מדינת ישראל נ' חמודה

החלטה

בקשה להארכת מעצר ראשונה בפרשה מסועפת של חשדות לסחיטה ואיומים הכוללת חשדות לזריקת רימון. החשוד שבפניי חשוד בנשיאה או הובלת נשק שלא כדין, היזק מכוון בחומר נפיץ, קשירת קשר לעשות פשע וסחיטה באיומים. העילות המבוקשות הן שיבוש הליכי המשפט, חשש מהשפעה על עדים ומסוכנות כלפי המתלוננים והציבור.

אתחיל מהטענה בענין שיקולים זרים למעצר. בשונה מהרושם העולה מהתשובה של נציג המשטרה באולם, לפיו ניתן היה להבין שמטרת המעצר של החשוד פה היא להציל את החקירה האחרת, ההבנה המלאה של תשובה זו, ניתן לקבל מהתשובה מ/2, שכתב נציג המשטרה והגיש לבית המשפט לפני שענה בעל פה באולם, בתשובה זו מוסבר כי נוכח מעצרו של החשוד בתיק האחר, ונוכח רצון שלא להפריע באותה חקירה אחרת, החשוד בענייננו, לא נעצר במסגרת התיק הזה, זאת עד אשר התברר שיתכן והוא לא ימשיך להיות עצור בתיק השני. כלומר, לא שהחשוד נעצר בתיק זה על מנת להשיג את החקירה האחרת, אלא שהרצון הלגיטימי לאפשר את המשך החקירה האחרת, הוביל לכך שעד אשר לא היתה ברירה אחרת – וכאשר ניתן היה להמתין במסגרת החקירה בתיק הזה להתחיל את חקירת החשוד, לא נעצר החשוד בתיק הזה.

בענין חשד סביר - עיון בתיק ואני מפנה לגיליון שאותו אני מסמן כ – מ/3 בתוך התיק, המקים חשש למתאם לחשדות בענין סחיטה באיומים וקשירת קשר לעשות פשע. במסגרת אותו קשר הנטען גם הופעלה אלימות חמורה. על כן אני מסיק מבלי שאני נדרש לקבוע מסמרות לגבי חשד סביר, לגבי עצם הזריקה הפיזית של הרימון על ידי החשוד הזה, שבנסיבות הענין עילת המסוכנות במסגרת ההשתתפות הנטענת בפרשה, מתקיימת. לכך יש להוסיף, כי על פי המשתקף מסיכום החקירה, החשוד אינו מציג גרסה שאפשר לתאר אותה כשיתוף פעולה מלא עם המשטרה ומכאן אף קיים חשש לשיבוש.

כאמור מדובר בפרשה מסועפת עם הרבה מעורבים. הרושם העולה הינו שהמשטרה עשתה ועושה פעולות רבות. נציג המשטרה ציין שישנם 5 אנשים שצריכים להיחקר בעקבות מעצר החשוד בתיק זה, אומנם 4 מהם כנראה כבר נחקרו, אך מטבע הדברים בהתפתחות החקירה, שיתכן כפי שטוען נציג המשטרה, נדרשת חקירה נוספת של אותם אנשים שכבר נחקרו.

נוכח חומרת הפרשה – חשדות לקשירת קשר לסחיטה באיומים אשר כוללים זריקת רימון, לא ראיתי לנכון לשחרר את החשוד לחלופת מעצר.

אני מורה על מעצרו של החשוד עד ליום 23.3.14 שעה 12.00.

זכות ערר לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום י"ט אדר ב תשע"ד, 21/03/2014 במעמד הנוכחים.

דניאל קירס, שופט