גזר דין
1.הנאשם, אברהם קוקה, יליד 1986, הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, והורשע בהתפרצות בצוותא למקום מגורים – עבירה לפי סעיף 406 (ב) סיפא, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, החזקת מכשירי פריצה – לפי סעיף 409 לחוק והתנגדות למעצר חוקי – לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט 1969.
על פי כתב האישום, ביום 8.2.10 בסמוך לשעה 11:50, יחד עם אחרים, נכנס לדירה שבבעלות דנה יהוד, ובזמן ששותף אחד ממתין במבואה והאחר מעבר לכביש - מתצפת לכיוון הבניין.
משהגיעו שוטרים למקום, קפץ הנאשם מחלון הדירה והחל להמלט, למרות שצעקו לעברו לעצור משטרה.
לאחר מרדף קצר התנגד למעצרו בכך שדחף והדף בידיו שוטר.
על גופו נתפסו זוג כפפות שחורות, מברג ולו ידית צהובה, שני שעוני יד משומשים, תיק גב שחור ובו ציפית כרית ובה 5 קופסאות תכשיטים, מצלמה אולימפוס , מכשיר GPS וחפצים נוספים.
2.דחיתי בקשת הסנגוריה לקבלת תסקיר משטענה היא כי הנאשם מוכן לגמילה מאותו אלכוהול שמביאו למעורבות בפלילים ומהטעם שאין קשר בין העבירה המתוכננת עם אחרים לשתיית אלכוהול, ובהתחשב בעברו ובעומס בו מצוי שירות המבחן.
3.התביעה בטיעוניה עתרה להטלת מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לבעלי הדירה, תוך הסתמכות על פסיקה מתאימה וכדי להרתיע, להתריע, ולהגן על קניינו של אדם לצד הטראומה הנלווית אצל כל אדם שזר עשה בביתו כבשלו.
עורכת הדין הגברת איה שריק עשתה המיטב למען שולחה בהדגישה כי בא ממשפחה נורמטיבית, כי המשפחה תהיה מוכנה לסייע בידו רק אם יעזוב המעורבות בפלילים ולא ישוב, כי הוא מוכן להרתם לטיפול גמילה מאלכוהול, כי הוא עצמו אדם אינטלגנטי שרק עתה מגלה מוטיבציה לשינוי וכי החברה תצא נשכרת אם וכאשר מעורבותו בפלילים תפסק.
גם הנאשם חזר וביקש לטפל בבעיית האלכוהול והסביר כי נקלע למערבולת וצבר לא מעט חובות, רובם ככולם קשורים לאלכוהול.
4.בעברו – הרשעה בת"פ 1206/04 מחוזי תל-אביב יפו, שם נשפט ביום 16.1.06 ל-4 שנות מאסר, ושתי שנות מאסר על תנאי, שלא יעבור עבירת מין למעט סעיף 349 א'; וכן הוטל פיצוי בגובה 10,000 ₪ למתלוננת. וכן הוטלו עליו מאסר על תנאי והתחייבות במסגרת ת"פ 2613/05 שלום פ"ת, מיום 18.6.06, בשל הפרעה לשוטר במילוי תפקידו מיום 10.5.04.
כמו כן, נמצא הוא בפיקוח לשלוש שנים מיום 22.10.08 בשל עבירות מין, ובין השאר הוטלה מגבלה על שימוש באלכוהול מעבר לכמות המותרת בפקודת התעבורה והתקנות שהותקנו על פיה.
5.כל אלו בפניי בבואי לגזור דינו של הנאשם:
הודאה בעבירות המיוחסות לו ולקיחת אחריות תוך הצהרה כי רוצה להשתלב במסגרת טיפולית משהגיע למסקנה כי האלכוהול מובילו לביצוע עבירות.
ביצוע עבירת רכוש יחד עם אחרים תוך תכנון מראש, כאשר חברו השלושה, אחד, הנאשם, מצויד בכפפות - שלא ישאיר טביעות אצבע, פרץ לדירה, ובסמוך לו בנקודות תצפית נשארו שותפיו להתריע מפני כל הפרעה.
פריצה לביתו של אדם, למבצרו, בצהרי יום, ללא חשש, וגניבת רכושו תוך הבעת בוז למאמצים שהשקיע לרוכשו, לשמור עליו. חפצים שאולי חשובים לו ואולי קשורים לזכרונות משלו הושמו בציפית - ואם לא עירנות המשטרה - לא היו היום אצל בעליהם.
הישנות ביצוע עבירות מסוגים שונים בלא שנרתע, אם היה זה בפגיעה בגופה ובנפשה של המתלוננת בת"פ 1206/04 או בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועד לחיפוש רווחים קלים בכניסה לרכושו של אחר ופגיעה בקניינו – כפתרון למצוקות ואולי – כרווח קל.
חומרא יתרה רואה אני בכך שעל אף שבין התנאים שבמסגרת צו הפיקוח מצוי תנאי המגביל שימוש באלכוהול, אותו לטעמי חוזר הנאשם ומפר משטען בפני בפה מלא, כי העבירות מבוצעות על רקע שימוש באלכוהול.
מכל מקום, התרשמתי כי הנאשם אינו מצהיר על כוונותיו להיגמל בתום לב, אלא מנסה לרתום טיעונים שיהיו טובים לשעת אמירתם בנסיון להקל עימו בעונשו.
שוכנעתי שהנאשם בוחר בדרך בה הולך, ולא הפנים הצורך בשינוי, על אף שהיה במסגרת גמילה איכותית ומתקדמת בכלא חרמון במסגרת מאסרו.