מדינת ישראל נ' עזאם(עציר) ואח'

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשמים על פי הודייתם בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות כדלקמן:

נאשם 1

ניסיון השגת גבול עבירה לפי סעיף 447 (א) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין.

התנגדות למעצר עבירה לפי סעיף 47, לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש).

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל.

נאשם 2

ניסיון השגת גבול עבירה לפי סעיף 447 (א) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל.

 <#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ג אדר תשע"ג, 05/03/2013 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיאה

גזר דין

הואיל ואני מקבל הסדר הטיעון שהוצג לפני היום, וככל שמדובר בהסדר טיעון "סגור" , הרי אין צורך ללכת אחר המתווה שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין. אני מקבל, כאמור, את הסדר הטיעון בהיותו סביר וראוי בנסיבות המקרה והעניין ועל פי כל השיקולים הצריכים לגזר הדין אני קובע כי אלה העונשים שאני משית על הנאשמים:

נאשם 1 -

7 חודשי מאסר בפועל. עונש המאסר ירוצה מיום מעצרו של הנאשם מיום 6/12/12.

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי כי במשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע, למעט עבירה של כניסה לישראל שלא כדין ולרבות כל עבירת רכוש.

בגדר עבירות הרכוש – לא נכללת עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב לפי סעיף 413 לחוק העונשין, והיא אינה עבירה שאין בה כדי להפעיל התנאי.

4 חודשי מאסר על תנאי והתאי כי במשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, לא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.