מדינת ישראל נ' קליין

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו יוחסו לו עבירות של אי ציות לתמרור ב-36 (היום תמרור 301) כעבירה על תקנה 64 (ג) לתקנות התעבורה, ונהיגה בקלות ראש כעבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה.

בפרק העובדות אשר בכתב האישום נטען שכאשר הנאשם נהג במכונית ברח' יפת ביפו מכיוון דרום לכיוון צפון בשעת לילה, נהג הוא עפ"י הטענה בקלות ראש, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, נכנס עם מכוניתו לצומת עם רח' לואי פסטר כאשר מוצב שם התמרור ב-36 בכיוון נסיעתו , לא הבחין במונית שנעה ברח' יפת מול כיוון נסיעתו, לא נתן זכות קדימה למונית הנ"ל, חסם דרכה, ושני כלי הרכב התנגשו.

עוד נטען בפרק העובדות אשר בכתב האישום כי כתוצאה מהתאונה המתוארת נחבל נהג המונית וניזוקו שני כלי הרכב המעורבים.

הנאשם, באמצעות בא כוחו, כפר באחריותו לתאונה.

הנאשם גם כפר בכך שנהג המונית נחבל.

הנאשם הכיר בכך שהיה תמרור כאמור בכיוון נסיעתו וגם הכיר בכך שהתרחשה תאונה.

לנוכח הכפירה התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידו העדים הבאים:

הבוחן המשטרתי מר דוד קלרק (ע.ת.1) אשר במסגרת עדותו הוגשו: סקיצה (ת/1) תרשים (ת/2) ותע"צ (ת/3).

נהג המונית המעורב מר מנשה שכאני (ע.ת.2).

לבקשת התביעה, ובהסכמה, הוגשו מטעם התביעה שני מסמכים נוספים והם הודעתו של הנאשם במשטרה (ת/4) וגליון הטיפול הרפואי ע"ש ע.ת.2 מביה"ח איכילוב (ת/5).

מטעם ההגנה העיד הנאשם (ע.ה.1).

לבקשת ההגנה הוגשו המסמכים הבאים: הודעתו של ע.ת.2 במשטרה (נ/1) וכן דף ועליו ארבעה תצלומים של כלי הרכב המעורבים - הנזקים בכלי הרכב.(המסמך סומן נ/2).

הצדדים סיכמו בעל פה.

לאחר שנתתי את דעתי לראיות, לעדויות, לסיכומי הצדדים וגם למתבקש עפ"י הדין בקשר עם החובות עפ"י התמרור דנן , מסקנתי היא כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של הנאשם (ואך ורק לפתחו של הנאשם) וכי דינו של הנאשם להרשעה בעבירות שיוחסו לו.

להלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

לא היתה מחלוקת כאמור כי בכיוון נסיעתו של הנאשם, ולא בכיוון נסיעתו של נהג המונית, היה מוצב תמרור שחייב את הנאשם ליתן זכות קדימה בצומת זה טרם ביצוע פניה שמאלה בצומת אגב כניסה עם מכוניתו לנתיב הנסיעה הנגדי.

ככל שצריך להזכיר זאת, יצויין שהוראת המחוקק בתקנה 64(ג) לתקנות התעבורה הינה כי נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה נדרש ליתן זכות קדימה "לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר".

במקרה זה המונית היתה בגדר רכב שהתקרב לצומת מכביש אחר.