מדינת ישראל נ' וקנין(עציר)

החלטה

1. נגד המשיב הוגש בבית משפט זה כתב אישום (ת.פ 25416-04-10) המייחס לו:

א) פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, עבירה לפי סעיף 413 ו' סיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

ב) גניבה מרכב, עבירה לפי סעיף 413 ד (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

2. על פי הנטען בכתב האישום, במועד הרלוונטי לכתב האישום היה מר בנימין מרום המחזיק כדין של מונית גולף בעלת לוחית רישוי מס' 78-397-25 (להלן: "המונית").

ביום 19.4.10, בשעה 15:30 לערך, עת חנה הרכב באזור התעשייה בכרמיאל, התפרץ הנאשם לרכב באופן שניפץ שמשת חלון הרכב.

במעמד זה גנב הנאשם מתוך הרכב מכונת מטבעות. במעשיו אלו התפרץ הנאשם לרכב בכוונה לבצע גניבה,וכן גנב מתוך הרכב מכונת מטבעות, בלא הסכמת הבעלים, שעה שהנאשם מתכוון בשעת הנטילה לשלול הרכוש שלילת קבע מבעליו.

3.בד בבד, עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

4. ב"כ המאשימה, בטיעוניה בפניי, ביקשה להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים וטענה כי למשיב עבר פלילי מכביד, עיקרו בעבירות רכוש ועבירות אלימות חמורות. כמו כן הפנתה את ביהמ"ש למאסרים שהוטלו על המשיב וציינה כי נגד המשיב תלויים ועומדים שני מאסרים מותנים של 12 חודשים כל אחד מהם (וגם הן בגין עבירות זהות),אשר לא הרתיעו את המשיב מלבצע את אותן העבירות הנוספות תוך פגיעה בזולת ורכושו.

5.הסנגור, בטיעוניו בפניי, טען כי מחומר החקירה עולים מספר תמיהות וכשלים:

לגבי הודעתו של המשיב במשטרה מיום 19.04.10 טען המשיב כי הודאתו אינה אמת ולא הוא שביצע את העבירה. בנוסף טען שהמשיב הודה במעשה בשל הלחץ שהופעל עליו מצד החוקרים, אשר לטענתו בא לידי ביטוי באיומים כי יעצרו את אשתו.

עוד ציין שעד הראייה טוען שמי שביצע את העבירה הוא אדם קרח והמשיב אינו קרח.

המשיב בחקירתו ציין שחלון המונית היה סדוק ולאחר בירור עם נהג המונית התברר שהדבר אינו נכון. היינו מדובר בפח"מ ( פרטי חקירה מוכמנים)' שלטענת הסנגור רק מי שביצע את העבירה יכול היה לדעת על פרט זה ומשהתברר שפרט זה אינו נכון, הדבר מהווה חיזוק לכך שהמשיב הודה בעבירה רק בשל הלחץ שהופעל עליו - שמא אישתו תיעצר - ואמר את הדברים על מנת לרצות את חוקריו.

לא נלקחו ממכונת המטבעות לא ט.א ולא הוזכר דבר בחומר החקירה המסביר את סימני האבקה על דלת המונית שנבדקו. ועל כן טען הסנגור שמדובר במחדל חקירתי מהותי אחר גילוי העבריין האמיתי .

באשר לעברו הפלילי של המשיב, טען הסנגור שהרשעתו האחרונה משנת 2005 על עבירה משנת 2004 ועל כן יש לראות בכך שהמשיב עושה מאמצים ניכרים לשוב למותב.

באשר למאסרים על תנאי, טען הסנגור שהתנאי של בימ"ש שלום בחיפה שקיים בתיק, נגזר עליו 24 חודשי מאסר מיום מעצרו 26.10.04 וכן עונש מותנה של 12 חודשים למשך 3 שנים. מהרישום הפלילי עולה כי בערעור העונש קוצר ל-15 חודשים מיום מעצרו ולכן נראה כי התנאי לא חל.

הסנגור ביקש מבית המשפט לבחון את המאסר על תנאי השני עליו דיברה המבקשת, מאחר והתנאי לא היה קיים בתיק במועד בו צילמו הסנגור. וכמו כן ביקש מבית המשפט להציג חלופת מעצר.

ראיות לכאורה :

6. עיון בחומר החקירה מלמד בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. מארג הראיות הקושר ומסבך את המשיב באופן מפורש לביצוע העבירה.

א)תחילה אציין שקיימות עדויות של שלושה עדי ראייה: