מדינת ישראל נ' צרנוביץ

החלטה

אני ממנה את עו"ד פאדי חמדאן מהסנ"צ לייצג את החשוד בהליך זה.

ניתנה והודעה היום כ"ז תמוז תשע"א, 29/07/2011 במעמד הנוכחים.

אילן בן-דור, שופט

החלטה

בקשה למעצר החשוד ל-4 ימים על פי הקבוע בסעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996 (להלן החוק). הבקשה מייחסת למשיב חשד בעבירות של התפרצות למקום מגורים לבצע עבירה

החשוד יליד 3.6.1962 נעצר ביום 28.7.11 בשעה 9:55 באופן קונקרטי המדובר בחשד להתפרצות בדירה בנס ציונה

עילות המעצר הנטענת היא מסוכנות

למשיב עבר פלילי מהשנים 1988-20101 עבירות של רכוש סמים והונאה בין היתר עבירות נגד שוטרים אך גם הפרת הוראה חוקית והוא ריצה עונשי מאסר ותלוי ועומד נגדו מעסר על תנאי בר הפעלה בן 7 חודשים .

הטענות

בדיון לא הייתה מחלוקת על היסוד הראייתי אלא על השאלה אם נותרה עילת מעצר בשים לב לפער הזמנים שחלף מעת ביצוע המעשה המיוחס לו .

ב"כ המשיב – בקש לשחררו ולחלופין לקצר המעצר ליום ראשון . לטעמו בכך שהאירוע הוא מלפני כחודשיים והואיל וקודם לכן התבקש לשחררו , עתה נוכח השיהוי אין לעצרו .בנוסף לטענתו המדובר רק בהסגת גבול כי מדובר בבית של בת משפחה

נציג המבקשת - הבהיר שהאירוע היה לפני תקופה שהיא כחודש אלא שבינתיים , התגלתה טביעת אצבע שלו על פריט בדירה ונעצר באקראי על עבירה אחרת.

דיון והכרעה

אחר ששמעתי הצדדים מצאתי הצדקה למעצרו אך לתקופה קצרה מהתקופה המקורית. בכך הינני מקבל את הטענה החילופית של הסנגור

באופן כללי בחנתי את הבקשה ואת חומר החקירה,שמעתי הטיעונים ושוכנעתי, שמתקיימים התנאים שבסעיף 17 (ד) לחוק, קיימת הצהרת תובע ,קיימת עילה לכאורה לבקשת מעצר עד תום ההליכים בשים לב לקיום ראיות לכאורה כנגד המשיב, ולקיום עילת מעצר כנגדו.

פירוט

אין מחלוקת על היסוד הראיתי, אך הואיל ויש בו להקרין על בחינת עילת המסוכנות אתייחס גם אליו בקצרה וזאת בלי למצות.

בהודעת גברת בן שוהם מיום 16.6.11 משעה 13:16 בה נרשם בין היתר :" באתי להוציא פירות מהמקרר לעבודה, ושמעתי רעשים מוזרים, שאני לא יודעת לתאר. משהוא חריג, בהתחלתי חשבתי שהמקרר מקולקל או משהו.. אך כך שמתי לב שהרעש בכלל בא מתוך החצר .. הסתכלתי מהחלון של המטבח ולא ראיתי כלום... ואז צעקתי מיז זה ואז עמדתי ליד הדלת של המטבח וראית את הגיטרה תקועה בסלון של החלון. אני ההייתי בהלם. צעקתי מה אתה עושה מה אתה עושה. ...."

טביעת אצבעו של המשיב נמצאה על גבי הגיטרה ולא נחה דעתי נוכח דבריו בחקירתו ראיות אלה מראות לכאורה שבעליהן, כלומר המשיב אכן היה מעורב בביצוע העבירה ותורמות לראיות שעוצמתן מספקת לשלב דיוני זה ולמבחן הסיכוי הסביר הרלבנטי לגביו. לכך שטביעות אצבע הן, כמובן ראיה משמעותית המאפשרת הרשעה בהעדר הסבר סביר כיצד הגיעו לאותו מקום. ראה למשל כבוד השופטת בייניש בבש"פ 97 / 2116 סרסור שהין נ' מדינת ישראל נא (2) 680, עמוד 683-684(10.4.1997)ובאסמכתאות שם.ראה גם מפי כב' השופטת חיות בבשפ 08 / 3660 חוסיין סיאד נ' מדינת ישראל (22.4.08). במילים אחרות, הפוטנציאל הראייתי שבחומר הראיות הגולמי מקיים את מבחן ה"סיכוי סביר" כמובנו מפי הנשיא ברק בבשפ 95 / 8087 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד נ (2) 133, עמוד 147 ((15.4.96)קיים "סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט - תוך בחינתן בחקירות, בקביעת אמינות ומשקל - יוביל לראיות (רגילות) אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר.

עילת מעצר