- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מדינת ישראל נ' פורסוב(עציר)
|
ת"פ בית משפט השלום פתח תקווה |
45536-02-11
4.7.2012 |
|
בפני : ניצה מימון שעשוע |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל |
: גאורגי פורסוב (עציר) |
| החלטה | |
החלטה
בפני בקשה לחילוט רכבו של הנאשם.
הנאשם הורשע בשתי עבירות של התפרצות וגניבה ונדון לעונש מאסר בפועל של 24 חודשים וכן ענישה צופה פני עתיד.
הרכב נשוא הבקשה הינו רכבו של הנאשם, אשר באמצעותו הגיע מאזור מגוריו בפ"ת למקום ההתפרצות בקריית מוצקין ובו נסע חזרה לאחר ביצוע ההתפרצות והגניבה, כשהרכוש הגנוב מונח בתוך שקית. מדובר בגניבה של פריטי ערך מדירת מגורים – תכשיטים, מצלמה, טלפון נייד וכסף מזומן.
התביעה טוענת כי הרכב, שנתפס כמוצג בתיק, שימש את הנאשם ככלי לביצוע עבירות ההתפרצות והגניבה ועל כן יש לחלטו, כחלק מהעונש, בהתאם לסמכות בית המשפט לפי סעיף 39(א) לפסד"פ.
הסניגור מצביע על כך שהבקשה לחילוט הרכב הוגשה אחרי הטיעונים לעונש, ולמעשה נדונה לאחר מתן גזר הדין ביום 3.7.12, היינו לאחר שבית המשפט סיים את גזירת עונשו של הנאשם.
כמו כן טוען הסניגור, כי הקשר בין הנהיגה ברכב לבין ההתפרצות הינו רופף, שהרי הנאשם יכול היה להגיע למקום ביצוע ההתפרצות גם בתחבורה ציבורית או בטרמפ, וגם את הרכוש הגנוב היה יכול לקחת עמו, בשקית אליה הכניסו, רגלית ו/או בתחבורה ציבורית, כך שאין קשר ממשי בין ביצוע העבירות לבין השימוש ברכב.
לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, אני סבורה שאין בנסיבות המקרה קשר אמיץ בין השימוש ברכב לבין ביצוע העבירה, שיש בו כדי להצדיק מבחינה מהותית ופנולוגית את חילוט הרכב. השימוש שעשה הנאשם ברכבו הפרטי כדי להגיע למקום ההתפרצות ולנסוע ממנו לאחר השלמת העבירה הינו עובדה חיצונית שאינה חלק אינהרנטי מביצוע העבירה ואינה תנאי הכרחי להצלחת הביצוע ו/או הובלת הרכוש ו/או ההימלטות מזירת העבירה.
מקרה זה אינו שונה מהותית ממקרה בו נאשם נכנס לרכבו, נוסע לביתו של אחר, תוקף אותו וחוזר הביתה בנסיעה. האם גם במקרה כזה תבקש המאשימה לחלט את הרכב כחלק מהענישה? לדעתי, כדי שהחילוט יהווה חלק מהעונש ההולם, יש צורך בזיקה הדוקה יותר בין העבירה לבין השימוש ברכב, כגון במקרים בהם מתבצעת הסעה אסורה על פי חוק כשהרכב הותאם במיוחד לשמש להסעות כאלה, או מקרים בהם יש לעבריינים צורך בהובלת רכוש כבד, שלא ניתן להובילו רגלית או בתחבורה ציבורית, והרכב משמש לכך. כך גם במקרים בהם הרכב הינו חיוני להימלטות מהירה מזירת העבירה כגון במקרים של שוד בנק או עסק אחר.
לפיכך אני דוחה את הבקשה ומורה כי הרכב יוחזר לנאשם ע"י מיופה כוחו.
יחד עם זאת, בהתאם להצעת הסניגור וכדי לאזן את אי הטלת רכיב כספי בענישה, אני מורה כי מתוך ההפקדה בתיק יחולט סך של 4,000 ₪ והיתרה תוחזר לנאשם ע"י ב"כ.
ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
