מדינת ישראל נ' דאוד איהאב

החלטה

1.התיק נקבע להקראה ביום 10.02.10. ב"כ הנאשם הגיש ביום 03.02.10 בקשה לדחיית הדיון וזה נדחה ליום 12.04.10.

2. ביום 11.04.10 ב"כ הנאשם ביקש לדחות הדיון פעם נוספת בשל פטירת בת-דודו של הנאשם. הדיון נדחה ליום 20.06.10.

3. ביום 20.06.10 התקיים דיון בנוכחות הסניגור וללא התייצבות הנאשם. לאור כפירת ב"כ הנאשם, נקבע התיק להוכחות ליום 01.09.10.

4. ביום 01.09.10 הגיש ב"כ הנאשם בקשה לדחיית הדיון בשל פטירת בן דוד של הנאשם בשבוע שקדם לדיון. על אף שהבקשה הוגשה רק במועד הדיון ועל אף שלא ניתנה החלטה המורה על דחיית הדיון, לא התייצבו הנאשם וסניגורו בביהמ"ש. התביעה התנגדה לבקשה וביקשה לשפוט הנאשם בהעדרו. בהחלטתי מאותו יום נדחתה בקשת הסניגור לדחיית הדיון והנאשם נשפט בהעדרו ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס ע"ס 2,500 ₪, 3 חודשי פסילה ו-2 חודשי פסילה על-תנאי למשך 3 שנים.

5. ב"כ הנאשם ערער על פסק הדין ובהחלטת בימ"ש מחוזי מתאריך 12.12.10 נקבע כי הערעור התקבל, פסק הדין בוטל והתיק הוחזר לבית משפט זה. לאור החלטת ביהמ"ש המחוזי נקבע התיק לדיון לתאריך 30.12.10 ובמועד זה נקבע מועד לשמיעת הוכחות אשר תואם עם הצדדים ליום 30.10.11.

6.ביום 30.10.11 התייצבו ב"כ המאשימה ועד התביעה אך הנאשם ובא כוחו לא התייצבו לדיון. הסנגור הגיש בבוקר הדיון בקשה דחופה לדחיית הדיון עקב מחלת הסנגור. לבקשתו צרף אישור מחלה . בנסיבות אלו, לא נעתרתי לבקשת התביעה לשפוט הנאשם בהעדרו והדיון נדחה ליום 17.11.11.

7.ב"כ הנאשם הגיש בקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 17.11.11 והוא נדחה ע"פ בקשתו ליום 11.12.11.

8.ביום הדיון הנאשם וב"כ לא התייצבו. מאחר והדיון נדחה לבקשת הסנגור, היה עליו לברר למתי נדחה הדיון עפ"י פסיקת ביהמ"ש העליון ואם לא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו. למעלה מן הדרוש יצויין, כי עפ"י רשומי מערכת נט המשפט ההחלטה מיום 30.10.11 שוגרה בפקס לסנגור ביום המחרת. בנסיבות אלו החלטתי כי הדיון יתקיים בהעדר הנאשם וסנגורו, והנאשם נשפט בהעדרו ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס ע"ס 2,000 ₪, 4 חודשי פסילה ו-3 חודשי פסילה על-תנאי למשך 3 שנים.

9.ביום 12.12. 11 הגיש הנאשם ע"י סנגורו בקשה לביטול פסה"ד בנימוק, כי הסנגור טעה ברישום מועד הדיון ביומנו.

הלכה פסוקה היא, כי טעות בתאריך הדיון אינו מצדיק בטול פסה"ד.

בנסיבות התיק הנדון, בו נתבקשו דחיות דיון רבות, והנאשם וסנגורו לא התייצבו פעם אחר פעם בביהמ"ש אין מקום לבטל פסה"ד. במקרה דנן, האינטרס של הנאשם למצות זכות הגישה לערכאות נסוגה מפני האינטרס הציבורי של ניהול יעיל של מערכת המשפט , חסכון בזמן שיפוטי וסופיות הדיון (ר' רע"א 7216/10 מוחמד אסמעיל ברבך נ' מדינת ישראל-משרד הבטחון והאסמכתאות המובאות שם).

10.גזר הדין מידתי וסביר בנסיבות העניין ולא נגרם לנאשם עיוות דין.

11.לפיכך הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ב, 01 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: