ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
1720-11-09
13/01/2010
|
בפני השופט:
עידו דרויאן
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
מופיד עיסא (עציר)
|
הכרעת-דין,גזר-דין |
הכרעת דין
על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מרשיע אותו בעבירה של שהייה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.
ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תש"ע, 13/01/2010 במעמד הנוכחים.
עידו דרויאן, שופט
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת שב"ח.
לטענת ב"כ הנאשם, נכנס הנאשם לישראל לצרכי פרנסה, עקב המצב הכלכלי השורר בשטחי הרשות.
בתי המשפט הביעו לא אחת את צערם על המצב הקשה השורר בשטחי הרשות, אך שבו והבהירו כי אין בכך כדי להוות עילה והצדקה לעבור על חוקי המדינה ולפגוע בריבונותה.
מדובר בנאשם צעיר יחסית, ועבירתו בוצעה לצורך פרנסה, כשלא נלוותה אליה עבירה נוספת. מאידך גיסא, צודקת התובעת באומרה שהנאשם מבצע עבירות כאלה משנת 2004, ובמקום ללמוד את הלקח מהחמרה הדרגתית בעונשים המוטלים עליו, שב להכנס לישראל.
כך, מבקשת התובעת להטיל על הנאשם עונש מאסר במצטבר לעונש מותנה בן 9 חודשים שיש להפעילו, ואילו הסנגור המלומד מבקש להאריך המאסר המותנה.
לא ניתן לומר שהמאסר המותנה הוטל באופן לא פרופורציונלי, כאשר מדובר במאסר מותנה בן 9 חודשים, שנספח למאסר בפועל בן 4 חודשים, אשר הוטל ביוני 2008. גם עונש זה, הוטל בהתחשב במעשיו החוזרים של הנאשם, והיה מתון אך אודות להסדר טיעון.
במקרה זה, לא אוכל לקבוע כי קיימות אותן נסיבות מיוחדות המצדיקות הארכת המאסר המותנה, אולם נראה כי ניתן לקבל טיעונו של הסנגור לענין חפיפה חלקית בין עונש המאסר שאטיל לעונש המאסר המותנה שאפעיל, לנוכח אורך תקופת התנאי.
בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
1.מאסר בפועל למשך 6 חודשים, החל מיום מעצרו 31.10.09.
2.אני מפעיל את המאסר המותנה אשר הוטל על הנאשם בת"פ 959-06-08 (נצרת) מיום 04.06.08, בן 9 חודשים, בחפיפה חלקית למאסר אותו הטלתי, באופן זה שהנאשם ירצה 10 חודשי מאסר בתיק זה, החל מיום מעצרו הנ"ל.
3.מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירה בה הורשע במשך שנתיים מיום שחרורו.
זכות ערעור תוך 45 יום.
מאפשר לנאשם 3 שיחות טלפון על חשבון המדינה.
ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תש"ע, 13/01/2010 במעמד הנוכחים.
עידו דרויאן, שופט
הוקלד על ידי: חן גוט