מדינת ישראל נ' דימניק

בית המשפט מקריא את עיקרי הכרעת הדין.

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 14/09/09 בשעה 12:20 בשדרות חן בקריית ביאליק נהג ברכב ולא ציית לתמרור ב' 37 שהיה בכיוון נסיעתו בכך שלא עצר בצומת כמתחייב מהתמרור המוצב במקום.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, טען כי יש לו תמונות שמראות שהשוטר לא יכל לראות את רכבו בצומת וכי התמרור מוסתר על ידי צמחייה.

מטעם התביעה העיד השוטר עורך הדו"ח, רס"מ שרון בן ישי, אשר חזר על האמור בדו"ח והבהיר כי הוא משקף נכונה את קרות האירוע. הדו"ח שערך הוגש וסומן ת/1.

בדו"ח מציין השוטר כי הבחין ברכבו של הנאשם כאשר מגיע לצומת פונה ימינה, מבלי שהוא מציית לתמרור עצור המוצב במקום ונוסע בנסיעה רציפה.

השוטר ציין כי היה לו קשר עין רצוף עם נהג הרכב עד לעצירתו המוחלטת וכאשר עצר את הרכב, טען הנאשם בפניו כי הוא עצר בצומת.

בחקירתו הנגדית בבית המשפט הבהיר השוטר כי הוא עמד במרחק של כ-30 מטר מימין לצומת על מדרכה, מבלי שדבר כלשהו חוסם את שדה ראייתו ויכל להבחין היטב בצומת. יצוין כי בעמוד 1 שורה 17 נרשם בטעות 60 מטר, ואני מתקן זאת עתה לשלושים מטר. הטעות ברורה, שכן בהמשך הדברים שואל הנאשם את השוטר "זה שישים מטר ולא שלושים, אתה לא אומר את האמת?", עמוד 2 שורה 2 והשוטר חוזר בתשובה "חוזר על מה שאמרתי קודם, שלושים מטר בשדה ראיה פתוח. לשאלת בית המשפט איך אני יודע שזה שלושים מטר, אני אומר שזה בערך, לא מדדתי" (עמוד 2 שורות 4-5).

הנאשם הציג בפני שוטר גם תמונות שהביא וביקש לשכנע את השוטר כי קיים מחסום שדה הראיה. השוטר הבהיר כי לא חסם את שדה הראיה שלו דבר והוא הבחין היטב בביצועה של העבירה.

לשאלת בית המשפט הבהיר כי עמד באלכסון לצומת ולא מול הצומת, אך ראה היטב את הנאשם נוסע בצומת בנסיעה רציפה והדגיש כי לא מדובר בגלישה אלא בנסיעה רציפה מבלי לציית לתמרור העצור שבצומת.

הנאשם בעדותו בפניי טען כי הגיע לצומת, עצר בקו העצירה, גלש שניים או שלושה מטרים עד לקו הצומת, הסתכל שמאלה, הבחין שלא הייתה תנועה ופנה ימינה.

או אז הבחין בשוטר מול תחנת האוטובוס אשר לדבריו הייתה ממוקמת כשישים מטרים מהצומת. השוטר עצר אותו בתחנת האוטובוס, וביצע בכך עבירה שעצר אותו בתחנת האוטובוס.

יחד ניגשו לספסל סמוך, שם רשם לו השוטר את הדו"ח.

לאחר שבחנתי את עדות השוטר מזה ואת עדות הנאשם מזה, מצאתי לבכר את עדותו של השוטר על פני עדותו של הנאשם.

מעיון בתמונות שהגיש לי הנאשם – נ/1, נ/2 ו-נ/3, עולה כי מדובר בצומת הנראית היטב לעין מהמקום בו עמד השוטר. בניגוד מוחלט למה שטען הנאשם, אין כל צמחייה המסתירה את תמרור העצור העומד בצורה בולטת וגלויה לעין במקום.

לא ברור מדוע טען הנאשם כי התמרור מוסתר בצמחייה, אם גרסתו היא שעצר בצומת.

מכל מקום, בחנתי אף טענה זו וכאמור מהראיות שהגיש לי הנאשם עצמו עולה כי אין כל הסתרה של התמרור.

גם התמונה נ/1 ממחישה וביתר בירור את העובדה כי השוטר יכל להבחין בנקל במי שמגיע לצומת ולא מציית לתמרור העצור.

עדותו של השוטר לא נסתרה בחקירה נגדית ועשתה עליי רושם מהימן, היא תואמת את הדו"ח המפורט שערך ועל כן אני קובע כי המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר את עובדות כתב האישום ומרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"א, 14/12/2010 במעמד הנוכחים.