מדינת ישראל נ' פרץ(עציר)

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המונה שני אישומים. עניינו של האישום הראשון הינו רצח, עבירה לפי סעיף 300 (א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. עניינו של האישום השני הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט , עבירות לפי סעיף 245(א) ו-244 לחוק .

בד בבד הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

על פי כתב האישום, הנאשם והמנוח היו בקשרי ידידות. לימים התגלע סכסוך ביניהם אשר בעקבותיו גמלה בליבו של הנאשם החלטה להביא למותו של המנוח. ביום ה-28.05.11, הצטייד הנאשם בסכין והמתין למנוח בפתח דירת מגוריו בשעות הבוקר המוקדמות. באותו לילה, יצא המנוח לבלות עם חברו עידן טרגן והשניים חזרו במונית לבית המנוח. מאחר ולא היה למנוח די כסף לשלם למונית, הוא עלה לביתו להביא את החסר בעוד עידן ממתין במונית. כשעלה המנוח לביתו הוא נתקל בנאשם שארב לו ודקר אותו בחוזקה דקירה אחת עמוקה אשר חדרה לליבו. לאחר הדקירה ירד המנוח לפתח הבניין והנאשם בעקבותיו. המנוח הצביע על הנאשם כמי שדקר אותו. עידן והמנוח תקפו את הנאשם עד שהמנוח התמוטט ומת. לאחר הרצח השליך הנאשם חולצתו והשמיד את הטלפון הנייד שלו בכוונה להכשיל את החקירה המשטרתית. לאחר שנעצר, פנה בטלפון אל אמיר שיבל, עד משמעותי לחקירה, ביודעו כי המשטרה מחפשת אותו, וביקש ממנו להשמיד את כרטיס ה-SIM שלו ולהיעלם, זאת במטרה להניא את אמיר להימנע ממסירת עדות במשטרה.

המחלוקת הינה לקיומן של ראיות לכאורה.ב"כ המשיב טוען כי המנוח תקף את המשיב באמצעות סכין ואגב התגוששות ביניהם ,נדקר המנוח תוך נפילה על הסכין אשר הייתה עדיין אחוזה בידו.

עובדות שאינן שרויות במחלוקת

א. המנוח מת מדקירת סכין.

ב. המשיב היה במחיצתו בעת הדקירה.

ג. המנוח הצביע על המשיב כמי שדקר אותו.(בנקודה זו יש לב"כ המשיב השגה מסוימת,כפי שיפורט להלן ).

הראיות :

1. בהודעתו של עידן טרגן, מיום 28.05.11 הוא מספר כי בילה את הערב עם המנוח. עם תום הבילוי, שבו במונית לבית המנוח. מאחר והיו חסרים להם מספר שקלים לתשלום למונית, עלה המנוח לביתו להביא את שאר הכסף. לאחר דקה יצא המנוח מפתח הבניין וצעק : "עידן אני דקור, עידן הוא דקר אותי, עידן תתפוס אותו" (שורה 10 להודעה). בעקבות האמור לעיל, יצא עידן מהמונית והחל להכות את האדם עליו הצביע המנוח. המנוח הצטרף אליו וזרק עליו בלוק ואחרי מספר שניות התמוטט.

אין מחלוקת בנקודה זו כי המשיב הוא האדם עליו דיבר המנוח כמי שדקר אותו.

2. בהודעתו של אמיר שיבל מיום 05.06.11 הוא מספר כי ביום שבת בבוקר התקשר אליו המשיב וביקש שיבוא לקחת אותו דחוף מביתו. לאחר שאסף אותו סיפר לו המשיב כי הוא רב עם אנשים ולאחר ששב הביתה אימא שלו "עשתה לו בלגאן" ורצתה להזמין משטרה ולכן ביקש ממנו לאסוף אותו. (שורות 4-7). לאחר מכן הלכו לישון והתעוררו בצהריים.בשלב זה , קיבל המשיב שיחת טלפון מאחותו ותגובתו הייתה: "מה הבנאדם מת?" (שורה 8, 131). לאחר מכן המשיך המשיב בשיחתו. בשלב כלשהו ביקש את מכשיר הטלפון הסלולארי של אמיר והמשיך את השיחה עם אחותו . בשיחה השנייה עם אחותו אמר לה: "אני אגיד להם שהם תקפו אותי ראשונים". (שורה 134). ברגע זה ביקש אמיר את מכשיר הטלפון חזרה ושאל אותו במה מדובר. הוא סיפר לו כי היה עם חבר ושתה עימו בקבוק וודקה, חזר הביתה ו"רב מכות". (שורה 138). אמיר שאל אותו אם הם חיכו לו מתחת לבית והוא השיב: "לא אני הלכתי אליהם ותקפו אותי שלושה אנשים עם בלוקים ואז דקרתי אחד מהם" (שורות 139-140). לשאלה החוקר האם המשיב סיפר לו מדוע היו מכות השיב שאמר לו: "זה נקמה שאני מתכנן איזה חצי שנה" (שורות 147-148). "הוא סיפר לי שזה סכסוך של הרבה זמן והוא רצה לנקום בו" (שורה 172). (הדגשות שלי: צ.ק).

במהלך החקירה, בנוכחות החוקר חיים חכמון קיבל אמיר שיחה מבית המעצר אבו כביר, מהאגף בו שהה המשיב. בשיחה נאמר: "תקרע את הסים שלך, תעלים אותו ותעלם" (שורות 184-188).

בהודעת משה נוריאל, אחיו של המנוח אשר הגיע לזירה סמוך לאחר הדקירה בעקבות צעקותיהם של אחיו ועידן. הוא אישר הימצאות מונית בזירה.

3.התמונה המצטיירת עד כה הינה כי המשיב חפץ, לכאורה, לנקום במנוח. הוא ארב לו בחדר המדרגות וכאשר הגיע המנוח, הוא דקר אותו.

גרסת המשיב

בהודעתו מיום 28.05.11 סיפר המשיב כי ישב בביתו, שמע צפירה של רכב וכשיצא ראה את המנוח אשר קרא לו לעלות לרכב ולבוא אליו. הוא לא עלה לרכב אלא הגיע כ-10 דקות מאוחר יותר ומצא את המנוח חותך סוליית חשיש בסכין מושחרת בעלת להב גדול. (שורות 8-9 ו-13-15 להודעה). לדבריו, בנקודה זו החל עימות ביניהם ובשלב מסוים הוציא המנוח סכין נוספת ממכנסיו ואז, תוך כדי מאבק, כאשר ידו של המנוח אוחזת בסכין, אחז המשיב בידו של המנוח והמנוח נדקר. (שורות 18-20 להודעה).