תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
49471-07
24/05/2010
|
בפני השופט:
דליה אביגיא
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. דורון מירב 2. הראל בע"מ - חברה לבטוח
|
פסק-דין |
פסק דין
התובעת טוענת כי רכבה התקרב לצומת הרחוב עמק זבולון אבני חושן, עוד הוא מתקרב לקו הצומת הגיח רכב הנתבעות משמאל במהירות, כאשר אינו מציית לתמרור עצור המוצב בכיוון נסיעתו, נהג רכב התובעת, על מנת להמנע מפגיעה הסיט את רכבו ימינה, עלה על אי תנועה ונפגע מתמרור המוצב על אי התנועה.
לא היה מגע בין כליי הרכב במהלך התאונה.
הנתבעות טוענות כי רכבן עמד בעצירה מוחלטת בצומת ואילו רכב התובעת הגיח במהירות מימין, נהגו איבד שליטה בצומת ועלה על אי התנועה.
עוד מציינת הנהגת ברכב הנתבעות כי ככל הנראה נהג רכב התובעת איבד שליטה משום שלפתע הבחין ברכב הנתבעות העומד בצומת, ולפיכך משסטה ימינה במהירות, איבד את השליטה על ההגה, עלה על אי התנועה וגרם לתאונה.
על מנת להכריע במחלוקת שמעתי את שני הנהגים ונוסעת ברכב הנתבעות. גם עיינתי בשאר חומר הראיות אשר הונח בפניי וסומן על ידי בהתאם וכן בתמונות שצולמו הבוקר במצלמה על ידי הנהגת ברכב הנתבעות, תמונות מצומת התאונה.
לאחר בחינה, שקילה ואיזון של כלל חומר הראיות ולאחר עריכת מאזן ההסתברויות, בין השאר לאור עדויות העדים ומהימנותם, גם תוך השוואה להודעות קודמות, מיקום התאונה בצומת, התימרור הקיים בצומת בכיווני הנסיעה של כל אחד מהצדדים, מקום התרחשות התאונה, מיקום וסוג הפגיעות ברכב התובעת ועוד, שוכנעתי כי התאונה התרחשה בנסיבות הבאות:
רכב התובעת מתקרב לצומת, עוד לפני הגיעו לקו הצומת מבחין הנהג ברכב הנתבעות המגיח במהירות מצד שמאל. הנהג מעריך כי רכב הנתבעות לא יוכל לעצור ולפיכך סוטה ימינה, תוך כדי סטיה עולה על אי התנועה וגורם נזק לרכב.
שוכנעתי כי יש קושר בין אופן נסיעת רכב הנתבעות בכביש לבין עצם התרחשות התאונה משום שהנהגת, כמו גם הנוסעת, קושרות עצמן לתאונה ולנסיבות התרחשות התאונה, כאשר הנהגת מציינת במפורש כי ככל הנראה מה שגרם לסטיה של נהג התובעת, גם לגירסתה, זה שהוא נבהל מרכב הנתבעות.
יחד עם זאת מצאתי מקום להשית רשלנות תורמת על הנהג ברכב התובעת, שכן נהג זהיר וסביר שהיה מתקרב לצומת ובמיוחד צומת מוכר, כאשר הוא יודע שבכיוון הנסיעה בדרך החוצה מוצב תמרור עצור, צריך להאט את מהירות נסיעתו, קל וחומר כאשר הבחין, עוד בטרם הגיע לצומת, ברכב הנתבעות הנוסע במהירות בדרך החוצה.
אני מוצאת להשית על הנהג ברכב התובעת אחריות בשיעור 30%.
לפיכך אני מחייבת את הנתבעות לשאת ב – 70% מנזקיה המוכחים של התובעת כמפורט בסעיף 8 לכתב התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה כמקובל מיום 10.08.06.
כן ישאו הנתבעות בשכר עד התובעת בסך 200 ₪ ובשכ"ט עו"ד בשיעור 15% בתוספת מע"מ.
הנתבעת 2 תישא גם בהוצאות העדה בסך 300 ₪.
ניתנה והודעה היום י"א סיון תש"ע, 24/05/2010 במעמד הנוכחים.
דליה אביגיא, סגנית נשיא
הוקלד על ידי: ריקי כהן