מדינת ישראל נ' דגבר(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום ועימו הוגשה בקשת המאשימה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים כנגדו.

כתב האישום מיחס למשיב עבירות של סחר בסם מסוכן, עבירות לפי סעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג – 1973.

על-פי עובדות כתב האישום, מדובר בשלושה אירועים בהם נמכר סם מסוג חשיש לסוכן המשטרתי, ארטור לוין (להלן: "הסוכן").

המאשימה טוענת כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת האשמה, בינהן, דו"חות פעולה, הקלטות, דו"חות עיקוב, הודעות הסוכן, מוצגים וכיוצ"ב. העבירות מטיבן מקימות עילת מעצר סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחסד"פ וכן עילות מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(א)+(ב) לחסד"פ שכן ביצוען מסכן את ביטחון הציבור.

הסניגור טען כי ביחס לשני האישומים הראשונים אין ראיות לסחר בסמים, כי אם ראיות לתיווך בלבד. הכסף שלכאורה הועבר אליו, לא נתפס עליו, אין צילומים של העברת הכסף, אלא רק הקלטות.

הסניגור הוסיף וטען טענות כבדות משקל. אין ספק כי עברו הפלילי אינו קשור בעבירות סמים. הן העובדה כי נכתב באישומים כי זהות האדם הנוסף "אינה ידועה למאשימה", בעוד טוען הסניגור כי אנשים אלה, שהנאשם לכאורה תיווך ביניהם לבין הסוכן, ידועים, הם נעצרו ושוחררו. המאשימה לא התייחסה לטיעון זה.

בחינת הראיות

על-פי עובדות האישום הראשון, ביום 02.02.10 התקשר הסוכן לנאשם, סמוך לשעה 19:30, וסיכם עמו כי הנאשם ימכור לו את הסם תמורת 1,200 ₪. בשיחת טלפון נוספת, סמוך לשעה 19:35, קבעו להיפגש ברח' ז'בוטינסקי שבטירת הכרמל. סמוך לשעה 19:40 הגיע הסוכן למקום המפגש וכעבור מס' דקות הגיע הנאשם, נוהג ברכב מסוג סובארו. הנאשם אסף את הסוכן ויחד נסעו לשכונת קרית אליעזר שבחיפה. לאחר מכן, בהגיעם לקיוסק ברחוב ההגנה בחיפה, מסר הסוכן לנאשם סך של 1,200 ₪. הנאשם פרק מהרכב, נפגש עם אדם, שזהותו אינה ידועה למאשימה, ושב כעבור מס' דקות לרכב ובמעמד זה מסר לסוכן חשיש במשקל 99.99 גר' נטו.

פלט שיחות הטלפון, דו"חות הפעולה והתצפית תומכים במתואר לעיל.

מהודעת הסוכן (3ב) עולה כי "ראיתי את הבנאדם מוסר לארז את הפלטת חשיש ושארז מעביר לבנאדם את הכסף". בשיחה של הנאשם עם אותו אורי הוא אומר לו "... אני אמרתי לך, אני מעביר אותו מיד ליד, אין לי עליו רווח או משהו". הן בהודעתו של אורי בן הרוש נאמר לו כי הוא חשוד "כי ביום 02.02.2010 מכרת סמים מסוג חשיש בכמות של פלטה אחת לסוכן משטרה על ידי אדם אחר ..." (ההדגשה שלי – ש.ש).

יש באמור לעיל כדי לתמוך בטענת הסניגור כי הנאשם תיווך בעסקה ולא סחר בסם בעצמו.

איני יכול להתעלם מכך כי מתמלול השיחות של הסוכן עם הנאשם אכן נוצר רושם כי בשיחה הראשונה הופעל לחץ כלשהו על הנאשם (ט16-ט18). ואולם, מאוחר יותר ניתן להבחין כי הנאשם פעל בעצמו ופנה לאותו אורי.

משיחה מאוחרת יותר של השניים עולה לכאורה כי הסוכן מסר לנאשם ביום חמישי (שלפני העסקה), לא ברור מה, תמורת 50 ₪ ("מה שאתה נתת לי ב- 50 שקל, עד היום הספיק לי ..." (ט3). בעדות ההבהרה של הסוכן מיום 04.02.10, הוא מסביר כי מדובר ביום שלפני עסקת הסמים. הסוכן, לטענתו, תיווך בלבד בין הנאשם לבחור בשם גברי כדי לרכוש את אמונם (יצוין כי גם גברי היה חלק מרשימת היעדים, ממנו הסוכן אמור היה לקנות סמים). בהודעה נוספת של הסוכן מיום 08.07.10 הכחיש כי מכר סמים למי מרשימת היעדים, לרבות הנאשם.

על-פי עובדות האישום השני, ביום 25.02.10 התקשר הסוכן לנאשם, סמוך לשעה 20:15, וסיכם עמו כי יפגשו בתחנת הדלק "מקסים" שבחיפה לצורך ביצוע עסקת סם בהמהלכה ימכור הנאשם לסוכן את הסם תמורת 1,300 ₪. סמוך לשעה 20:33, הסוכן הגיע למקום המפגש וכעבור מס' דקות הגיע הנאשם כשהוא נוהג ברכב מסוג פורד פיאסטה. הסוכן נכנס לרכב ויחד עם הנאשם נסעו לכיוון שכונת שפרינצק שבחיפה ובמעמד זה מסר הסוכן לנאשם את הכסף. בהגיעם לשכונת שפרינצק, פרק הנאשם מהרכב, ניגש לעבר אחד הבניינים ושב לרכב כעבור מס' דקות. בהמשך, נסעו השניים לרח' דרך צרפת שבחיפה והמתינו, על-פי הנחיית הנאשם מס' דקות. כעבור כעשר דקות, הגיע למקום רכב מסוג רנו קנגו, נהוג על-ידי אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה. הנאשם פרק מהרכב, ניגש לעבר הרנו ושב כעבור מס' דקות לרכב ובמעמד זה מסר לסוכן את הסם במשקל 97.93 גר' נטו.

גם כאן קיימות ראיות לכאורה. פטל השיחות, דו"ח התצפית וכן תמלול השיחה מקיימים סיכוי סביר להרשעה. ואולם, גם בעסקה זו נמצא גורם שלישי, אשר עדרי שמו. באישום הראשון הסוכן מסר כי ראה בפועל את העברת הכספים, ואולם, כאן לא מצאתי התבטאות חד-משמעית כזו, אך הראיות מצביעות על כך כי כפי הנראה הנאשם העביר לאשר את הכסף שקיבל מהסוכן.

מהתמלול עולה כי הסוכן מסר שהשניים עצרו בשפרינצק, הנאשם עלה לאיזה מישהו, נכנס בין הבתים. אח"כ הנאשם מסר לסוכן כי אותו אדם נסע להביא (את הסם). הסוכן מסר לצורך ההקלטה כי "מקודם איפה שהיינו זה היה רחוב הרב אנקווה. ר"ח הרב אנקווה, הוא נתן שמה לבן אדם את הכסף והבן אדם הלך להביא לו פלטה. אמר לו לחכות 10 דקות ... אנחנו מחכים". מהמשך השיחה ניתן להסיק כי האדם הוא אשר. הסוכן הביע את "חששו" כי אותו אדם נעלם עם הכסף.

אם כן, קיימות ראיות לכאורה כי הכסף אכן הועבר לאותו גורם שלישי.