תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
6968-11-10
13/03/2011
|
בפני השופט:
שמואל מלמד
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
פלג זיו
|
הכרעת-דין |
בפני
שופט שמואל מלמד
הכרעת דין
נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 12.07.10 בשעה 19.10 או בסמוך. ברחוב הרצל פינת למדן ברמת גן, הנאשם רכב על קטנוע על המדרכה, זאת בניגוד לתקנה 38 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.
הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות. בדיון ההקראה טען הנאשם "אני שליח רציתי לחנות את הקטנוע".
מטעם התביעה העיד השוטר כליף מוטי. עדותו נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר רשם ביום המקרה – ת/1. על פי רישומו של השוטר, ביום האירוע השוטר עמד במקום. זאת, למטרת אכיפה של רכיבת קטנועים על המדרכה. הנאשם נראה ע"י השוטר נוסע על המדרכה. כל זאת בניגוד לכיוון הנסיעה.
תגובת הנאשם בדו"ח : "אני מחלק עיתונים אין לי ברירה, יגנבו לי את הקטנוע."
בחקירה נגדית השיב השוטר כי אינו יודע לאמוד את מרחק הנסיעה שראה את הנאשם רוכב על הקטנוע. לדברי השוטר אם היה רואה את הנאשם "רק עולה" על המדרכה, הרי שהיה רושם, שהנאשם עלה על המדרכה. אולם השוטר צפה בנאשם רוכב על הקטנוע מהלך נסיעה וכך רשם בדו"ח. לדברי השוטר אין היתר לחניית קטנועים על המדרכה. הדבר מותר רק במקום שיש היתר פרטני לכך בדמות תמרור.
גרסת הנאשם בבית המשפט, שכרו הוא נמוך והקנס שניתן לו, הוא שווה ערך של שני ימי עבודה. לדברי הנאשם, הוא עסק בחלוקת עיתונים. לא הייתה לו אפשרות להשאיר את הקטנוע על הכביש, מחשש פן ייגנב או שמא יפריע לתנועה. הנאשם הביא אישור לבית המשפט שבסופו של יום הקטנוע נגנב. לדברי הנאשם הוא עלה על המדרכה, לא למטרת נסיעה אלא חניה בלבד. הנאשם הציג לבית המשפט תמונות של המקום.
המחלוקת בתיק זה היא צרה מאד האם נסיעתו של הנאשם על המדרכה לצורך חניה, היא נסיעה על המדרכה, שמא יש צידוק לנסיעה זו?
התשובה לשאלה זו לדעתי היא כי היה אסור לנאשם לרכב על הקטנוע על המדקכה.
הנאשם לדבריו נסע על המדרכה מחשש פן הקטנוע ייגנב או לחילופין יפריע לתנועה. איני יכול לקבל טיעון זה, כמצדיק עליה על המדרכה. על פי תקנות התעבורה, התקנה המאפשרת נסיעה על המדרכה, אפשרית רק לצורך כניסה או יציאה מחצרים, גם זו בדרך הקצרה ביותר. המדרכה היא ממלכתם של הולכי הרגל. אין הצדקה שיסעו בה כלי רכב מכל סוג שהוא. דבר העלול לסכן את הולכי הרגל. עלייתו של הנאשם עם הקטנוע מסכנת את העוברים ושבים שמהלכים על המדרכה. בלא כל סיבה לסיכון זה.
טענת הנאשם כי חשש שמא הקטנוע ייגנב, אינה נהירה לי וזו בלשון המעטה. הנאשם יכול היה לעצור את הקטנוע על הכביש בין המכוניות במקום הקרוב ביותר למקום בו הוא מחלק עיתונים לדקה. לשים את העיתון בתיבה ולהמשיך בדרכו. חציית המדרכה ברגל מהכביש ועד לתיבה, אינה מוסיפה זמן שהות במקום. מה גם שגם מהמדרכה ניתן לגנוב את הקטנוע.
טענת הנאשם כי יש חשש שיפריע לתנועה גם היא אינה נהירה. האם עמידה על המדרכה מפריעה פחות להולכי הרגל שהם עוברי דרך. מאשר לעוברי דרך נהגי המכוניות?
סוף דבר בהישעני על עדות השוטר לה אני מאמין, מצאתי להרשיע את הנאשם באישום המיוחס לו בכתב האישום.
ניתנה היום, ז' אדר ב תשע"א , 13 מרץ 2011, במעמד הצדדים