מדינת ישראל נ' דקואר מסעד ובניו בע"מ ואח'

החלטה

עם תום פרשת התביעה ביקש ב"כ הנאשמים לזכותם, שכן לטענתו לא הוכחה האשמה אף לכאורה, וזאת בהתאם לסעיף 158 לחסד"פ [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.

הנאשמים הועמדו לדין בגין ביצוע העבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים בניגוד לסעיפים 2, 13 ו- 15 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד – 1984.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 11.7.08, סמוך לשעה 12:11, בשטח פתוח, סמוך לכפר מזרע, השליכה הנאשמת מהמשאית אשר בבעלותה פסולת מסוג שקי בטון, ברזלים, אבני שפה ופלסטיק אל עבר קרקע חשופה ואל רשות הרבים.

ב"כ הנאשם טען כי יסודות העבירה לא הוכחו ולו לכאורה.

על פי סעיף 2 לחוק שמירת הניקיון: לא ישליך אדם פסולת, פסולת בניין.... ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד ולא ילכלך את רשות הרבים.

על פי סעיף 1 לאותו חוק: "השלכה" כוללת זריקה, שפיכה, נטישה, השארה או גרם לכלוך באופן אחר.

"פסולת", על פי אותו סעיף, כוללת כל דבר אחר העלול לגרום אי ניקיון או אי סדר, למעט "פסולת בניין"... ו"פסולת בניין" וכן "פסולת גושית" היא חומרים ושארי חומרים המשמשים לבנייה או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בנייה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים.

"רשות הרבים" היא כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש או עובר בו למעשה.

שילוב הוראות החוק הנ"ל והגדרותיו הרחבות עם עדות עד התביעה שהעיד בפניי אינן מאפשרות את קבלת טענת הנאשמים.

העד העיד כי עסקינן ברשות הרבים ואנשים יכולים לעבור במקום ואף מטיילים באזור. הדברים ניכרים מהמקום בו הושלכה הפסולת כמפורט ב- ת/4.

בנוסף לכך, צילם עד התביעה את הערימה שהושלכה ממשאית הנאשמת וככל שניתן להתרשם באופן בלתי אמצעי עסקינן בערימת אדמה ובה נראים חלקי אבן ובטון. עד התביעה אף העיד כי חזה בברזלים, באבני שפה ובפלסטיק.

בנסיבות אלה, סבור אני כי הוכחה לכאורה השלכת פסולת ופסולת בניין ברשות הרבים ע"י משאית אשר בבעלות נאשמת 1.

אשר למספר הגוש המצוין בכתב האישום הסבירה ב"כ המאשימה כי עסקינן בטעות סופר והגוש הנכון צריך לכלול את הספרה האחרונה "8".

על פי הראיות שהוגשו לתיק ביהמ"ש עסקינן בגוש 18138 ובחלקה 59.

הדברים נרשמו אף בדו"ח הפיקוח שערך עד התביעה.

בנסיבות אלה, מקבל אני את הטענה כי מדובר בטעות סופר ובכל מקרה, בהתאם לסעיף 184 לחסד"פ, ביהמ"ש רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

הנה כי כן, מן העובדות שהוכחו עולה, כי ההשלכה הנטענת בוצעה בגוש 18138 ועל הנאשמים להתגונן בפני עובדות אלה.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את טענת הנאשמים ועליהם להשיב לאשמה המונחת לפתחם.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תש"ע, 23/06/2010 במעמד הנוכחים.