עמ"י
בית המשפט המחוזי חיפה
|
16926-07-10
14/07/2010
|
בפני השופט:
כמאל סעב
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
שאדי פארס
|
|
החלטה
בפני ערר על החלטת כב' בית משפט השלום בחדרה (להלן – "בית משפט קמא) אשר ניתנה ביום 13.7.10 על ידי כב' השופטת הדסה אסיף בתיק מ"ת 6177-07-10.
בית משפט קמא דחה את בקשת העוררת להאריך את מעצרו של המשיב ב-4 ימים והורה על שחרורו בתנאים מגבילים.
על החלטה זו מפנה הערר שבפני.
המשיב נעצר ביום 11.7.10 בגין חשד שאיים ביחד עם אחר על המתלונן בכך שאמר לו שיצא מהרכב שאם לא כן יפגעו בו. לאחר מכן, גנבו את הרכב עם הרכוש שהיה בו ונטשו אותו במקום אחר.
המשיב הובא להארכת מעצרו ביום 11.7.10 בפני בית משפט קמא. בתום הדיון מעצרו הוארך עד ליום 13.7.10, כשביום זה הובא שוב בפני בית משפט קמא להארכת מעצרו ב-4 ימים נוספים.
בית משפט קמא עיין בחומר הראיות ובחן את פעולות החקירה שהעוררת מבקשת לבצע והחליט לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים, וזאת לאור גרסאות המתלונן והתנהגותו שלדעת בית משפט קמא היא "רחוקה מלהניח את הדעת שתוך כדי עדותו איים לא פעם ולא פעמיים על החשוד והחשוד הנוסף ואז הוזהר בעניין זה על ידי השוטרים".
בית משפט קמא הוסיף וציין כי המתלונן איים על המשיב והחשוד האחר בפני שוטרים ולא נעצר. על כן, לא מצא מקום או הצדקה להאריך את מעצרו של המשיב.
בית משפט קמא נהג בשוויון בין שווים ומשמצא כי המתלונן מאיים על המשיב ועל החשוד הנוסף במעמד השוטרים שחקרו אותו, מבלי להיעצר, החליט, בצדק לדחות את בקשת העוררת להארכת מעצרו. החובה לנהוג בשוויון בין חשודים מוטלת על העוררת גם בהליכי המעצר.
עוד יש לומר כי עיון בפעולות החקירה שהעוררת מבקשת לבצע, כעולה מהמזכר שסומן על ידי ע/1, מראה שניתן לבצע אותן פעולות בהיות המשיב משוחרר בתנאים שנקבעו על ידי בית משפט קמא.
בנסיבות הנ"ל ולאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא, בחומר החקירה ושמעתי את טענות הצדדים ועל יסוד הנימוקים דלעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא, על כן, אני מחליט לדחות את הערר.
המשיב ישוחרר באם קיים את התנאים שקבע בית משפט קמא.
תיק החקירה הוחזר לידי נציג העוררת.
ניתנה היום, ג' אב תש"ע, 14 יולי 2010, בנוכחות נציג העוררת, פקד חגי מימוני, המשיב ובא כוחו, עו"ד יונס.