מדינת ישראל נ' דהן

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בעקבות הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בכך שביום 25.04.2009, אמר לרחמים לוי כי ישחט אותו ואת ילדיו וכי ימרר את חייו עד שיעזוב את המקום בו הוא מתגורר, בהמשך שלף לעבר המתלונן כלי כהה הנראה כסכין והיכה בפניו ובבטנו של המתלונן.

בהמשך הגיעו שוטרות למקום והנאשם אמר להן "מי אתם שוטרים מזדיינים שתגידו לי לבוא, בואו תרדפו אחרי" וכן לעיני השוטרות במקום אמר לרחמים לוי "אני אשחט אותך אני אהרוג אותך ליד השוטרים אני אומר לך שאני ארצח את כל המשפחה שלך".

הנאשם הובא לתחנת לב הבירה וכאשר השוטרת פנתה אליו הוא דחף אותה ואמר לה "יה זבל, יה זונה, אני אתלונן עליך שבעטת בי, אני אבוא אליך בלילה אכנס אליך למיטה, אני ארצח אותך, את עוד תשמעי ממני, אני אבעט לך בכוס ואשחט אותך בלילה, אני יודע איפה את גרה", בעט בשוטרת ירק לעברה ואמר לה "את תשלמי על זה" וכן דחף שוטרת אחרת שניסתה להרגיעו.

גם כאשר הנאשם הועבר לבדיקה רפואית בבית החולים הדסה הוא אמר לשוטר "אני אשרוף לך את התחנה, אני אפוצץ לך את הראש עם אבן, אתה תעזוב את העיר, אתה לא יודע עם מי התעסקת, איתי לא מתעסקים". כאשר הוחזר הנאשם מבית החולים אמר לשוטר כי ירצח אותו.

בשל מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של תקיפה סתם, העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר ו- 3 עבירות של איומים.

במסגרת ההסדר צירף הנאשם את ת"פ 23611-06-10 והורשע בכך שביום 04.05.2009 בסמוך לשעה 14:45 ניסה להתפרץ למבנה השייך למינהל מקרקעי ישראל, הנאשם הגיע למקום מצויד ב- 2 פליירים, מברג ומוט ברזל, שבר את מנעול המבנה וניסה לפתוח את הדלת.

עוד הורשע הנאשם בכך שביום 07.05.2009, נתפס הנאשם במבנה השייך למדינת ישראל, אשר נאטם ונסגר לצורך פינויו. הנאשם פלש לנכס עובר לתאריך זה והתגורר בו שלא כדין. באותם הנסיבות תלה הנאשם שלט ובו מספר טלפון שלו ושמו בתוך המגרש הסמוך לנכס והציע חנייה בתמורה ל-40 ₪. בנסיבות אלה, הנאשם אף הפר הוראה חוקית אשר אסרה עליו להיכנס לרחוב בו נמצא הנכס, וזאת בשל מעשיו ביום 04.05.2009.

עוד צירף הנאשם את ת"פ 1162/10 והורשע בכך שביום 03.03.2009 בסמוך לשעה 19:15 השיג גבול לתחומי ישיבה ברח' הע”ח בירושלים בכך שנכנס לחדר בו ישן מר עמית מינזלי העיר אותו משנתו ואמר לו "אתם לא מתביישים ? אתם ישנים בבית שלי, כבר שבועיים אני מתריע והיום עד שתים עשרה או אחת בלילה אם אתם לא תעזבו אני הורג את מי שיישאר פה ואני אשרוף את המקום ואני נותן לכם זמן להתפנות". במעשיו אלה, הורשע הנאשם בעבירה של השגת גבול.

תסקירי שירות המבחן

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי יוצא תסקיר בעניינו של הנאשם אולם לא היתה הסכמה לעניין העונש. בעניינו של הנאשם הוגשו לעיוני מספר תסקירים ושירות המבחן עקב אחר הנאשם במשך כחצי שנה.

מתסקיר שירות המבחן מיום 22.08.2013 עולה כי הנאשם בן 57, גרוש וכיום מצוי מזה תקופה ארוכה בזוגיות חדשה. הנאשם אב לשלושה ילדים, אינו עובד בצורה מסודרת מזה כ- 20 שנה ומטפל בבנו הצעיר כבן 3 וחצי שנים, שכן בת זוגתו עובדת באופן מסודר בתחום הניקיון. שירות המבחן פירט בהרחבה את נסיבותיו האישיות של הנאשם. שירות המבחן מסר כי הנאשם ניהל במשך שנים אורח חיים לא מסודר, התמכרותי ועברייני, כיום הנאשם נמצא בקשר טוב עם בנותיו ומגדל כאמור את בנו הצעיר, אינו צורך סמי רחוב ואלכוהול מזה שלוש שנים, משתדל לנהל אורח חיים נורמטיבי. בהתייחס לעבירות, הנאשם מסר לקצין המבחן כי באותה תקופה היה מתגורר ברחוב, פולש לבתים נטושים ונמצא תחת השפעת אלכוהול וסמים, הנסיבות של ביצוע העבירות היו על רקע ריב עם שכנים, אשר הובילו להתערבות המשטרה. הנאשם הציג עצמו כקורבן, מסר כי נתקל באלימות מצד השוטרים, אישר כי היה אלים באופן מילולי כלפי שכנו והשוטרים אולם שלל אלימות פיזית מצדו. הנאשם הביע צער וחרטה בגין התנהגותו הבעייתית ומסר כי חש בושה רבה על כך. קצין המבחן סבר כי הנאשם מצוי כיום בהליך של שינוי וניקיון חומרים פסיכואקטיבים והמליץ כי הנאשם יעבור טיפול לשליטה בכעסים וזאת כדי לתת לו כלים להתמודד עם סיטואציות מלחיצות וחריגות וכדי לנסות לשנות את דפוסיו העבריינים אשר נרכשו עם השנים. הנאשם היה נכון להשתלב בקבוצת טיפול וקצין המבחן המליץ על הטלת מאסר על תנאי ומבחן.

לאחר קבלת התסקיר נשלח הנאשם לקבלת תסקיר משלים ובתסקיר מיום 11.11.13, שב קצין המבחן על המלצתו ומסר כי במהלך תקופת הדחייה הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית, הגיע באופן מסודר לקבוצה והשתתף בה באופן פעיל וכן נמנע מצריכת חומרים פסיכואקטיבים ולקח חלק פעיל בחיי משפחתו. קצין המבחן המליץ להאריך את המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו ולהעמיד את הנאשם למבחן. לאחר ששמעתי את הטיעונים לעונש ביום 13.11.2013, החלטתי לקבל חוות דעת ממונה בעניינו של הנאשם וכן ביקשתי משירות המבחן להכין תסקיר משלים בעניינו של הנאשם.

בתסקיר מיום 19.01.2014, עולה כי הנאשם המשיך את השתלבותו החיובית בטיפול בקבוצה, הקפיד להגיע באופן מסודר, לקח בקבוצה חלק פעיל, הביע נכונות לבחון את התנהגותו הבעייתית בעבר ואת רצונו הכן לעשות שינוי ולהתרחק מהחיים השוליים ומהעולם העברייני, הנאשם גם השתדל להימנע מצריכת חומרים פסיכואקטיבים ונטל חלק פעיל בחיים משפחתיים. הנאשם מצוי בהליך מעבר לעיר לוד, וזאת בשל קרבה למשפחת בת זוגו ובשל מצבה הכלכלי של משפחתו. להערכת קצין המבחן כתוצאה משילובו בהליך הטיפולי והימנעותו משימוש באלכוהול ובסמים הסיכון מצידו לחזור ולבצע עבירות הצטמצם באופן משמעותי. קצין המבחן חזר והמליץ להאריך את המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם ולהטיל עליו צו מבחן.

טענות ב"כ הצדדים והנאשם

ב"כ המאשימה עתר למתחם עונש הולם כולל של בין 12 ל- 22 חודשים וביקש להטיל על הנאשם עונש שלא יפחת מ- 18 חודשי מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי. כמו כן, ביקש ב"כ המאשימה מבית המשפט להפעיל את המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם אשר הוארך בעבר.

ב"כ הנאשם ציינה את הנסיבות אשר הובילו לביצוע העבירות, היות הנאשם מכור לאלכוהול ולחומרים פסיכואקטיבים. עוד ציינה את מגוריו של הנאשם ברחוב ומלחמת ההישרדות בה היה נתון באותה עת. ב"כ הנאשם הדגישה כי כיום הנאשם שינה את אורח חייו, הפסיק את השימוש בחומרים מזיקים, הוא נמצא בקשר טוב עם בני משפחתו ומטפל בבנו הקטין. ב"כ הנאשם ביקשה להאריך את המאסר על תנאי ולאמץ את המלצת שירות המבחן וזאת כדי לא להוציא את הנאשם מהאיזון בו הוא נמצא כעת, כאשר הוא מטופל ויצא מהמעגל העברייני ולא עבר עבירות מזה 5 שנים. ב"כ הנאשם היפנתה לסעיף 85 לחוק העונשין המאפשר הארכה נוספת של מאסר מותנה וזאת כאשר הרקע לעבירות הוא שימוש בסמים וכן הדבר עולה בקנה אחד עם תיקון 113 המאפשר חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום. ב"כ הנאשם טענה כי גם אם הטלת מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, אינה בגדר מיצוי דין, הרי שבעניינו של הנאשם שליחתו למאסר ולו בעבודות שירות עלולה לפגוע קשות בהליך השיקום בו הוא נמצא, שכן יש חשש כי הנאשם לא יצליח להתמיד בעבודות שירות מאחר שהנאשם ללא רקע תעסוקתי מזה 20 שנה וכן קיים חשש כי הנאשם ישוב להשתמש בסמים ועל כן, שליחתו למאסר בעבודות שירות עלולה להוביל להפקעתו ולריצוי מאסר ממש. כמו כן, עבודות השירות עלולים לפגוע בהשתתפות הנאשם בקבוצה טיפולית הקבועה לו בשעות הבוקר. לדידה, האינטרס של החברה הוא המשכת המסלול השיקומי בו מצוי הנאשם שכן, הימצאותו במסלול זה מצמצת את המסוכנות הנובעת ממנו ובכך מגינה על החברה. ב"כ הנאשם הציגה מסמך (נ/1) לפיו הנאשם השתלב בקהילת בית הכנסת רשב"י בשכונת התקווה בתל אביב, הוא משתתף שם בשיעורי תורה מידי יום וכן שמדובר במשפחה חביבה ושקטה. בהקשר זה יוער כי מדובר בתעודה מבית כנסת בתל אביב כאשר הנאשם התגורר בירושלים וכיום בלוד כך שהמלצה זו תמוהה.

הנאשם מסר כי הוא אינו משתמש בסמים היום, תיאר את התקופה בה ביצע את העבירות המיוחסות לו כתקופה קשה, הוא ציין כי הוא אינו חוזר בו מהודאתו בכתבי האישום המתוקנים, אלא התכוון שלא גרם נזק פיזי לאף אחד. לטענתו, עבר את העבירות מחוסר ברירה מאחר והתגורר ברחובות והמבנים הנטושים בהם התגורר היו החלופה היחידה מבחינתו. הנאשם הדגיש כי כיום הוא נמצא במקום אחר, הוא מטפל בבן הקטין שלו, אוסף אותו מידי יום מהגן, חי מקצבת אבטחת הכנסה, עובר בדיקות שתן ונמצא נקי. הוא הגדיר עצמו כאדם חולה שנרפא וביקש מביהמ"ש להתחשב בו.

עברו הפלילי של הנאשם