מדינת ישראל נ' לוי

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה ביום 25.11.10, הודעת תשלום קנס בגין חציית קו הפרדה רצוף (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 36(ג) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 30.10.11, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידה רס"ר שמרית דהן, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 25.11.10, בסמוך לשעה 12:00, נהג הנאשם בקטנוע בתל אביב, ברחוב אלנבי, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו בסמוך לבית מספר 53, נצפה על ידי העדה, שעמדה במקום, כאשר הוא מבצע פנית פרסה תוך חציית קו הפרדה רצוף בצידו לא נמצא קו מקוטע. העדה הורתה לנאשם לעצור את רכבו ותגובתו במהלך רישום הדו"ח הייתה:" לא שמתי לב".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג במקום האמור ולאחר שנהג שעבר במקום אמר לו כי הוא נוסע בנתיב תחבורה ציבורית, ביצע פניית פרסה בסמוך לצומת עם רחוב בלפור, במקום בו קיים קו מקוטע המאפשר פניה.

מטעם הנאשם הוצגו תמונות של מקום האירוע, שאושרו על ידי העדה.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום

וזאת מהנימוקים הבאים:

עדת התביעה תיעדה באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העדה ציינה מקום עמידתה ביחס לרכב הנאשם, התייחסה לתמונות שהוצגו בפניה, שמרה על קשר עין עם הנאשם ממועד ביצוע העבירה ועד לעצירתו.

עדותה של עדת התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

הנאשם, מצידו, טען כי ביצע את פניית הפרסה במקום אחר מזה הנטען על ידי המאשימה, אך בדבריו המיידיים לעדה, במועד רישום הדו"ח אמר רק :"לא שמתי לב" ובדבריו אלה אני רואה משום ראשית ראיה לביצוע העבירה.

על פי התמונות שהוצגו במהלך הדיון, אשר שבמקום אליו התייחסה העדה, קיים קו הפרדה רצוף, המסומן באופן ברור.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ב , 30 נובמבר 2011, במעמד ב"כ המאשימה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: