מדינת ישראל נ' צבאח(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של שהייה בישראל שלא כדין, קבלת דבר במרמה, התחזות כאדם אחר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ב"כ המשיב מודה בקיומן של ראיות לכאורה בכל הנוגע לעבירת השב"ח וטוען הוא להעדרן של ראיות באשר לשאר העבירות.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר החקירה שהובא לעיוני, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה לכל העבירות המיוחסות למשיב.

על-פי עובדות כתב האישום המשיב ניגש לקופת החולים מאוחדת בבת ים, תוך שמחזיק הוא בכרטיס מגנטי על שם תושב ישראל, קרוב משפחתו, וזאת על מנת לקבל טיפול רפואי תוך שמזדהה הוא כאותו אחר, תושב ישראל.

עובדות אלו, מוכחות באמצעות עדויות המצויות בתיק, עדות המתלונן המתאר מפורשות כי בשיחת טלפון מגרושתו של המשיב, אשר מסרה לו כי המשיב הלך לקופת חולים עם כרטיס קופת החולים שלו על מנת לקבל טיפול רפואי. עוד מוסר אותו העד כי גם בעבר קיבל דו"ח בו נמסרו פרטיו כאשר היה מאושפז ואינו מחזיק ברשיון נהיגה או ברכב.

העד מתאר כי הגיע לקופת החולים שם אכן פגש את המשיב, אשר שראה אותו, ניסה להמלט ממנו ואף שרט אותו.

בתיק קיימות עדויות נוספות. עדות גרושתו של המשיב המתארת כי המשיב התקשר אליה, ביקש ממנה לבוא עמו לקופת החולים ומסר לה כי מחזיק את קופת החולים של המתלונן. גרושתו של המשיב יצרה קשר עם אשת המתלונן ומסרה לה את המידע הנ"ל ואף שוחחה עם המתלונן שמסר לה כי מעולם לא נתן את כרטיסו למשיב.

גרושתו של המשיב מתארת כי ליוותה את המשיב לקופת החולים ושם נכנסה לשירותים והתקשרה לאשת המתלונן. אשת המתלונן והמתלונן הגיעו לקופת החולים ושם התעמת המתלונן עם המשיב וביקש מהשומר במקום שלא לאפשר למשיב לצאת משום שהוא עושה שימוש שלא כדין במסמכים שלו.

גרושתו של המשיב טוענת כי המשיב נמצא בארץ מזה תקופה ממושכת וטען בפניה כי כל פעם שהוא נתפס מחזירים אותו לשטחים.

אשת המתלונן מתארת אף היא את אותה סיטואציה המתוארת על-ידי המתלונן וגרושתו של המשיב.

המשיב בעצמו מאשר כי הגיע לקופת החולים כשהוא מצוייד בכרטיס קופת החולים של המתלונן וזאת משום שסבל מכאבים.

המשיב אף מוסיף כי הרופא אמר שיש לו שבר.

נדמה כי באלה הראיות די על מנת להקים את התשתית הראייתית הלכאורית לצורך השלב בו אנו מצוים.

ייאמר כי מדו"ח הפעולה של השוטרת רס"ר כהן סימה מיום 11/04/10 עולה כי כרטיס קופת החולים של המשיב, אותר על-ידי השוטרים בארנקו של המשיב ולטענתו של המשיב בפני השוטרים, הכרטיס נפל למתלונן והוא אספו, כך שגם הטענה של הסנגור כי הכרטיס לא נתפס, אינה מתיישבת עם העבודות המצויות בתיק החקירה. הכרטיס נתפס בארנקו של המשיב ואין בעובדה כי יוחזר למתלונן לשמוט את הקרקע מתחת לראיות הקיימות כנגד המשיב.

אשר לעבירת ההפרעה לשוטר, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה בדמות דו"חות השוטרים המצויים בתיק, המתארים את העובדה כי המשיב נמלט מהשוטרים על אף שצעקו לעברו כי עליו לעצור. בחקירתו במשטרה כשנשאל המשיב שאלה טובה מדוע ברח מהשוטרים ענה "לא רציתי לעשות בלאגן סתם, רבנו, נסתדר, למה תחנת משטרה, לא רציתי להגיע למצב שנהיה בבית משפט".

המשיב בעצמו לא מסר כל גרסה לפיה לא שמע את השוטרים אלא להיפך, אלא מסר כי ברח על מנת שלא להגיע לבית המשפט.

משקבעתי קיומן של ראיות לכאורה, הרי שיש מקום לבחון עילת מעצר בעניינו של המשיב.

בהיותו של המשיב שוהה בלתי חוקי במדינת ישראל הרי שקיימת עילת מעצר מובהקת בדמות החשש להמלטות מאימת הדין.