים או בפרויד. אני לא זוכר כלום מעבר למה שכתוב בדו"ח, ואיני יכול להוסיף פרטים מעבר לכך. הייתי ממנו במרחק של משהו כמו 50 מטרים משהו כזה, כשראיתי את העבירה. בין 50 ל-100 מטרים ראיתי עבירות, אבל באופן מסוים לגבי הדוח הזה איני יכול לומר. איני יכול לומר גם מאיזה כיוון לאיזה כיוון הוא נסע. אני רק יכול לומר שהוא חבש כיפה אך לא ציינתי מה הוא לבש. לשאלה מה חשיבות הכיפה ביחס לחגורה, אני משיב שכיפה היא סממן לכך שראינו אותו..." (עמ' 6 שורות 11-20 לפרוטוקול).

נשאל לגבי תגובת הנאשם במעמד האירוע והעיד: "את תגובה הזו הייתי ביחד עם השוטר, ורשום פה גם, וניגשנו אליו שנינו, והנהג אמר "כמה שאתה צודק". זה שמעתי באוזניי. מתי השוטר השני פנה אליו. אני לא זוכר מה מתי אמר לו כשהוא השיב "כמה אתה צודק", ואני לא יודע למה זה מתייחס." (עמ' 7 שורות 1-3 לפרוטוקול).

ראיות ההגנה

גרסת הנאשם

בבית המשפט העיד הנאשם: "נסעתי בקניון במקום שאני יודע בדיוק איפה נסעתי. זה היה בקומה השנייה בחנייה. יצאתי מכיוון מ.מ.ס.י. זה הקומה העליונה השנייה של הקניון. יש שם סיבוב. אני יצאתי משם. הם עמדו במרחק ואיני יכול לאמוד אותו. כשהגעתי הוא אומר לי "תעצור. נסעת בלי חגורה". אני הייתי חגור במאת האחוזים. הוא אומר "אתה חגרת כשראית אותי". השוטר שהעיד אמר שהוא ראה את הקליפס. מהמרחק של 50 מטרים שהוא אמר אי אפשר לראות את הקליפס ולא כלום. גם מתוך מה שהעד כתב נמצא שהוא כן חגור. הוא לא יכול היה לראות שום דבר, ואני אומר שכל הזמן הייתי חגור וגם כתבתי מכתב למשטרה." (עמ' 7 שורות 17-23 לפרוטוקול).

בחקירתו הנגדית נשאל לגבי תגובתו במעמד האירוע והשיב: "ניהלנו שיחה ארוכה וייתכן והמשפט הזה נאמר, אבל בוודאי שלא נאמר בהקשר שאני מודה באשמה, כי הודעתי לו חד משמעית, שאיני מודה באשמה." (עמ' 8 שורות 15-16 לפרוטוקול) ולא זכר באיזה הקשר אמר את תגובתו. בכל הנוגע למיקום האירוע השיב: "זה היה בתוך הקניון. יצאתי מהסיבוב." (עמ' 9 שורה 1 לפרוטוקול).

דיון והכרעה

הדו"ח ומזכר השוטרים המתנדבים לוקים בחסר באופן שאינו מאפשר לבסס עליהם עובדות מעבר לכל ספק סביר.