מדינת ישראל נ' פרידקין אלכסנדר

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שבחר להודות בעבירה של נהיגה בשכרות.

הנאשם נוהג משנת 2000 בעברו 7 הרשעות קודמות מכל הסוגים.

לנאשם עבר פלילי. הנאשם ריצה תקופת מאסר ממושכת.

התובעת עותרת לעונש של מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

מנגד, מבקש הנאשם התחשבות ביהמ"ש בהודאה, בחרטה, בנסיבותיו האישיות, בהתחייבותו שלא לשוב לסורו.

סעיף 39 א לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום שלא תפחת משנתיים ימים.

בנסיבות מיוחדות שתרשמנה, רשאי ביהמ"ש להורות על קיצור התקופה.

קיבלתי תסקיר בעניינו של הנאשם. הנאשם עבר שיקום לאחר ששוחרר שחרור מוקדם ממאסרו בשנת 2008, טופל במשך למעלה משנתיים במסגרת של הרשות לשיקום האסיר. הנאשם הציג בפני מכתב מטעם העו"ס שטיפלה בו.

הנאשם השתקם. מתפקד כיום היטב, לומד בקורס מטעם המוסד לביטוח לאומי ומסייע לאמו ולאחותו הסובלות מפגיעה בתפקוד בשל מצב בריאות.

לא ראיתי למצות הדין עם הנאשם, והחלטתי לעשות שימוש בסמכותי ולקצר מפסילת המינימום לאור התסקיר החיובי, חרטת הנאשם, התחייבותו שלא לשוב לסורו וכמות האלכוהול שאינה גבוהה.

לאחר ששקלתי השיקולים כולם, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך 1200 ש"ח או 12 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשים שווים ורצופים החל מיום 1.9.11.

במידה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולמו במועד, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים. מתקופה זו ינוכו 30 ימי הפסילה המנהלית אותם רצה הנאשם.

הפסילה תחל לא יאוחר מיום 1.9.11 שעה 12:00.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי שלא ינהג בעת פסילה, או בהיותו שיכור/ נתון להשפעת משקה משכר.

זכות ערעור כחוק.