מדינת ישראל נ' עטאללה

פסק דין

1.הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של סיוע להעסקה של כדין לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל (להלן: "החוק") + סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; והסעה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק.

על פי המתואר בכתב האישום המתוקן ביום 17.1.11 באתר בנייה ברחוב החרמון בתל מונד הנאשם סייע להעסיק את עבדאללה רבאיעה ת"ז 937549715 ממיתלון שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל.

בנסיבות אלה הסיע הנאשם ברכבו את התושב הזר ששהה בישראל שלא כחוק, משפרעם לאתר הבנייה.

2.הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לאחר ניהול הוכחות, לפיה הנאשם יודה בכתב האישום ויתקבל תסקיר בעניינו שיבחן אפשרות ענישתו ללא הרשעה.

לאחר קבלת התסקיר- יטענו הצדדים לעניין ההרשעה והעונש.

3.מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם מיום 13.3.14 עולה כי הנאשם בן 27 רווק ובן למשפחה נוצרית משפרעם. סיים 12 שנות לימוד, בעל תעודת בגרות מלאה.

עם סיום לימודיו השתלב בעבודות זמניות לצורך מימון השתלבותו בלימודי רוקחות בחו"ל.

בין השנים 2006-2011 שהה בירדן לצורך לימודיו (הציג אישור על סיום לימודים וקבלת תעודת בוגר במדעי הרוקחות).

עם סיום לימודיו חזר לארץ, והחל בהתמחות מעשית בבית מרקחת בשפרעם , כעבור חצי שנה ניגש למבחנים בארץ בכדי לקבל הסמכה, נבחן פעמיים, וטרם קיבל תשובה בנושא ההסמכה.

הנאשם מתאר את הירתמותם של כל בני המשפחה כדי לאפשר לו לצאת ללימודים, חרף העלויות הכרוכות בכך, ומביע חשש רב כי במידה ויורשע- יישלל רישיונו, וכל ההשקעה שלו ושל בני משפחתו תרד לטמיון.

משפחת מוצאו מונה 6 נפשות, כשהוא הבכור, וכל הילדים מתגוררים בבית ההורים בשפרעם. אביו בן 54 ,עובד במפעל, ואמו, בת 47 ,עקרת בית.

משפחה נורמטיבית ומתפקדת, הוריו תומכים בו לאורך כל הדרך, רגשית וכלכלית.

מעיון ברישומו הפלילי עולה כי אין לחובתו הרשעות פליליות קודמות.

ביחס לעבירה הנדונה- מודה במיוחס לו בכתב האישום. ביום האירוע היה בחופשה מלימודיו ועבד אצל דודו בשיפוצים, וביום האמור התבקש על ידי דודו לאסוף את הפעול משפרעם ולנסוע איתו למקום העבודה בתל מונד. לדבריו לא ידע כי מדובר בפועל ללא אישור עבודה.

הביע חרטה על מעורבותו בעבירה, למד את הלקח ומוכן לשלם את המחיר, וכי בעתיד ייתן תשומת לב רבה יותר לעניין.

נראה כי בעיקר מצוי בחרדה גבוהה לגבי השלכותיו של ההליך המשפטי המתנהל נגדו על עתידו. עמדותיו ביחס לעבירה משקפות הבנה והכרה ביחס להשלכות שעלולות להיות על התנהגות זו על חייו ועל הכלל.

השירות התרשם מהשיחה עם הנאשם, תפקודו והשכלתו כי הינו בחור עם יכולות וורבליות וקוגניטיביות טובות. לאורך שנות התבגרותו גילה אחריות בנוגע לתפקודיו, וכן יציבות במסגרות אליהן השתייך.

התנהגותו בעבירה הנדונה אינה מאפיינת את אורח חייו ונראה כי הפנים את המסר כיצד להתנהג בעתיד.

תפקודו הנורמטיבי של הנאשם במישורי חייו השונים, מידת האחריות למעשיו וההבנה ביחס לחריגתו מגבולות החוק ולמניעים שעמדו ברקע לאופי התנהלותו בעבירה, לצד ההכרה בחומרה ובמחיר העונשי שיידרש לשאת בגינה, כאשר ההליך המשפט מהווה עבורו גורם הרתעתי משמועתי –מעידים על הפחתה בסיכון להמשך פעילות מפרת חוק.