מדינת ישראל נ' קסה(עציר) ואח'

החלטה

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה וגניבה. בנוסף, למשיב 2 מיוחסת עבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה.

ב"כ המשיבים טרם עיינו בחומר הראיות, אולם כבר עתה מבקשים לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר, עוד קודם לדיון בראיות לכאורה, מאחר שלטענתם, הבקשה אינה מגלה עילת מעצר, מאחר שמדובר בעבירת רכוש בודדת שלא בוצעה בצורה מתוחכמת.

ב"כ המשיב 2 הוסיף וציין כי למשיב 2 אין עבר פלילי.

לאור טענת בא כוח המשיבים, אדרש לנושא עילת המעצר בלבד במסגרת החלטה זו.

מעובדות כתב האישום עולה כי המשיבים ניסו להתפרץ לבית מגורים - משיב 1 תצפת בכניסה לבית, משיב 2 המתין ברכב מילוט ואחר נכנס לבית שהוא עוטה על ידיו כפפות.

לאחר שהמשיבים נראו על ידי עוברי אורח, התחלפו ביניהם, משיב 1 נכנס לרכב המילוט ומשיב 2 תצפת תוך שהוא החליף חולצה על מנת להקשות את הזיהוי.

אינני מקבלת את טענת ב"כ המשיבים שהבקשה לא מגלה עילת מעצר. כפי שעולה מעובדות כתב האישום, מדובר בהתפרצות לבית מגורים באופן מתוחכם ומתוכנן, תוך התארגנות מוקדמת.

בפסיקת בית המשפט נקבע כי גם עבירות רכוש המבוצעות תוך התארגנות של מספר עבריינים או שימוש באמצעים מתוחכמים עלולות לסכן בטחון אדם או בטחון ציבור.

בית המשפט העליון פסק כדלקמן:

"כשלעצמי, אני מתקשה לקבל את הטענה כי בכל מקרה של עבירת רכוש יחידה או עבירת רכוש לא מתוחכמת לא קמה עילת מעצר. יש בגישה זו כדי לעודד בעקיפין ריבוי עבירות, שהרי כל שרשרת עבירות מתחילה בעבירה הראשונה, שמא יאמר העבריין לעצמו כי אין סיכוי שיעצר ב"מכה" הראשונה... חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותם עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה.

ודוק: אין בכוונתי להכניס בדלת האחורית את העילה של הרתעה מפני עבירות שהן "מכת מדינה", עילה שהמחוקק השמיט מחוק המעצרים. אלא שהעבירות של גניבת רכב או התפרצות לדירה, גם אם אינן "מתוחכמות", הן מסוג העבירות שיש בהן מסוכנות אינהרנטית נוכח הפוטנציאל להתפתחות אלימה. פריצה לבית או לחצרים מערערת את הבטחון האישי של הציבור...".

(בש"פ 45/10 פאדי מסראוה נ' מ"י מיום 8.1.10).

יצוין כי למשיב 1, למרות גילו הצעיר, עבר פלילי מכביד של עבירות רכוש, עבירות אלימות, לרבות הפרת הוראה חוקית והוא כבר ריצה עונש מאסר. נגד המשיב 2 פתוחים תיקי מב"ד.

נדחה לדיון בראיות לכאורה ליום 6.5.10 שעה 13:00.

המשיבים ייעצרו עד החלטה אחרת ויובאו לדיון באמצעות שב"ס.

אני מתירה לכל אחד מהמשיבים לבצע 5 שיחות טלפון ע"ח המדינה.

ניתנה והודעה היום י"ח אייר תש"ע, 02/05/2010 במעמד הנוכחים.

שירלי דקל נוה, שופטת

הוקלד על ידי: אורלי כהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: